האם הפועלים הפלסטינים יחזרו לעבוד בישראל?
האם הפועלים הפלסטינים יחזרו לעבוד בישראל?
מה שהיה הוא לא מה שיהיה! מכסת הפועלים הפלסטינים שעבדו בישראל בשנתיים האחרונות עלתה לכ-80 אלף. היפוכה של המגמה כפי שנוצרה מאירועי ה 7/10 תשפיע באופן חסר תקדים על זהות הפועלים בתחום הבניה. מהן השלכות הרוחב, היתרונות והחסרונות על שוק הנדל"ן בישראל
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ענף הבנייה זקוק לידיים עובדות. כיום ישנם 300,500 עובדים בענף הבנייה והתשתיות, מהם 215 אלף תושבי ישראל, 70 אלף תושבי השטחים ו-15,500 עובדים זרים שהגיעו מעבר לים (דוגמת סין הודו ועוד).
אין ספק. מדינת ישראל של לפני 07/10 לא תהיה לעולם אותה מדינה, האנשים לא יהיו יותר אותם אנשים, הגישות תהיינה יותר ביקורתיות, וכן צריך לומר זאת, יום אחרי המלחמה, גם העבודות עם תושבי עזה המגיעים תחת אשרה ישראלית לא תהיינה כפי שהיו בעבר.
כך, כבר נשמעות הקריאות, לייבא פועלים מהודו, סין, מולדובה שבמבחן התוצאה יש האומרים אף עובדים מהר יותר וביעילות ואף מייחסים להם קצב עבודה ותפוקה כפול משל העובדים הפלסטינים, אולם משכורתם יקרה יותר בכ-25% מעלות משכורת יומית של עובד פלסטיני.
מהלך דומה לייבוא פועלים זרים נעשה כבר בשנת 2015, שבה אושרה בממשלה תחת הוראת השעה ולתקופה של כשנתיים לייבא 20,000 פועלי בניין סינים, בניסיון להאיץ את הבניה ולהגדיל את תפוקת הייצור של יחידות הדיור בישראל. לכן, בעיני רבים אין לשלול ואף רצוי לשקול ניסיון נוסף למתווה דומה בתקופה שלאחר המלחמה.
קחו לדוגמה את דובאי, מרבית עובדי הבניין שם, בכלל מהודו. נכון הדבר ששם הבירוקרטיה שונה, והליך קידום תכנית למגדל שווה ערך להליך קידום בקשה להיתר לממ"ד בודד בישראל ועדיין, אולי מדובר על תחילתה של דרך חדשה שעשויה להוציא מהעז מתוק בכל הנוגע לכוח האדם בתחום הבניה ובקו ישר עם ההתמודדות במלאי הדירות הזמינות, חיזוק בניינים, יצירת פרויקטים ממוגנים ועמידים מפני רסיסי ומטחי טילים ועוד.
מי שכבר החל לפעול בנושא בצורה אקטיבית הוא שר הכלכלה ניר ברקת, שכבר החל את המהלך לייבוא עובדים זרים מהודו כבר באפריל 2023 מול שר הכלכלה ההודי פיוש גויאל וכרגע פועל להעביר חקיקה מיידית בנושא כבר בימים הקרובים בעזרת קידום תהליכים לייבוא של כ-160 אלף עובדים זרים בדחיפות אל ארץ ישראל, רובם מהודו.
חשוב לציין כי עד עצם היום הזה מדינת ישראל לא חתמה על הסדר כלשהו עם הרשויות בהודו שמכשיר את השטח ליישום המהלך וכי מיידיות בנושא זה קריטית, שכן על פי הערכות לאחר המלחמה יהיה מחסור של כלפחות 80,000 עובדים לענף הבניה ואף קיים חשש לסכנה קיומית לענף הבניה בישראל, דבר אשר עלול להשפיע על ענפים רבים במשק.
עו"ד מורן גור, מייסד חברת עורכי הדין גור ושות' המייצג פרויקטים רבים בתחום הנדל"ן אומר:
אין ספק שהמלחמה היא GAME CHANGER גם בתחום הנדל"ן. כיום כוח האדם במשק הישראלי הולך להשתנות. אנחנו כבר מקבלים פניות מלקוחות ודיירים שמתגוררים בסמוך לאתרי בניה כי הם לא מוכנים שיהיו פועלים זרים שמגיעים מאזור בו רוב דמוגרפי הצביע ובחר ארגון טרור שיעמוד בראשו וינהיג אותו. אין בידי אלא להסכים עם אותן תחושות קשות של תושבים ולכן כבר עכשיו, בד בבד למלחמה, כל משרד (לרבות משרד השיכון, הבינוי והפנים) צריכים לחשוב על היום שאחרי, גם כדי שלא ייווצר וואקום בבניה וגם כדי לשמור על ביטחון תושבי ישראל "בתוך הבית"."
לעניין הקושי והבעייתיות שיווצרו מתייחסת הקבלנית בילי רובין (בעלים של חברת הבניה בילי אר חברה לבנייה והשקעות בנדלן):
"סגירת הגבולות עם עזה והידרדרות המצב בארץ יפגע מאוד בענף הנדל"ן. החשש מצד אחד של בעלי הנכסים ומצד שני של הפלסטינים יוביל למורכבות גדולה, ויהיה קשה לחזור לשגרת עבודה עוד הרבה זמן - ועם זה, מסירות הדירות יתעכבו משמעותית.
לכן יש להביא כמה שיותר עובדים ממקומות שונים בעולם, ביניהן מרוקו, סין, טורקיה, הודו ועוד. במקביל, חובה להקים בתי ספר ללימודי ענף הבנייה, שכן ללא עובדים ישראלים חזקים - הענף לעולם לא יהיה יציב; בעיקר כשהעובדים הזרים לא יודעים ולא מוכנים לפרויקטים מורכבים דוגמת התחדשות עירונית ותמ"א 38".
לסיכום, אין ספק שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ובנוסף למורכבות המתוארת, לא ניתן להתעלם גם מהעובדה שייבוא עובדים זרים בתקופה של חוסר יציבות ביטחונית כמעט בלתי אפשרי, שכן כפי שניתן לראות כבר היום, תוצאות המלחמה הביאו לבריחה המונית של עובדים זרים מהארץ, ביניהם שליש ממולדובה, וכשליש מסין שהגישו בקשה מממשלתם להשיב אותם, כך בין היתר, אלפי העובדים הטורקים המגיעים ארצה במסגרת חברת ילמזלר מאיימים גם הם לעזוב מפאת חוסר עבודה בארץ בתקופה זאת.
נדבך נוסף הינו מדיניותה של סין בנוגע למלחמה, המעלה סימן שאלה גדול על המשך הגעתם ארצה. מכאן, אין ערובה שגם בתקופה שלאחר המלחמה ירצו העובדים הזרים לחזור ארצה וזאת מחשש לביטחונם האישי ומחשש למלחמות חוזרות בישראל-נתון שעשוי להשפיע מטבע הדברים על חוסר הוודאות בתחום ואפקט דומינו על חברות נדל"ן רבות.
מאת דסק משרד גור ושות' ליעד כהן
d&b – לדעת להחליט
