ישראל מפגרת אחרי העולם באגירת חשמל
ישראל מפגרת אחרי העולם באגירת חשמל
פלישת רוסיה לאוקראינה זימנה משבר אנרגיה עולמי שהפך לכוח המניע מאחורי צמיחה משמעותית של האנרגיות המתחדשות בעולם. זה נכון לגבי המדינות המפותחות - חוץ מישראל
שנת 2022 הזניקה את מגמת הדהירה קדימה של האנרגיות המתחדשות בעולם. פלישת רוסיה לאוקראינה זימנה משבר אנרגיה עולמי שהפך לכוח המניע מאחורי צמיחה משמעותית של התקנת מתקני אנרגיה סולארית וטורבינות רוח ברחבי העולם. דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריך שקיבולת החשמל המתבסס על אנרגיה מתחדשת תגדל בשליש השנה, בשל תמיכה בצעדי מדיניות של ממשלות בעולם, וחששות לגבי ביטחון אנרגטי, במיוחד באיחוד האירופי. כל זה נכון לגבי המדינות המפותחות, אך בישראל אין מהלכים אפקטיביים בשטח.
הצמיחה המהירה של האנרגיה המתחדשת לא נחזתה מראש. בשבוע שעבר עדכנה סוכנות האנרגיה הבינלאומית את התחזית שלה: תוספות גלובליות של קיבולת מתחדשת תעלה על 440 ג׳יגה־ואט ב־2023 - 24% יותר ממה שחזתה לפני שישה חודשים - וכפול ממה שציפתה ב־2020. ג׳יגה־ואט אחד מספיק כדי לספק חשמל לכ־700 אלף איש.
מדינות כמו גרמניה, ספרד, אירלנד ודנמרק הפיקו יותר מ־30% מהאנרגיה שלהן משמש ורוח בשנה שעברה, וההתרחבות מתרחשת בכל השווקים הגדולים: סין, ארה"ב, הודו ואירופה. "צרכני האיחוד האירופי יחסכו כ־100 מיליארד יורו בין 2021 ל־2023 הודות לייצור חשמל נוסף מלוחות סולאריים וקיבולת רוח שהותקנו לאחרונה", ציינה הסוכנות.
אנרגיה סולארית תרמה שני שלישים מהגידול ב־2022 בקיבולת האנרגיה המתחדשת לחשמל, ואירופה הגדילה את כמות החשמל הסולארי שלה בשנה האחרונה ב־47%. לפי הצפי, כ־2.8 טריליון דולר יושקעו באנרגיה ברחבי העולם בשנת 2023, מתוכם יותר מ־1.7 טריליון דולר בטכנולוגיות נקיות. בקצב הנוכחי בתוך 3 שנים אנרגיית השמש תהפוך למקור הבודד הגדול ביותר לייצור חשמל.
נדבך חשוב במעבר לאנרגיה מתחדשת הוא טכנולוגיות לאגירת אנרגיה, שכן השמש לא תמיד זורחת, והרוח לא תמיד נושבת. אגירת אנרגיה משמעותה לכידה של האנרגיה המופקת, כך שאפשר יהיה להשתמש בה במועד מאוחר יותר ולהפחית את חוסר האיזון בין הביקוש לייצור האנרגיה. לרוב, אנרגיה נאגרת באמצעות סוללה. אגירת אנרגיה מאפשרת כבר היום להתגבר על מצבים דוגמת זה שאיתו התמודד משק החשמל בסוף השבוע בישראל. תקלות רבות בתחנות הכוח המזהמות הפחיתו את ייצור החשמל הזמין, ועננות הפחיתה את יעילות הפאנלים הסולאריים בשל היעדר תשתיות אגירה בישראל.
לפני שנים בודדות אחסון אנרגיה בסוללות בקנה מידה גדול נחשב ליקר מכדי לצמוח לקנה מידה משמעותי במהירות. אלא שבשנים האחרונות המחירים צונחים והטכנולוגיות מתקדמות. מחיר אחסון בסוללות ליתיום־יון פחת מ־1,200 דולר לקילוואט־שעה (קוט"ש) ב־2010 ל־151 דולר ב־2022 (לפי ארגון BNEF).
מדינות ברחבי העולם מגדילות כעת את אחסון הסוללות שלהן. סין מתכננת להתקין יותר מ־30 ג'יגה־ואט של אחסון אנרגיה עד 2025, עלייה של פי שמונה ממה שיש לה כיום. באירופה מתגמלות המדינות שילוב של אגירה במתקני אנרגיה מתחדשת וחוק הפחתת האינפלציה בארה"ב כולל גם זיכוי מס פדרליים עבור אגירה, מה שמגביר כיום את התחרותיות של פרויקטי אחסון בקנה מידה גדול בשוק זה.
