סגור
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת (צילום: עמית שאבי)

ניתוח
מה אפשר ללמוד מהחוקים שעברו בכנסת יומיים לפני פיזורה?

חוק המטרו לא עבר בכנסת, אבל בשתי היממות האחרונות לפני פיזורה הצליחו הח"כים להעביר 25 חוקים, ביניהם הארכת הזיכיונות של הרדיו האזורי, מענקי אומיקרון לעסקים והגדלת נקודות זיכוי לעולים חדשים. בכל זאת, יש בחירות בפתח וצריך לחלק צ'ופרים

הכנסת ה־24 שכיהנה קצת יותר משנה העבירה בסך הכל 97 חוקים, אך 25 מתוכם עברו בשתי היממות האחרונות לפני פיזורה. נתון זה מלמד על המודל הפוליטי הבעייתי שאליו נקלענו.
בפוליטיקה הישראלית יש רק רגעים מעטים של שפיות. אחד מהם הוא סביב תקציב המדינה, שם השפיות מושגת על ידי האיום בפיזור הכנסת והפטיש של חוק ההסדרים. אפיזודה נוספת של שפיות מתרחשת ברגעי גסיסתה של הכנסת. אחרי שהאופוזיציה השיגה את מטרתה והביאה לנפילת הממשלה היא יכולה לפעול בענייניות ולשתף פעולה עם הקואליציה. למעשה, עד שלא תוקם בישראל ממשלה יציבה קשה לראות את המודל הזה משתנה. שום אופוזיציה לא תתלהב לשתף פעולה עם ממשלה שהיא מזהה כרעועה, גם אם מדובר בנושאים עניינים.
העניין הציבורי בחקיקת הכנסת בשבוע שעבר התמקד בעיקר בחוק המטרו שלא עבר ובתיקון לחוק מימון המפלגות שעבר בגדול. התיקון לחוק מימון המפלגות הדגים את היעילות והמהירות שבהן חברי הכנסת מסוגלים להגיע להסכמות כשהדבר נוגע לכיסם. ואילו העובדה שחוק המטרו נתקע הדגימה לציבור מה קורה כאשר מדובר בפרוייקט לאומי גדול ארוך טווח, שהנהנים ממנו אינם נמנים עם קבוצה קונקרטית ומוגדרת. במקרה כזה הפוליטיקאים לא מסוגלים לשתף פעולה על אף שאין ביניהם מחלוקת עקרונית.
עם זאת, כדאי לסקור את החוקים שכן עברו הן בשל העובדה שחלקם נוגעים לחיי היומיום של כולנו, והן כדי להדגים מה מניע את כוחות הפוליטיקה בישראל.
חוק החדשנות הוא דוגמא לחוק שנועד להגדיל את סמכויות השרים. החוק קודם בשל מאמציה הבלתי נלאים של שרת המדע, אורית פרקש הכהן, לעגן בחקיקה את המעבר של רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע. התוכנית המקורית היתה גם להגדיל את סמכויות השרים מול רשות החדשנות שאמורה להיות עצמאית. בסופו של דבר, הסמכויות הוגדלו בצורה מינורית אולם החוק העניק לשרים יכולת פיקוח גדולה יותר על הנעשה ברשות.
לקטגוריה זו נכנסת גם הרחבת הסמכויות של מועצת הרשות השנייה, כך שתוכל להאריך את תקופת הזיכיון של רדיו אזורי ב־4 שנים נוספות. בעקבות התיקון, בעלי תחנות הרדיו נקבלים זיכיון ל־20 שנה ללא מכרז. הזיכיון הנוכחי מסתיים רק בעוד שנה וחצי, אבל היה חשוב לפוליטיקאים לסדר זאת כבר עכשיו כדי שבעלי התחנות יזכרו מי דאג להם.
קטגוריה נוספת של חוקים שעברו ברגע האחרון כוללת חוקים שמיטיבים באופן מיידי עם קבוצה גדולה של אזרחים. החוקים הבולטים בקטגוריה הזו הם חוק המכר ומענקי האומיקרון. חוק המכר מבטיח כי ההצמדה של הדירה למדד תשומות הבנייה תהיה חלקית ותעמוד על 40% בלבד מערך הדירה. החוק השני היה העברת המענקים לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון ועד כה המתינו לפוליטיקאים שיגיעו להסכמות.
המעניין לגבי שני החוקים הוא שהקואליציה והאופזיציה הצליחו לגרוף עליהם קרדיט משותף. עם זאת, עיקר הקרדיט מגיע ליו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר, שהצליח לשמר אי של שפיות בוועדה ונתן לחברי האופוזיציה תחושה כי הם שותפים אמיתיים לתהליך החקיקה. חבל שהטריק הזה לא עבד גם לגבי חוק המטרו.
ישנם חוקים שעברו בגלל שאין לגביהם התנגדות רבה, אך מצד שני יש לובי חזק שמקדם אותם. הלובי עשוי להיות 'מצביעים פוטנציאליים', כמו במקרה של החוק שמגדיל את נקודות הזיכוי לעולים חדשים. את החוק קידמו ולדימיר בליאק (יש עתיד) ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) המבקשים למשוך את העולים החדשים לקלפי.
לקטגוריה זו נכנסת גם הרפורמה בענף הלול. שר החקלאות עודד פורר ביקש לשנות את מבנה הענף אך עד שלא הגיע להסכמות עם החקלאים כל מאמציו עלו בתוהו. מרגע שהצליח להגיע להסכמות עם החקלאים, הם הורו לנציגיהם בכנסת לתמוך בחוק, הכולל בין היתר הפחתה של המכסים על יבוא ביצים.
כמעט בכל חוק ניתן לזהות פוליטיקאי שנלחם עבורו, אולם יש חוקים שעברו בעיקר בגלל הרצון של הפקידות המקצועית. כזה הוא חוק הבנקאות שנועד לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להגדיל את הגישה שלהם לאשראי. כך גם הרפורמה במבנה האסדרה בתחום התקשורת (הקטנת הרגולציה) וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות.
חוק נוסף שמשתייך לקטגוריה הזו הוא חלופת שקד לתמ"א 38. מאחורי החוק עומדת שרת הפנים איילת שקד, אך הוא מהווה שינוי מבני המעודד הריסה ובנייה מחדש במקום תוספת קומות על הבניין הקיים, והעברה של סמכויות רבות מהוועדה המחוזית לוועדה המקומית.
בתחום המשפטי ראוי לציין את גדעון סער שהצליח לקדם, כמעט ללא רעש תקשורתי, חוק המגדיר את הסמכות של בתי משפט קהילתיים. מדובר בחלופה לבתי המשפט הרגילים תוך התמקדות בשיקום ובענישה יעילה.
חלק מהחוקים שעברו ברגע האחרון עוסקים בנפגעי אלימות. חוקים אלו זוכים תמיד להסכמה רבה בקרב חברי הכנסת. בין החוקים ניתן למנות את החוק שמאריך את משך התקופה בה ניתן לתבוע פיצויים מצד שלישי על פגיעה מינית בקטינים (למשל המוסד שבו נעברה העבירה); חיזוק החיסיון על חומרי ראיות הכוללים עדות של מטפל נפשי בכל הקשור לעבירות מין או אלימות חמורה; וחוק שנועד להבטיח גביית הפיצויים לנפגעי עבירות חמורות.
כדאי לציין גם את התיקון לחוק איסור אלימות בספורט שמגדיל את סמכויות השוטרים במקום; חוק שמסדיר את מעמדם של כלבים המסייעים לבעלי מוגבלויות שאינם עיוורים וחוק המשפר את מעמדם של אחים שכולים.