בלעדירוב הערים החלו להתאושש, ת"א ואילת נותרו מאחור
בלעדי
רוב הערים החלו להתאושש, ת"א ואילת נותרו מאחור
השימוש בכרטיסי אשראי חושף את עומק המשבר באילת: צניחה של 40% בשבוע השישי למלחמה, בדיוק כמו בשבוע הרביעי, ואיש אינו דואג להכניסה למתווה הפיצויים. ראש העירייה: "אנחנו בדרך להתרסקות". גם ת"א לא מצליחה לחזור לעצמה
בעוד במרבית הערים בארץ חלה התאוששות משמעותית בשימוש בכרטיסי אשראי (מדד המשקף היקפי צריכה), למרבה ההפתעה מי שנשארה מאחור היא דווקא העיר תל אביב. מנתוני חברת שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי היקף השימוש בכרטיסי אשראי בעיר, שנחשבת למרכז הכלכלה הישראלית, היה בשבוע השישי למלחמה נמוך ב־21% לעומת שבוע ממוצע בשנת 2023. מדובר בנתון דומה לנתון שנרשם בעיר בשבוע הרביעי למלחמה, זאת בעוד ערים רבות רשמו שיפור מהותי בין השבוע הרביעי לשישי, ועברו לירידה חד ספרתית.
כך למשל, בערי המרכז חולון התאוששה מירידה של 15% בשבוע הרביעי לירידה זניחה של 2% בשבוע השישי, יבנה, שנכללת בתוכנית הפיצוי המורחב לעסקים של המדינה כבר היתה בעלייה של 2% בשבוע השישי למלחמה. אפילו ראשון לציון שסבלה ממספר רב של התרעות, התאוששה: מירידה של 23% בשימוש בכרטיסי אשראי בשבוע הרביעי, לעלייה של 1% בשבוע השישי למלחמה.
אז איך זה שדווקא תל אביב, שנחשבת לעיר חזקה מבחינה כלכלית נותרה מאחור? יש כמה הסברים לכך: תל אביב היא מרכז עסקים, ומשרדים רבים עדיין לא חזרו לפעילות מלאה, כשרבים ממשיכים לעבוד מהבית. בנוסף לכך בתל אביב יש מוסדות השכלה גבוהה ואוניברסיטה, ושנת הלימודים כידוע טרם נפתחה. וכמובן ענף הבילויים והפנאי מהווה חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית, וגם הוא עדיין סובל מירידה משמעותית בפעילות.
בנוסף, תל אביב היא גם מוקד לתיירות, ענף שנפגע באופן מאוד קשה מהמלחמה. מי שתלויה מאוד בתיירות, וספגה בעקבות זאת פגיעה קשה היא העיר אילת. מנתוני שב"א עולה כי נמשכת ירידה חדה של 40% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי בעיר גם בשבוע השישי למלחמה. למעט ערים שפונו במלחמה כמו שדרות וקרית שמונה, זו הירידה החדה ביותר שנרשמה, ומה שמטריד הוא שאין גם מגמת שיפור בנתונים.
"העיר אילת התייצבה על ירידה בהוצאות בהיקף של 40%. למרות שהתפוסה במלונות ובחדרי האירוח מאוד גבוהה, הציבור שנמצא בהם הם מפונים ולא תיירים-נופשים שבמסגרת חופשתם מבצעים הוצאות של שופינג, אטרקציות ופנאי", אומרת טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שב"א.
"באילת הולך ומתהווה משבר כלכלי חמור, שנותן את אותותיו בכל מדדי הפעילות העסקית והתעסוקה בעיר", אומר בשיחה עם "כלכליסט" ראש עיריית אילת אלי לנקרי. "זה משבר שצפוי להיות ממושך. איבדנו כבר את הפעילות של חורף 2023–2024, שכן כל האירועים, הכנסים הפסטיבלים, וההזמנות הגדולות עד חודש פברואר בוטלו. בנוסף, האירועים הבינלאומיים לכל שנת 2024 בוטלו, ואפילו מתחילים לדבר על ביטולים של אירועים בינלאומיים שמתוכננים לשנת 2025. ללא סיוע ממשלתי מאסיבי ומיידי לעיר ולעסקים, העיר עלולה להתרסק כלכלית, ומחיר השיקום שלה יהיה גבוה פי כמה מהסיוע שנדרש היום".
מה קורה עכשיו בעיר אילת?
"יש מאות עסקים סגורים, כמו המצפה התת ימי, ופארק המים שהושקעו בו 110 מיליון שקל והיה אמור להיות פתוח בחורף. רבים אחרים שפתוחים סובלים מירידה דרמטית של יותר מ־50% בפעילות.
"המצב עוד עלול להחמיר. צריך לזכור שבתי המלון עצמם עוד לא נפגעו. הם בתפוסה טובה, מכיוון שהמפונים מתארחים אצלם. אבל המפונים יעזבו בשבועות הקרובים, ואז העיר תתרוקן, בתי המלון ייסגרו ואלפי עובדים ייצאו לחל"ת".
לפני קרוב לשבועיים אישרה ועדת הכספים את רשימת הערים שיזכו לתוכנית פיצויים מוגדלים מהמדינה על נזקים כלכליים מהמלחמה. בשל אופי המלחמה הוחלט להרחיב באופן משמעותי את רשימת היישובים, שאינם רק אלה שסמוכים לגבול בעזה ובצפון. אלא שלמרבה האבסורד התוכנית אינה כוללת את העיר אילת. לעומת זאת ערים כמו באר שבע, אשדוד ויבנה, נכללות ברשימה, על אף שלפי נתוני כרטיסי האשראי הן נמצאות כיום בהתאוששות משמעותית.
"לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תתקצב תוכנית סיוע לעסקים על סמך מרחק גאוגרפי או הנחיות של פיקוד העורף, ולא לפי פרמטרים של פגיעה כלכלית, שכן התוצאה שמתקבלת היא שהעיר שהכי נפגעה כלכלית מהמלחמה לא נכללת במתווה הפיצויים המורחב", אומר לנקרי.
לדבריו, "אילת צריכה לקבל פיצוי באותו מתווה. המשבר באילת הוא משבר מתמשך, גם כאשר המלחמה תסתיים, התיירות לא תחזור מהר כל כך. בנוסף, אילת גם נמצאת תחת איום ביטחוני - היא הפכה למטרה ייחודית מכיוון תימן".
אתה בקשר עם הממשלה? מה אומרים לך בנושא?
"נפגשתי ביום חמישי האחרון עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. היתה פגישה טובה, הוא שאל וגילה הבנה, ומינה את ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ' ללמוד ולטפל במשבר באילת ולתת מענה נדרש. אני גם בקשר עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, והוא קבע ישיבה של ועדת הכספים ליום שלישי הקרוב שתדון באילת, ואני גם בקשר עם ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, שתבקר השבוע באילת".
לדבריו, "אני מזהה הבנה גדולה ואמפתיה, אבל דברים לא קורים, ולזמן יש חשיבות אדירה. שבעתי מהבטחות ודיבורים. הגיע הזמן למעשים".
י־ם התאוששה בצורה מלאה
באשר לשאר אזורי הארץ, במרבית הערים נרשמה התאוששות בשבוע השישי למלחמה. מבצעי חודש נובמבר אף הביאו לכך שביום שישי האחרון הנחשב ל"חג הקניות", נרשמה עלייה של 2% בשימוש בכרטיסי אשראי לעומת חג הקניות שהיה בנובמבר אשתקד (הכוונה ליום השישי האחרון של חודש נובמבר, שמכונה בלאק פריידיי, והשנה לרגל המצב מכונה בלו פריידיי).
השימוש הכולל בכרטיסי אשראי ירד בשבוע השישי ב־21%, כאשר בערים שפונו מתושביהם יש עדיין ירידה של מעל ל־70% בשימוש בכרטיסי אשראי, וברכישות אונליין נרשמה ירידה של 23% בשבוע השישי למלחמה.
"בערי המרכז, השרון והשפלה, בזכות החזרה לשגרה תחת המגבלות, הירידה בהוצאות נבלמה כמעט לחלוטין ויש כבר ערים בהן הנתונים אפילו מצביעים על עלייה בהוצאות לעומת הממוצע השבועי בשנת 2023. ירושלים התאוששה בצורה מלאה מהירידות בהוצאות שחוותה ואנו מייחסים זאת לחזרה של העיר והאזור הסובב אותה לשגרה על רקע הפסקת הירי והשקט הביטחוני היחסי", אומרת הולנברג.
עם זאת כמובן שהיישובים שפונו ותושביהן עדיין לא חזרו לבתיהם סובלים גם כמובן מפגיעה כלכלית קשה. לדברי הולנברג, "הירידות שראינו בשדרות וקריית שמונה החל מהשבוע הראשון של המלחמה, ממשיכות להיות בשיעור של כ־80% והדבר קשור, בראש ובראשונה, לכך ששתי הערים הללו, כמו גם היישובים העוטפים אותן, מפונים מתושביהם".
