חשיפהשותפיו לשעבר של איתן סטיבה דורשים ממנו פיצוי של מעל מיליארד שקל: "הוליך אותנו שולל"
חשיפה
שותפיו לשעבר של איתן סטיבה דורשים ממנו פיצוי של מעל מיליארד שקל: "הוליך אותנו שולל"
מסמכים שהוגשו לבית המשפט חושפים טענות כבדות משקל בין שני טייסי קרב לשעבר ב־LR שפעלו באפריקה - עמי לוסטיג ורועי בן ימי, נגד איתן סטיבה, שמתכונן כיום לשיגורו כאסטרונאוט לחלל; בין הטענות: סטיבה הציג להם מצגי שווא כדי לשים את ידו במרמה על פעילות הקבוצה המשגשגת באנגולה תוך נישולם מפירותיה; הם דורשים מסטיבה פיצוי של יותר ממיליארד שקל; עורכי דינו של סטיבה: "הטענות מופרכות"
בקשה למינוי בורר שהוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, חושפת טענות קשות על סכום המוערך ביותר ממיליארד שקל - של שני שותפיו לשעבר של איתן סטיבה מי שאמור להיות בקרוב "תייר החלל הישראלי הראשון". בלב הסכסוך - טענות חריפות של אנשי העסקים וטייסי הקרב בעבר עמי לוסטיג ורועי בן ימי על מעשי הטעיה, מצגי שווא והפרת נאמנות שביצע נגדם סטיבה בפעילות קבוצת LR (לומינר) באפריקה.
בבקשה שהגישו לבית המשפט, כותבים בן ימי ולוסטיג שהתברר להם כי "איתן הציג להם מצגי שווא בנוגע למצבה העסקי והכלכלי של לומינר, תוך ריקון קופתה של לומינר והתעשרותו על חשבונם של עמי ורועי; איתן נטל במרמה לאורך שנים כספים לכיסו הפרטי; איתן הציג מצגי שווא בנוגע ליכולתה של לומינר להמשיך ולשרת את הקבוצה לאור מצבה העסקי, דבר שחייב, לטענת איתן, את מכירתה בסכום נמוך וקבוע מראש".
הפגיעה האישית של לוסטיג ובן ימי, משותפם וחברם לשעבר, ניכרת במכתב שהגישו לבית המשפט. "איתן פעל לקדם את טובתו האישית, על חשבונם, תוך קשירת קשר עם אנשים נוספים, בהטעיה, באמצעות מניפולציות רבות ותוך ניצול החברות והנאמנות שלכאורה שררה בין השותפים. זאת, בניגוד לחובותיו כלפי עמי ורועי בשל היחסים המיוחדים, ההבנות וההסכמות בין השותפים, וכן בשל מעמדו ותפקידו כשותף האחראי על פעילות הקבוצה באנגולה והממונה הבלעדי על פעילותה של לומינר, ותוך ניצול לרעה של תפקידו ושל האמון הרב שניתן בו".
השניים דרשו מסטיבה, במכתבם, לשלם להם את הסכום המהווה את חלקם בשווי האמיתי של לומינר, נכון למועד מכירתה, לשלם להם את הסכומים המשקפים את הנזקים שנגרמו להם מהפחתות שווי פעילות הקבוצה באנגולה עקב המעשים האלה, או לחילופין לשלם להם את "כל פירות התעשרותו שנעשתה שלא במשפט ועל חשבונם". בנוסף דרשו לפתור את המחלוקת באמצעות מינוי בורר.
הסכסוך שנחשף במסגרת הבקשה לבורר והמכתבים שצורפו אליה, כבר מתנהל, כך מסתבר, כשנתיים מתחת לרדאר, במסגרתו התקיימו שני גישורים חשאיים - אצל עו"ד רובי בכר (שהתפטר מתפקידו) ואצל עו"ד עמוס גבריאלי. אולם, לאחר שהגישורים נכשלו והצדדים הגיעו למבוי סתום, כעת הוא עובר למישור משפטי, כאשר לוסטיג ובן ימי מבקשים מבית המשפט להורות על מינוי בורר בסכסוך, ומציעים את עו"ד אהוד סול, שלאחרונה פרש מהרצוג, פוקס, נאמן. בבקשה הם מציינים כי סכום התביעה שבכוונתם להגיש במסגרת הבוררות "עולה על מיליארד שקל".
לומינר מממנת פרויקטים, ממשלת אנגולה משלמת מתקבולי נפט
תחילת הקשר המשולש בין סטיבה, בן ימי ולוסטיג נראתה אחרת לחלוטין. לאחר שחרורם מהצבא, הקימו בשנות ה־80 שלושת הטייסים ששירתו יחד בחיל האוויר, קבוצת חברות שהתמחתה בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים באפריקה, וכיום מתמקדת רק בפרויקטים אזרחיים כמו חקלאות, בריאות, מים, אנרגיה, חינוך ועוד.
הדרך המשותפת של החברים והשותפים הקרובים התפצלה ב־2012, כאשר סטיבה עזב את LR והקים קרן ל"השקעות אימפקט", שמתמקדת בפרויקטים כלכליים וחברתיים באפריקה במטרה לשפר את חיי התושבים במקום. סטיבה נמצא כיום ביוסטון שם הוא עורך אימונים אינטנסיביים ב־NASA לקראת הטסתו לחלל בתחילת 2022. הוא אמור להיות משוגר כאסטרונאוט פרטי ולבצע שם ניסויים מדעיים ומסחריים - תענוג שעלה לו יותר מ־50 מיליון דולר.
רק היום פורסם כי הוא מתכנן לקחת איתו סביבון לחלל כדי לסובב אותו בחלל כך שינוע ללא הפסק בהיעדר כוח כבידה. כעת, ערב ההמראה, נראה כי גם הסבסוב בחיים הפרטיים והעסקיים של סטיבה לא עומד להיפסק בקרוב, אלא דווקא להתעצם ולהפוך לפומבי. זאת לאחר שסיפור החיים של שלושת החברים הטייסים, הסתובב לו למקומות שהם לא צפו - כאשר חברות ושותפות קרובה הפכה למלחמה עיקשת ומרה.
הסכסוך נסוב סביב הפעילות בעבר של קבוצת LR באנגולה, שם היא עסקה החל משנת 1995 בתחומי תשתיות, תקשורת, חינוך, תעופה, ביטחון, מים וחקלאות. על פי הבקשה, כבר בראשית דרכם המשותפת החליטה השלישייה כי יפעלו באמצעות חברות בנות ייעודיות בארץ ובחו"ל, כאשר תחומי הפעילות יחולקו ביניהם. סטיבה היה השותף האחראי על הפעילות באנגולה, ומשנת 2002 לקח על עצמו את האחריות על התחום הפיננסי וקווי האשראי של הקבוצה מול המדינה.
אולם בן ימי ולוסטיג, בבקשתם למינוי בורר, כותבים כי רק בדיעבד וכעבור שנים רבות הסתבר להם כי "איתן הציג מצגי שווא כלפי עמי ורועי, הטעה אותם והוליך אותם שולל, הפר הסכמים עמם, הפר את חובת הנאמנות שחב כלפיהם וניצל את האמון הרב שניתן בו, התעשר שלא במשפט על חשבונם וביצע עוולות נוספות כלפיהם".
מכתב שצורף לבקשה ששלח ב־18 בנובמבר עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ, המייצג את בן ימי ולוסטיג, לעו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, המייצג את סטיבה - מגולל את עיקרי הסכסוך והטענות כלפי סטיבה. ממשלת אנגולה החליטה בראשית שנות ה־2000 לקדם פרויקטים נרחבים בתחום התשתיות באמצעות קבוצת LR אולם נתקלה בקשיי מימון. על מנת לסייע לממשלה במימון הפרויקטים ובכך לאפשר לקבוצה להרחיב את פעילותה במדינה היא הקימה את חברת לומינר.
באמצעות לומינר העמידה הקבוצה אשראי לממשלת אנגולה לצורך קידום הפרויקטים. כבטוחה לפירעון ההלוואה שניתנה על ידי לומינר לממשלת אנגולה, התחייבה הממשלה המקומית להפקיד את התמורה ממכירות של 15 אלף חביות נפט יומיות על ידי חברת הנפט הממשלתית האנגולית בחשבון נאמנות ייעודי שהוקם עבור ממשלת אנגולה. כספים אלה יועדו לפירעון ההלוואות שנתנה לומינר לממשלת אנגולה. וכך היה: הממשלה המקומית היתה חותמת על חוזים להקמת פרויקטים מול ספקים, אשר היו בעיקרן חברות בבעלות קבוצת LR, והמימון לאותם פרויקטים שנבנו נעשה באמצעות לומינר. ממשלת אנגולה מצדה החזירה ללומינר את ההלוואות באמצעות תקבולי מכירת נפט.
לדברי לוסטיג ובן ימי, לומינר היתה למעשה הפלטפורמה ו"המנוע שמאחורי פעילות הקבוצה באנגולה, שכן, ללא המימן שהתקבל באמצעות לומינר, לא ניתן היה לבצע את הפרויקטים". לדבריהם, בצד כספים שהתקבלו בלומינר כהחזר הלוואות עבור פרויקטים ספציפיים, בין השנים 2008-2005 הועברו ללומינר כספים נוספים שלא היו משויכים לפרויקטים כלשהם, ואשר הוצגו על ידי סטיבה כ"כספים עודפים המוחזקים בנאמנות עבור ממשלת אנגולה". הם כותבים כי "בדיעבד התברר כי כספים אלו הושארו לניהולה של לומינר בשיקול דעת בלעדי של איתן, ששלט בכספים ללא עדכונם של רועי ועמי". במכתבם מציינים השניים כי בשנים 2010-2003 לומינר מימנה עשרות פרויקטים בהיקף כולל של יותר ממיליארד דולר, באופן שהניב ללומינר ולקבוצה רווחים יפים, וזאת ללא קשר לאותם כספים שנוהלו בלעדית בידי סטיבה, שהועברו תחת אחריותו ללומינר ללא קשר לפרויקטים ספציפיים.
אולם, מוסיפים וכותבים לוסטיג ובן ימי, החל משנת 2010 ובמחצית הראשונה של שנת 2011 סטיבה הציג להם "סדרת מצגים, אשר רק לאחרונה התבררו כמצגי שווא", לפיהם החל מספטמבר 2011 עתידה לומינר, המנוע המרכזי של פעילות הקבוצה באנגולה, להפוך לבלתי רווחית ובסופו של תהליך גם לחדלת פירעון. סטיבה, כך טוענים שני שותפיו לשעבר, הציג בפניהם מצג לפיו פרויקטים רבים של הקבוצה "תקועים" ואינם מתקדמים כנדרש, וכי האפשרות היחידה הקיימת לאור המצב הוא להעביר את לומינר לשליטת ממשלת אנגולה, אשר מוכנה לרכוש אותה במחיר נקוב שהוכתב מראש, והיה נמוך באופן משמעותי משווייה הכלכלי.
בעקבות המצגים האלה, טוענים בן ימי ולוסטיג, הם הסכימו להעברת לומינר ושתי חברות נוספות הקשורות אליה באוקטובר 2011 לחברת CG Capital שסטיבה טען כי היא נאמנה עבור ממשלת אנגולה. בסמוך לכך גם נפרדו השותפים, וסטיבה עזב את LR "כדי להקים קרן השקעות של כחצי מיליארד דולר באפריקה", כפי שפורסם אז.
"לומינר נמכרה בנזיד עדשים לסטיבה, תוך הצגת מצג שווא"
המהלך הזה באנגולה שנעשה לפני עשור הוא שעומד בלב הטענות החריפות של לוסטיג ובן ימי כיום. לדבריהם, רק לאחרונה התברר להם כי "מצבה של לומינר בקיץ 2011, וגם בחודשים שלאחר מכן היה שונה לחלוטין ממה שהוצג להם, וכי היא היתה חברה רווחית, אשר יכלה להמשיך לממן פרויקטים בהיקפים גדולים, ויכולה היתה להמשיך ולהשיא רווחים לבעלי מניותיה ובנוסף להמשיך ולהוות את הפלטפורמה המימונית של פעילות הקבוצה באנגולה".
וחמור מכך, הם טוענים, התברר להם גם ש"ממשלת אנגולה כלל לא עמדה מאחורי רכישת לומינר כפי שהוצג ונטען בפניהם, וכי זו נרכשה למעשה עבור איתן. לומינר המשיכה - ואפשר שעד היום ממש ממשיכה - להעמיד אשראי לממשלת אנגולה בהיקפים גדולים של מיליארדי דולרים, בעיקר לצורך פעילותן של חברות בבעלותו של איתן באנגולה משנת 2012 ועד שנת 2019".
עוד טוענים לוסטיג ובן ימי, כי סטיבה היה זה שגרם למשבר ביחסים שביניהם לבין חיים טייב, שהיה שותף בפעילות הקבוצה באנגולה. סטיבה חבר אל טייב והשניים ביקשו לרכוש מלוסטיג ובן ימי את חלקם בפעילות באנגולה תוך פיצול הקבוצה, כך שלוסטיג ובן ימי יישארו עם כל פעילות LR בעוד סטיבה יוותר רק עם הפעילות באנגולה וימשיך לפעול במדינה. ביולי 2012 נפרדו הצדדים ולוסטיג ובן ימי מכרו לסטיבה את חלקם בחברות שעסקו בפעילות הקבוצה באנגולה. "פיצול הקבוצה האמור התבסס על מצגיו של איתן, לרבות נתונים והערכות שווי שנערכו בהנחייתו, ואשר התברר כי בוססו על מצגי שווא, תוך הטעייתם של עמי ורועי", כותבים כעת השניים במכתבם שצורף לבקשה למינוי בורר.
כך למשל, מציינים השניים, במסגרת מכירתה לסטיבה של חברת Kalimba (קלימבה) אשר שימשה באותה עת כחברת החזקות לניהול הפעילות המשותפת של הקבוצה באנגולה, לא הובא בחשבון שוויה של לומינר, לאחר שזו, לדבריהם, נמכרה "בנזיד עדשים" לסטיבה, תוך הצגת מצג שווא של מכירה לממשלת אנגולה "בלית ברירה". כמו כן, הם טוענים שמהתמורה שהם קיבלו הופחת שווי החובות שקלימבה היתה זכאית לקבל מלומינר, "וזאת על בסיס מצג השווא שלומינר היא חברה בבעלות הממשלה ושעלולים להיות קשיים בגבייתו".
עוד טוענים בן ימי ולוסטיג כי במהלך המשא ומתן בנוגע לפיצול ביניהם לבין סטיבה, הוא טען בפניהם כי ממשלת אנגולה דורשת החזר של כספים ששולמו על ידה, כביכול, ביתר. אולם, לטענתם, "בדיעבד התברר, כי ממשלת אנגולה לא דרשה כל תשלום, וכי איתן הטעה את עמי ורועי גם בהקשר זה, ולכן סכום זה הופחת שלא כדין מהתמורה שקיבלו. איתן אף הגדיל לעשות, עת הציג מסמך העברה שלא היה אמיתי, של הסכום האמור לממשלת אנגולה".
לבן ימי ולוסטיג התברר לימים כי "בניגוד למצגי השווא שהוצגו בפניהם לפיהם פרויקטים של הקבוצה 'תקועים', הרי שלאחר מכירת לומינר ופיצול הקבוצה הפרויקטים 'השתחררו' והשיאו לאיתן רווחים עצומים".
במכתבם הם גם מסבירים כיצד גילו רק עתה את ה"מעשים הפסולים, מצגי השווא וההטעיה" מצד סטיבה, כפי שהם מגדירים זאת. לדבריהם, בתחילת שנת 2020 פגש לוסטיג את טייב, שהיה כאמור שותפו של סטיבה לאחר פרידתו מ־LR. השותפות בין השניים התפרקה גם היא ב־2019 וגררה עמה סכסוך משפטי שמתנהל ביניהם. "חיים התנצל בפני עמי, מסר לו, ביוזמתו, פרטים על מעשיו של איתן, לרבות בדבר מצגי השווא וההטעיה, והביע בפניו חרטה על כך שהיה שותף למעשים האמורים", נטען במכתב של בן ימי ולוסטיג.
המידע הזה, כך נראה פתח תיבת פנדורה שלמה. עוד נטען כי "בניגוד למצגים שהוצגו בפניהם, לומינר לא נמכרה לממשלת אנגולה (או לצד שלישי כלשהו), אלא הועברה לנאמן שהחזיק בחברה עבור איתן, עד שנת 2013, עת הועברה החברה שהחזיקה בלומינר לחברה בבעלותו של איתן (בעקיפין) בשיתוף עם אחרים, ובשנת 2016 אף הועברה לומינר חזרה לבעלותו העקיפה של איתן; כי ההלוואה שנרשמה בקלימבה (והשפיעה על הערכת השווי של קלימבה במועד ההיפרדות) מקורה בכספים שהוזרמו בסופו של יום לכיסו של איתן".
לטענת בן ימי ולוסטיג, מזכר ההבנות שחתמו עליו הצדדים עם היפרדותם ב־2012 "נכרת בהתבסס על שורת מצגי השווא של איתן, והתמורה שנזקפה לזכותם של עמי ורועי הייתה בשל כך נמוכה מאוד; לנזק שנגרם לעמי ורועי תרמה גם מכירתה בנזיד עדשים של לומינר, והערכת חסר של חברות הקבוצה שנותרו ללא המנוע הפיננסי, בטענה שיש להעביר את החברה לממשלת אנגולה ותוך הפחתות של כספים שלא כדין".
פרקליטו של סטיבה: "הטענות המפורטות מוכחשות מכל וכל"
במכתב תגובה ששלחו עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן מטעם סטיבה לעו"ד הרטמן ב־29 בנובמבר, הם דוחים את הטענות שאותן הם מכנים "מופרכות מהיסוד". הם כותבים כי "הטענות המפורטות במכתבך מוכחשות מכל וכל", ומציינים כי לבן ימי ולוסטיג אין כל עילה כלפי סטיבה. "בשלב מקדמי זה אין מקום לפרט את הדברים וכמובן שכל הזכויות בעניין זה שמורות", נכתב. עורכי הדין של סטיבה מציינים עוד כי יש לו זכות שיפוי מחיים טייב ביחס לכלל הטענות המועלות נגדו, וכי פנו אליו בעניין זה. "בנסיבות אלה, נראה כי יש להמתין להתייחסות המשפים. כך במיוחד נוכח העובדה שלטענת מרשיך, מר טייב הוא זה שמסר למרשיך את ה'פרטים' עליהם כביכול מבוססות טענותיהם".
בתגובה שלח עו"ד הרטמן מכתב נוסף לעו"ד ארדינסט: "נדמה כי מרשיך פועלים על מנת להימנע מבירור הטענות במסגרת בוררות. המערכת ההסכמית בין הצדדים ידועה למרשיך היטב. אין בפנייתכם לצד ג' בטענה לזכות לשיפוי כדי לעכב את יישוב המחלוקות בין הצדדים בכלל, ואת מינוי הבורר בפרט". עו"ד ארדינסט ענה לו במכתב ביום ראשון השבוע כי אין בסיס לטענה שסטיבה פועל על מנת להימנע מבוררות, אולם ביקש הסבר מדוע דווקא עו"ד סול שהוא עו"ד ישראלי מוצע כבורר וביקש פירוט של הקשרים בינו ובין משרדו הקודם לבין המבקשים.
היום, כאמור, עברו בן ימי ולוסטיג משלב המכתבים להליכים משפטיים עם הגשת הבקשה לבית המשפט להורות על מינוי בורר בסכסוך. "המבקשים אינם נדרשים לתת הבהרות כלשהן למשיבים", מצויין בבקשה, "וככל שהמשיבים סברו שזהות הבורר המוצע אינה מתאימה, הם יכולים להציע בורר אחר". לדבריהם, אף שעל ההסכם בין הצדדים (מכוחו הוגשה הבקשה למינוי בורר) חל דין זר, "אין שום מניעה למנות בורר ישראלי".
בתגובה נמסר מטעמו של סטיבה: "הטענות של לוסטיג ובן ימי הן טענות מופרכות. לוסטיג ובן ימי הכירו היטב את כל החברות בקבוצה, ניהלו והיו מעורבים בכל היבט של פעילות הקבוצה. אין בסיס לטענה שאיתן היה הממונה הבלעדי על פעילות הקבוצה באנגולה. לפיכך, אין שום בסיס לטענות כלשהן בדבר הטעיה או הפרת חובת אמון. ההיפרדות בין הצדדים נעשתה לאחר משא ומתן ממושך, ובהסכם בין הצדדים נכתב שכל הצדדים מכירים באופן אישי את תחומי הפעילות, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות של כל החברות והניסיון של לוסטיג ובן ימי לטעון אחרת הוא חסר בסיס. הטענות של לוסטיג ובן ימי נובעות מכך שאיתן המשיך להצליח ולשגשג בעסקיו לאחר הפרידה מהם, ואילו עסקיה של חברת LR שבבעלותם ככל הנראה לא התרוממו. נראה שנוכח הפרסומים אודות משימת 'רקיע' (השיגור לחלל) לוסטיג ובן ימי החליטו לנצל זאת כדי לנסות ולפגוע בתדמיתו".
