תעשייני הצפון מסתירים פגיעות מחשש לאובדן לקוחות בחו"ל
תעשייני הצפון מסתירים פגיעות מחשש לאובדן לקוחות בחו"ל
התעשיינים בצפון נאלצים להתמודד בעצמם עם קשיי המיגון והמחסור בעובדים, ומסתירים את הפגיעה במפעלים מחשש לאיבוד לקוחות. במקום לסייע, הממשלה מתכננת דווקא קיצוץ בתקציב לטיפול במצוקות התעשייה; בכוונת האוצר לקצץ מתקציב משרד הכלכלה מאות מיליוני שקלים שמהווים כמעט שליש מתקציבו שהסתכם ב־2024 בכ־1.5 מיליארד שקל. בין היתר, סגירת המכון לייצור מתקדם שנועד לסייע לתעשייה הקטנה והבינונית
אתמול בצהריים, כמה שעות אחרי שכטב"ם ששיגר חזבאללה פגע פגיעה ישירה במפעל ביטחוני באזור התעשייה בר לב שליד כרמיאל, שמייצר מכלולים ורכיבים לחברות תעופה בעולם, מנהליו פרסו על דופן גג המבנה את דגל ישראל בניסיון להסתיר את החור שנפער בו מהפגיעה הישירה.
שניים מתוך כ־250 עובדיו שהגיעו בבוקר לעבודה נפגעו מ"גשם של רסיסים", כפי שהגדיר עד ראייה. הם פונו לטיפול בבית החולים הגליל המערבי בנהריה במצב קל ובינוני, עוד כעשרה עובדים לקו בחרדה. "לא הופעלה אזעקה, רוב הפגיעות היו בחוץ, לעובדים ששהו מחוץ למבנה ולמכוניות חונות", אמר אתמול לכלכליסט המנכ"ל איתן כהן־מונבז. "בתוך המפעל אין פגיעה ממשית, מחר בבוקר נשוב לפעילות מלאה. נציגי מס רכוש הגיעו כדי להעריך את הנזק, אני לא יודע מי אמור לשפות אותנו על אובדן יום העבודה הזה".
רק בשבוע שעבר כהן־מונבז סיפר לכלכליסט על קשיי הזמינות של חומרי גלם שנחוצים לתהליכי הייצור במפעל שלו ליד כרמיאל, בעקבות המשבר הנרחב בתובלה האווירית של סחורות לישראל וממנה, בעקבות השהיית הטיסות של חברות התעופה הזרות ברקע המלחמה המתמשכת.
עד לפני כחודש הפעילות במפעל התנהלה כמעט ללא הפרעה. אלא שמאז שחזבאללה הרחיב את טווח הירי שלו לעומק הצפון, עובדיו נאלצים לרוץ אל המרחבים המוגנים כמה פעמים ביום בעקבות מטחי רקטות מלבנון או התרעות על חדירות כלי טיס עוינים. חרף כל אלה, כלפי לקוחותיו בחו"ל הוא מקפיד לשדר "עסקים כרגיל", מקפיד על ייצור מלאים מראש כדי להימנע ממחסור עתידי בשל הימשכות המלחמה ועומד בזמני האספקה שעליהם התחייב. אתמול, גם אחרי הפגיעה הישירה של הכטב"ם במפעל שלו, הוא ניסה להצניע את האירוע מהחשש ש"הפגיעה במפעל תלחיץ את הלקוחות בעולם, שממילא לחוצים מהמצב. אנחנו מחדשים את פעילות הייצור בבוקר ויכולותינו לא נפגעו כלל", הבהיר.
כהן־מונבז הוא אחד מתעשיינים רבים בצפון שחרף הקושי חסר התקדים שאליו נקלעו בשנה האחרונה מנסים להמשיך לשדר איתנות ו"נורמליות עסקית" - בעיקר כלפי חוץ. הם חוששים כי פעילותם בסמוך לאזור מלחמה תתפרש בקרב לקוחותיהם בעולם כחולשה שתוביל לניתוק קשרים עסקיים או לצמצומם, תפגע בהתקשרויות חדשות איתם או תגרום לאובדן של לקוחות שיעדיפו להבטיח לעצמם ודאות באספקה שוטפת של תוצרת דרך ספקים אחרים בעולם, על פני אלה שבישראל שפועלים בקרבת אזורי לחימה וחשופים לירי יומיומי.
כל זאת, בזמן שתעשייני הצפון מתמודדים עם אתגרים קשים שמזמנת שגרת החירום בקרבת אזורי לחימה הכוללת הגבלות תנועה, אזעקות תכופות שמשבשות את הפעילות השוטפת, חיפוש פתרונות מיגון לעובדים, מחסור קבוע בעובדי ייצור, קשיי יבוא ויצוא בשל המשבר בתעופה ובתובלה האווירית וזמינות חלקית של שירותים בסיסיים כמו הסעדה או תמיכה טכנית בציוד.
בסוף השבוע שעבר שתי רקטות ששוגרו מלבנון פגעו פגיעה ישירה במפעל שמייצר ציוד רפואי באזור התעשייה בשלומי. חלק מתקרת המפעל קרס על מכונות הייצור, אך למרות התמונות שמצביעות על הפגיעה הקשה הבעלים ניסה להמעיט בהיקף הנזק, בטענה שעיקר הפגיעה היה באזור המשרדים.
בשיחה עם כלכליסט הוא אמר: "התמזל מזלנו, כי בשבת אנחנו לא מייצרים והמפעל היה סגור. הכי חשוב שאין פגיעות בנפש. המחסנים לא נפגעו, למרבה השמחה של כולנו, ויש לנו מלאי של סחורות לכמה חודשים קדימה".
כ־90% מהתוצרת של המפעל בשלומי מיועדים ללקוחות החברה בחו"ל ולדברי הבעלים, "הם אפילו לא מרגישים שקורה אצלנו משהו כי אנחנו מקפידים לעבוד כל הזמן כרגיל, לא מאחרים באספקה של הזמנות, ולמרות כל הקושי שמסביב, אנחנו מתמודדים עם המצב בזכות צוות של 70 עובדים מסורים ובזכות זה שאנחנו חברה איתנה וחזקה מבחינה כלכלית. נשפץ את מה שצריך במהירות ובתוך שבועיים־שלושה נעלה שוב על הסוס", אמר.
אלא שלפי משרד הכלכלה והתעשייה, "הנזק למפעל דורש תהליכי שיקום ושיפוץ מקיפים וכלל יחידות המשרד פועלות כדי לאפשר את חזרתו לייצור מלא, ובאופן מהיר ויעיל. ראש צוות צפון של המשרד תא"ל (במיל') פיני לוי הגיע אל המקום כדי לספק למפעל פתרונות מידיים שיקלו את חזרתו המהירה לפעילות מלאה".
תעשיינים אחרים, ולא רק באזור הצפון, מספרים כי בעקבות הימשכות המלחמה וחוסר היציבות במזרח התיכון לקוחותיהם בעולם דורשים מהם להגדיל את מלאי התוצרת שלהם כדי להבטיח להם את רציפות האספקה בתרחיש שבו יכולות הייצור שלהם ייפגעו, אם בעקבות פגיעה של טיל ואם בעקבות קשיי זמינות של חומרי גלם. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, הבעלים של יצרנית התרופות הגנריות אוניפארם שפועלת ממבוא כרמל, סיפר כי בימים האחרונים לקוח מרכזי שלו בחו"ל ביקש ממנו לספק לו תוצרת לכל שנת 2025 עד סוף השנה הנוכחית. "הוא מודאג מהיכולת לספק לו תוצרת בעתיד על רקע הימשכות המלחמה", אמר תומר לכלכליסט.
3 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "המפעלים לא מעניינים אותו", אומר נשיא התאחדות התעשיינים
(צילום: לע"מ)
"הלקוחות בחו"ל חוששים והיצרנים מנסים לשמור על מצב עסקי רגיל כי ממילא המכירות שלהם נפגעות ומהצד השני לקוח במקום אחר בעולם שתלוי באספקה מישראל עלול להתחיל לעבוד עם ספק ממדינה אחרת ולהזמין ממנו תקופה קדימה. כך שגם אם המלחמה תסתיים בעוד חודש או חודשיים, הלקוח כבר מסודר מבחינת התקשרות עם ספק אחר. נוצר מצב שיש תעשיינים שנאלצים להרגיש כמו 'גנבים בלילה', מסתירים את העובדה שמפעליהם חשופים לפגיעה. הם גם חשופים לאש הרקטות, גם מתמודדים עם מחסור בעובדים כי רבים מהם מגויסים למילואים או אחרים מפונים מבתיהם וגם מפסידים כסף", אמר.
על פי נתוני התאחדות התעשיינים, בקו של חיפה וצפונה יש כ־350 מפעלים שמעסיקים כל אחד מעל 20 עובדים. בחודשים האחרונים נפגעו מעל 20 מפעלים מפגיעות ישירות של רקטות או משברי יירוט. מוקדם יותר השנה חזבאללה ירה טילי נ"ט על המפעל הביטחוני פלסן שבקיבוץ סאסא וגרם לו נזק. חברות ביטחוניות אחרות שפועלות בצפון העתיקו את מפעליהן לאזורים עורפיים מחשש שיהוו מטרה לרקטות של חזבאללה.
באחרונה משרד הכלכלה החל להציב מיגוניות במפעלים ברחבי הצפון, עד למרחק של כ־50 ק"מ מהגבול עם לבנון, וזאת כדי לשפר את רציפות הייצור בהם. עם זאת, מהצעת תקציב המדינה ל־2025 לא ניכר שיש בכוונת הממשלה לפעול בנמרצות ובאופן ממוקד לטיפול במצוקות התעשייה. בכוונת האוצר לקצץ מתקציב משרד הכלכלה מאות מיליוני שקלים שמהווים כמעט שליש מתקציבו שהסתכם ב־2024 בכ־1.5 מיליארד שקל. מהלכי האוצר הצפויים כוללים את סגירת המכון לייצור מתקדם שהוקם במטרה לשפר את כושר התחרותיות של התעשייה הקטנה והבינונית תוך הטמעה של טכנולוגיות ייצור מתקדמות שבכוחן גם לשפר את הפריון שלה.
לצד סגירת המכון, האוצר דורש לקצץ כ־100 מיליון שקל מתקציב רשות ההשקעות שאמורה לעודד הקמה והרחבה של מפעלים חדשים באזורי עדיפות, שתקציבה קוצץ גם בשנה שעברה והגיע לשפל של עשור. עוד עשרות מיליוני שקלים יקוצצו מתקציב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; מתקציב מינהל אזורי התעשייה; מתקציב מכון היצוא שאמור לשפר את האטרקטיביות של היצואנים הישראליים בשווקים ולפתוח לפניהם הזדמנויות עסקים חדשות ועוד.
"יש את הנזק שגורם חזבאללה לתעשייה הישראלית ויש את הנזק שגורם הקיצוץ של ממשלת ישראל לתעשייה", אומר תומר. "לא ראיתי את משרד האוצר עד כה נוקף אצבע למען חיזוקן ולמען העמדת תמריצים. אני לא רואה את שר האוצר מבקר במפעלים, שהם מנוע הצמיחה של המשק. הם לא מעניינים אותו".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
