לא רק הכשרות מקצועיות: שיקום הנגב עובר דרך חברות הייטק שישתקעו בדרום
לא רק הכשרות מקצועיות: שיקום הנגב עובר דרך חברות הייטק שישתקעו בדרום
על חשיבותו והפוטנציאל של אזור הנגב דובר רבות, עוד לפני מלחמת ״חרבות ברזל״. השנה האחרונה הוכיחה שיש לדאוג לחיזוק הנגב מבחינה חברתית וכלכלית, לשקם וליישב מחדש את אזור הדרום שעבר פגיעה משמעותית בעקבות המלחמה. אותם יעדים יהיו חייבים לכלול הגדלה של מספר המשרות האיכותיות באזור שיובילו אנשים לחזור או לעבור לראשונה לאזור ממרכז הארץ, אך כל אלו לא יוכלו לקרות ללא הבנת הפערים הקיימים ויצירת פתרונות הולמים אליהם.
בשנים האחרונות הושקעו מאמצים בחיזוק האזור על ידי קידום וביצוע הכשרות בתחומים שונים, בעיקר במקצועות ההייטק והטכנולוגיה על מנת לייצר כוח שיוכל לעבוד עבור חברות שיגיעו לנגב. בפועל המציאות הוכיחה שוב ושוב שהכשרות ללא יצירת בסיס עסקי ויציב ומגוון משרות זמינות רק יגדילו את הפער בין הפריפריה למרכז.
כדי לשנות את המצב, שהפך קשה יותר לאור המלחמה ופינוי האוכלוסייה, יש להפנות את המאמצים לכיוון אחר – פיתוח תשתיות פיזיות ועסקיות ויצירת תנאים שימשכו חברות הייטק אל הנגב. חברות חייבות כוח אדם מוצלח על מנת להקים מרכז במקום מסוים. אבל על מנת לייצר יותר משרות, שיתאמו את כמות ההכשרות שמתקיימת בדרום, החברות העסקיות שיספקו את המשרות זקוקות לתשתיות איכותיות, והבנה שיש היתכנות כלכלית ואזורית להשקיע משאבים במקום שאינו גוש דן.
תוכניות הכשרה הן כלי חשוב – אך לא בלעדי. כשאין מספיק משרות זמינות, גם אלו שעברו הכשרות נאלצים לנדוד למרכז הארץ בחיפוש אחר עבודה או כאלו שמתפטרים מעבודתם הקודמת ולא מוצאים עבודה במקצוע אליו הוכשרו ונשארים ללא הכנסה. התוצאה היא לא רק עוגמת נפש אישית אלא גם פגיעה בקהילה המקומית שאינה נהנית מהשקעות שבוצעו בה.
בנוסף, המעסיקים עצמם מעוניינים להגיע לאזורים שבהם קיימים תנאים עסקיים נוחים מלכתחילה. רק לאחר שיהיו תנאים מתאימים, ניתן יהיה ליישם הכשרות ממוקדות שיתאימו לצרכים הספציפיים של אותן חברות ואלו יקרו בשיתוף פעולה.
בנוסף, יש לשים דגש על פיתוח מוקדי ידע ותשתיות חדשניות המתמקדות בתחומים שבהם לנגב יש יתרונות טבעיים. יצירת מרכזים כאלו לא רק תהפוך את האזור לאטרקטיבי יותר לחברות, אלא גם תמצב אותו כחלוץ בתחומים אסטרטגיים ומשמעותיים לשוק הגלובלי. דוגמה כזו היא שימוש בשטחי הנגב הנרחבים, שיכולים לשמש כשדה ניסויים למיזמים שזקוקים לבחון דברים בשטח, למשל ניסויים בכטב"מים, תשתיות לפיתוח תעשיות חלל או הסבת שטחים לבחינת מיזמים חקלאיים.
כדי לגרום לשינוי יש צורך באימוץ גישה מקיפה שמחברת בין תשתיות פיזיות, ניצול היתרונות האזוריים ותמריצים כלכליים שיאפשרו לתת מענה לכוח האדם האיכותי שקיים בנגב ולייצר עוד משרות טכנולוגיות. לדוגמה, חברה מהמרכז שרוצה להעסיק אנשים מדרום הארץ לא חייבת להקים סייט רשמי באזור ולהשכיר משרדים משלה, אלא יכולה תחילה לעבוד עם ספקי המשנה המצוינים שקיימים באזור, במודל עסקי שיתאים לה וכך להינות מכוח האדם בנגב.
ימים אלו, בהם מדברים רבות על עתידו של הנגב, ועוסקים ביישובו מחדש, מהווים הזדמנות להפוך את הנגב למרכז טכנולוגי משמעותי בישראל, שיהווה מוקד בינלאומי אליו יגיעו מרחבי העולם כדי ללמוד.
הקמת ״האבים״ מקצועיים תייצר מערכת אקולוגית שלמה שתאפשר לחברות להתרחב לדרום באופן המשתלם עבורן עסקית, ורק אז - בהתאם לצרכים הספציפיים שעולים מהשטח – נוכל לפתח מענה מקצועי מדויק להון האנושי. זוהי גישה שצמחה מההבנה שהשוק העסקי זקוק ליותר מאשר פתרונות סטנדרטיים כדי ליצור שינוי אמיתי בשטח.
אזור הדרום עבר ועדיין עובר תקופה קשה ונדרש לשיקום משמעותי. לכן, דווקא בתקופה זו השקעה בנגב היא יותר מאשר פרויקט כלכלי – היא הזדמנות לשינוי חברתי. באמצעות חיזוק התעסוקה עתירת הידע באזור, ניתן ליצור הזדמנויות שוות גם בנגב, תוך חיזוק התשתיות והתנאים לחברות במרחב הנגב באופן שיאפשר לכל תושב לממש את מלוא הפוטנציאל שלו במקום מגוריו, להביא תושבים חדשים לאזור וליצור שוויון הזדמנויות אמיתי בין התושבים והתושבות בכל חלקי הארץ.
שי מיינרט היא סמנכ"לית תחום תעסוקה במרכז החדשנות לדזרטק (DeserTech) ואקלים בנגב
