פרשנותהאוצר מודה בביהמ"ש: הסתרת הסיכומים התקציביים מכוונת
פרשנות
האוצר מודה בביהמ"ש: הסתרת הסיכומים התקציביים מכוונת
בתגובה לעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע ו"כלכליסט", אגף תקציבים באוצר מתעקש כי חשיפתם של הסיכומים המלאים בין משרדי הממשלה לאוצר תחליש את כוחו. אלא שהאסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" לא פועלת לטובת הציבור
משרד האוצר ממשיך במצעד התירוצים לאי־חשיפת הסיכומים התקציביים בפני הציבור, תוך כדי שהוא מציג באופן חלקי ולא מדויק את מרכזיותם ומשמעותם של מסמכי העבודה האמיתיים של הממשלה הכוללים את הסיכומים בין המשרדים השונים לבין אגף תקציבים באוצר. בעבר אמרו באוצר כי יפרסמו את הסיכומים אחרי שתקציב המדינה יאושר בכנסת, אך כעת מתברר שאין בכוונתם לעמוד בהתחייבות בלתי כתובה זו.
התנועה לחופש המידע (באמצעות עו"ד יערה וינקלר־שליט) ו"כלכליסט" הגישו בינואר עתירת חופש מידע לבית המשפט לעניינים מינהליים. בתגובה מקדמית לעתירה, שהגישה שלשום הפרקליטות, מתעקש משרד האוצר שלא לפרסם את הסיכומים התקציביים בנימוק שהסיכומים כוללים גם הסכמות עתידיות ליישום מדיניות ומידע רגיש לגבי התכנון התקציבי העתידי. למעשה, האוצר מודה לראשונה שכפי שנטען ב"כלכליסט", "המידע שבמסמכים רחב מהנושאים שנחקקו בחוק התקציב, לא רק מבחינת לוחות הזמנים אלא גם מבחינת היקף העניינים הנסקרים".
2 צפייה בגלריה
הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס. מבחינת אגף תקציבים, הסתרת התמונה המלאה היא בגדר הכרח
(יח"צ)
באוצר מנסים לטעון כי אף שעל הסיכומים התקציביים חתומים גורמים רמי דרג (כמו מנכ"ל המשרד, או השר העומד בראשות המשרד), הרי שאינם מהווים החלטה מינהלית אלא הם "חלק משיח בין אותם גורמים". או בניסוח המתפתל הבא: "הסיכומים הם תרגום מילולי בדרגת מגובשות משתנה, של סיכום המגעים הישירים בין גורמים מסוימים בממשלה, התלויים בשיח פתוח שאין מקום לגלותו". וכי הגילוי שלו עשוי להוות "אפקט מצנן, לפגוע במגעים שבין האוצר למשרדים אחרים, ולייצר סכסוכים בין גורמים שונים".
מידור בין אגפי האוצר
אלא שהטענות הללו מתעלמות ממהותם ומאופיים האמיתי של הסיכומים התקציביים. נזכיר כי במסמך הסיכום התקציבי השר מתחייב גם לתמוך בתקציב המדינה, ולכן החתימה על הסיכומים התקציביים היא בעצם המכשול העיקרי בדרך להעברת התקציב בכנסת. הציבור וחברי הכנסת מקבלים רק הצצה חלקית לכלל ההתחייבויות של האוצר כלפי המשרד הרלבנטי. ההתחייבויות הללו הן ה"עסקה" האמיתית שהממשלה מבקשת לאשר בכנסת ולהציג לציבור.
הסיכומים התקציביים בהירים ופשוטים בהרבה מחוק התקציב, וגם מכילים מידע רב ורחב בהשוואה למסמכים המפורסמים לציבור. הם - ולא התקציב - כלי העבודה העיקרי של משרדי הממשלה והאוצר. הסיכומים התקציביים הם "תקציב הצל" - הלא פורמלי והלא שקוף - ומשרדי הממשלה מתנהלים לפיהם יותר מאשר לפי התקציב הרשמי.
שתי שורות בתגובה המקדמית חושפות עוד נדבך בנוגע למאבק סביב פרסום הסיכומים התקציביים. לא מדובר רק במאבק של האוצר אל מול הציבור, אלא גם במאבק של אגף תקציבים מול שאר היחידות באוצר. "פרסום הסיכומים התקציביים עשוי לפגוע באופן אנוש ביכולת התכנון הנדרשת מאגף תקציבים כדי לבצע את משימותיו הממשלתיות", נטען בתגובה לבית המשפט.
מאחורי משפט זה מסתתרת מתיחות ידועה בין האגפים השונים באוצר. אגף תקציבים רואה בסיכומים התקציביים ובהסתרתם את מקור כוחו שאם יילקח ממנו הוא ייפגע וייחלש, בעוד היחידות האחרות באוצר (למשל, אגף החשב הכללי) רואות באי־פרסום הסיכומים התקציביים נורמה בעייתית שמקשה על התנהלות תקינה ושקופה. באגף תקציבים לא מסתירים זאת וכותבים כי "התמונה המלאה המשתקפת מעיון בכלל הסיכומים התקציביים אינה מונחת בפני אף גורם ממשלתי", למעט אגף תקציבים כמובן.
"קשיים של ממש בפיקוח"
מבחינת אגף תקציבים, הסתרת התמונה המלאה מהציבור, מהח"כים ואפילו משאר היחידות באוצר היא בגדר הכרח שבלעדיו לא יוכל לבצע את משימותיו. קריאה קפדנית בתגובה מסבירה גם למה: האסטרטגיה של האוצר היא "הפרד ומשול". לפיה רצוי שכל שר לא יידע מה קיבל השר האחר, או במילותיהם: "פרסום הסיכומים עשוי לגרום לסכסוכים שונים". ספק רב אם האסטרטגיה הזו משקפת את טובת הציבור. קשה מאוד לעמוד מאחורי הטיעון כי השר שלו יש את כישורי המשא ומתן הטובים ביותר הוא זה שמשרדו זקוק לתוספת התקציב הגדולה ביותר.
עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי "המצב כעת הוא שישנו תקציב גלוי שאינו מייצג את מלוא הסיכומים, והדבר יוצר קשיים של ממש באופן הפיקוח של האגפים השונים על עבודת הממשלה ואגף תקציבים. כמו כן, הפיקוח הציבורי הוא חסר ופחות אפקטיבי כשהתמונה המוצגת לו היא חלקית. נוכח תגובת המדינה והתנגדות אגף תקציבים לפרסום סיכומי התקציב ובשים לב לכך שהעתירה הוגשה בתחילת השנה אחרי הליך מיצוי ארוך, יש לדון בה בדחיפות ולברר את הסוגיה המשפטית האם סיכומי התקציב הם בגדר טיוטה בלבד או הסכמים".
