לראשונה אחרי שלוש שנים: הממשלה אישרה את תקציב המדינה; ההכרעה תעבור לכנסת
לראשונה אחרי שלוש שנים: הממשלה אישרה את תקציב המדינה; ההכרעה תעבור לכנסת
תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל והגירעון על 6.8%, וב-2022 התקציב יעמוד על כ-452.5 מיליארד שקל והגירעון - 3.9%. רה"מ בנט: "לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד". שר הבריאות ניצן הורוביץ הצליח לחלץ תוספת של 2 מיליארד שקל, כשהמקור לתוספת הוא קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי המשרדים, מלבד משרד הביטחון שהוחרג. ההכרעה תעבור לכנסת - שם היא עלולה להיתקל בקשיים
שלוש שנים מאז שאושר התקציב האחרון, ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ב'), בתום לילה לבן של דיונים קדחתניים, את תקציב המדינה לשנים 2022-2021 - ובהמשך תצטרך לאשר אותו גם בכנסת. תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. לאור הקואליציה הצרה, הממשלה ניצבת בפני בעיה משמעותית לקראת ההצבעה בכנסת על התקציב באמצע חודש נובמבר - וכדי להשיג רוב תצטרך להגיע ל"דילים" שונים.
במהלך הישיבה הושגו הסכמות ושינויים בתקציב בשל דרישה לתוספות תקציבית. שר הבריאות ניצן הורוביץ דרש תוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל ואיים להצביע נגד התקציב אם לא יענו דרישותיו. בסופו של דבר, הוחלט להגדיל את תקציב משרד הבריאות ב-2 מיליארד שקל, כשהמקור לתוספת התקציב בבריאות הוא קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי המשרדים. משרד הביטחון הוחרג מהקיצוץ הרוחבי.
שר הרווחה מאיר כהן תבע אף הוא להגדיל את תקציב משרדו, ולבסוף הוסכם על הגדלתו במיליארד שקל. שר השיכון זאב אלקין ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון תבעו אף הם תוספות תקציביות.
"לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד", אמר ראש הממשלה נפתלי בנט, "אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".
2 צפייה בגלריה
מימין ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם)
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי, ועידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה.
עוד עולה כי משרדי האוצר והשיכון יגבשו בימים הקרובים תוכנית משותפת להורדת מחירי הדיור בין היתר באמצעות הגברת ההיצע. כך עולה מהסיכומים שהושגו הלילה לפני ההצבעה על תקציב המדינה. זאת בנוסף, לרפורמות בתחום השיכון שנכללות במסגרת חוק ההסדרים ובכלל זה רפורמה בהתחדשות העירונית והקמת 700 יחידות דיור ציבורי.
זאת ועוד: במסגרת דיוני התקציב הוסכם על הקצאת של 900 מיליון שקלים של "כספים קואליציונים" בכל אחת משנים 2021-2021. מדובר בכספים קואליציוניים שניתנו במסגרת הסכמים עם מפלגת ימינה בממשלה הקודמת. ההסכם בין ימינה לליכוד ב-2015 כלל בין היתר תקציב שנצי של 50 מיליון שקלים לחטיבה להתיישבות, סיוע למפוני גוש קטיף, וכן יעדים ומיזמים בתחומי החינוך, רווחה, התיישבות, תרבות, דתות, חקלאות, בריאות, ביטחון וחברה, הקמת כפרי סטודנטים באיזורי עדיפות לאומית, העמדת מענקים ביטחוניים לישובים בשטחים, תיגבור תוכנית החינוך הממלכתי דתי, מימון הסעות תלמידים בשטחים ועוד.
במסגרת החלטות התקציב גם הוסכם על הגדלה ותקצוב של תוכניות לחומש לעידוד המגזר הדרוזי, הערבי, והבדואי. באוצר אומרים כי הממשלה מחוייבת להגדיל בהיקפים את תוכניות החומש שנגמרו לאותן קבוצות אוכלוסיה. התוספת התקציבית תמומן ממשרד האוצר ומתוספות שמשרדי האוצר השונים יצטרכו להביא בהיקפים גבוהים משמעותית מהתוכנית הקודמת. בשבועות הקרובים יוגשו החלטות מפורטות. כמו כן, ינתן תקציב נוסף למיגור פשיעה במגזר הערבי" תוספות שוטרות כדי לאפשר שיטור במגזר הערבי ועוד.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר, "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה - צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו בשלוש קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, "לאחר שלא היה תקציב מאז שנת 2018, 'הרפורמה' המרכזית היא שיש תקציב. זוהי אחת מהתוכניות הכלכליות הרחבות והמשמעותיות ביותר מזה שנים רבות והיא תאיץ את צמיחת המשק ותהפוך את הכלכלה הישראלית לתחרותית יותר. הרפורמות שמקודמות במסגרת התכנית הכלכלית שמות את האזרח במרכז כמי שיזכה למחירים נמוכים ושירותים ציבוריים איכותיים ונגישים".
הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.
התקציב וחוק ההסדרים יוגשו ב-1 לספטמבר להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הכנסת נדרשת לאשר את התקציב עד ה-4 בנובמבר 2021.
יו"ר רע"מ מנסור עבאס הודיע הבוקר כי התקבלו תביעותיו לתוכנית ללחימה בפשיעה ב-2.5 מליארד שקלים, תוכנית כלכלית חברתית בערך 30 מליארד שקלים, ו- 5 מיליארד שקלים לנגב. ועוד פרטים רבים ומגוונים, בחינוך, תכנון ובנייה, חקלאות וסביבה, ראשויות מקומיות, ערים מעורבות.
אשר לרפורמה בחקלאות באוצר מבקשים לקיים הידברות עם נציגי החקלאים ובעקבותיה עשויים להתקבל שינויים ברפורמה . "כוכב הצפון של התוכנית הנהגת רפורמה במטרה להוריד מכסים ולפתוח את השווקים תוך כדי הגנה על החקלאים".
התוספת שהשיג הורוביץ
הממשלה דנה באישור התקציב מיום ראשון בשעות הבוקר, יצאה להפסקה בשעות הצהריים - וחזרה לדון בו אמש לקראת השעה 20:00. מעט אחרי חצות יצאו השרים להפסקה, וראש הממשלה נפתלי בנט כינס את ראשי הקואליציה בלשכתו כדי להגיע לסיכומים האחרונים. לאורך כל הלילה התנהלו משאים ומתנים בחדרים נפרדים, ובבוקר הגיעו הצדדים לסיכום על סעיפי התקציב הדו-שנתי.
עיקר המחלוקות סביב אישור התקציב הייתה סוגיית תקציב הבריאות, שהשר הורוביץ דרש לתת לו תוספות משמעותיות, ובמסגרת הסיכום שכעת יקבל משרד הבריאות תוספת של שני מיליארד שקלים. גם סוגיית הרפורמה בענף החקלאות עמדה במחלוקת בין מפלגות העבודה, כחול לבן וישראל ביתנו.
עם כניסתו לתפקיד, הצביע הורוביץ על מערכת בריאות הנפש כתחום הדרוש רפורמה מקיפה שתסיים את ההזנחה ארוכת השנים. במסגרת התקציב, סוכם על תוכנית שיקום למערך בריאות הנפש. בין היתר, סוכם על 400 מליון שקלים לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים. במסגרת שלב א' בתוכנית, יועברו 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש, למסגרות בקהילה. ישראל תתווסף לרשימת המדינות המתקדמות בעולם בנושא זה, כאשר מרכז הטיפול יועבר מבתי חולים פסיכיאטריים למסגרות בקהילה. כמו כן, ייצאו לדרך פרויקטים חדשים להקמת "בתים מאזנים" וקופות החולים יפעילו צוותי משבר שיגיעו לבית המטופל.
עוד סוכם על יישום של תוכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכוטרפיים בקופות החולים.
מניעת השחיקה בשירותי הבריאות
לאחר שנים של שחיקת מערכת הבריאות, הממשלה תאשר את תיקון המקדם הדמוגרפי, כך שיבטא את הזדקנות האוכלוסייה בישראל. תיקון המקדם צפוי להעלות באופן אוטומטי את תקציב מערכת הבריאות בלמעלה מ-130 מליון שקלים בשנת 2022 וסכום זה יגדל באופן אוטומטי מדי שנה בהתאם לקצב הזדקנות האוכלוסייה.
סל התרופות יקובע על סכום של 600 מיליון שקל. מדובר בגידול של 100 מיליון שקל ביחס לשנים האחרונות, מתוכם 50 מיליון יוקצו לתוכנית לאומית לרפואה מונעת.
עוד סוכם על הקצאת 6 מכשירי MRI חדשים שיוצבו בפריפריה. לראשונה, מכשירים אלו יועברו לרשות קופות החולים כדי לאפשר הפעלתם בקהילה.
קיבוע והגדלת תקציב בתי החולים הציבוריים, בסך של כ- 500 מיליון שקל.
רפורמה בכח האדם
הישג חשוב נוסף עליו סוכם בתום המו"מ מול משרד האוצר, הוא קיבוע של כל תקני הקורונה. מדובר ב-600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו-700 עובדי מנהל ומשק וצוותי המקצועות הפרא-רפואיים.
על מנת להתמודד עם מצוקת כח האדם במערכת, סוכם על תגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה: ייפתחו כ-270 "כסאות" נוספים לסטודנטים לרפואה וכ-1,500 אחיות בכל שנה, שיוכשרו במוסדות האקדמיים הישראלים.
עוד החליט השר הורוביץ כי משרד הבריאות יחל בשלב הראשון בתוכנית רב שנתית לקיצור תורנויות המתמחים. במסגרת התוכנית, תקוצר התורנות של מתמחים בפריפריה באופן מיידי, מ-26 שעות ל-16 שעות במחלקות הבאות: מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוריולוגיה ורדיולוגיה.
כן סוכם על המשך תקצוב התוכנית הלאומית להוספת מיטות בבתי החולים. במסגרת המו"מ סוכם על תקציב למימוש פרויקט הסדרת הביטוח הרפואי לחסרי המעמד בישראל.
לבסוף, בחוק ההסדרים, בפרק העוסק בטיוב רגולציה אישר משרד הבריאות רפורמות ביבוא מקביל של תמרוקים, יבוא מזון וכן יצוא של קנאביס.
