השרה להגנת הסביבה נגד חוק חידוש חבל תקומה: "חקיקה דורסנית"
השרה להגנת הסביבה נגד חוק חידוש חבל תקומה: "חקיקה דורסנית"
עידית סילמן הלינה במכתב לשר הפנים משה ארבל, על החוק לשיקום עוטף עזה: "עושה רושם שמנהל התכנון, כגוף מטעם הממשלה שאמור לתכלל בין כלל היוזמות והאינטרסים בעולם התכנון, תפס עמדה ברורה לצד גופי הפיתוח ונגד שמירת הסביבה"
היום (30.4.24) הוא היום האחרון להגשת ההשגות לתזכיר החוק לשיקום עוטף עזה ("חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה"). לפחות לפי 87 הערות הציבור שהתפרסמו עד כה באתר החקיקה הממשלתי, נראה כי הממשלה תתקשה לאשר את הנוסח הקיים.
בין המתנגדים, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ששלחה לשר הפנים, משה ארבל, מכתב ובו היא מלינה על הפרטת תחום הייעוץ הסביבתי, ובפועל, אי הכללת נציג של המשרד להגנת הסביבה ביוזמת "הוועדה האזורית לתכנון ובנייה", המקודמת במסגרת החוק.
השרה סילמן טוענת במכתבה כי "הופתענו לראות שתזכיר החוק שהופץ לא הטמיע ולו הערה אחת של המשרד, ועוד יותר הופתענו לקבל מנציגי מטה הדיור עדכון על התנגדות עקרונית של מטה הדיור לקביעת המשרד להגנת הסביבה, הגורם המקצועי הסביבתי בממשלה, כיועץ הסביבתי של מוסדות התכנון".
עוד היא מוסיפה: "עושה רושם שמנהל התכנון, כגוף מטעם הממשלה שאמור לתכלל בין כלל היוזמות והאינטרסים בעולם התכנון, תפס עמדה ברורה לצד גופי הפיתוח ונגד שמירת הסביבה, תוך חקיקה דורסנית שגוברת על מדיניות התכנון שהוא עצמו קובע באינסטנציות אחרות".
גם לחברה להגנת הטבע יש השגות בנוגע להקמתה של הוועדה החדשה. "ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות, שהרכב חבריהן הינו מוטה פיתוח באופן מובהק ויש בהן ייצוג אזרחי וסביבתי מוחלש מאד. בנוסף, ועדת תכנון המוקמת לשטח מסויים, שסמכויותיה מוגבלות אליו בלבד, לא תוכל, מתוקף הגדרתה, לראות בראיית רוחב את המרחב כולה, דבר הסותר את עקרונות התכנון הבסיסיים".
החלופה שאותה מציעים בחברה להגנת הטבע היא ועדת משנה לוועדה המחוזית דרום. "הרכבה יהיה מאוזן יותר ולא מוטה פיתוח באופן מובהק, כמו הרכב הוועדה האזורית. ועדת המשנה גם תוכל לקום במהירות רבה יותר מאשר הוועדה האזורית, ועלויות הקמתה תהיינה נמוכות הרבה יותר מאחר שהיא לא תדרוש הקמה של לשכת תכנון חדשה. בכך, המטרה של שיקום חבל תקומה תושג באופן מהיר ומיטבי הרבה יותר, לטובת תושבי האזור והציבור בכללותו".
בכל מקרה, בחברה להגנת הטבע דורשים להגביל את סמכויותיה של הוועדה החדשה: "אם ייקבע כי תוקם ועדה אזורית, ולא ועדת משנה לחבל תקומה תחת הוועדה המחוזית דרום, כפי שאנו מציעים, הרי שהוועדה האזורית צריכה להיות בעלת סמכויות מקבילות לכל היותר לסמכויות הניתנות לוועדה המחוזית, ולא להקנות לה סמכויות הגוברות על הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ובניה. בנוסף, אין מקום לאפשר לתוכניות המאושרות בוועדה האזורית, לגבור על תוכניות מתאר ארציות".
מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חרום באוניברסיטת חיפה, ומוסד שמואל נאמן בטכניון, שלחו היום את התנגדותם לתזכיר החוק לשיקום עוטף עזה, אותו הם מגדירים כ"חוק מסוכן".
המכתב שלהם, עליו חתומים פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' דבורה שמואלי ופרופ' שמעון מרום, קובע כי "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית הופכת את האזור, שגבולותיו נתונים להחלטה שרירותית, ל'מגרש המשחקים' של הממשלה, בו תוכל לעשות כרצונה: להקים כל מבנה וכל מתקן, להקים יישובים חדשים שאינם תואמים את חזונם ורצונם של תושבי האזור ועוד, כל אלה בניגוד לרצונם של תושבי האזור, וללא בחינת ההשלכות הרחבות של החלטותיה לטווח ארוך".
נציגי האקדמיה סבורים שיש להכין תחילה "תוכנית שיקום וצמיחה", שתתווה את עקרונות התכנון. בין היתר הם מדברים על "תכנון בראיה אזורית הכוללת את כל היישובים והתושבים באזור ולוקחת בחשבון את האיזונים בין היישובים השונים ואופן תפקודם במרחב כולו, פיתוח בר קיימא בהיבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, מתן תמריצים לעסקים ולמשקי בית להמשיך לפעול ולהתקיים באזור ומינוף השיקום לטובת חיי היום-יום, יחד עם חשיבה על היערכות ומוכנות למצבי חירום בעתיד".
