דו"ח: כ-40% מתקציב בניית מעונות היום לא מנוצלים
דו"ח: כ-40% מתקציב בניית מעונות היום לא מנוצלים
דו"ח של מרכז טאוב על מצב הגיל הרך מגלה שרק 60% מהתקציב לבניית מעונות יום מנוצלים. 89% מהילדים החרדים מקבלים הנחה גבוהה במעונות, לעומת 30% מהילדים היהודים הלא-חרדים
שיעור העוני בקרב משפחות עם ילדים עד גיל 4 עומד על 25%, אחד מכל ארבעה משקי בית עם פעוטות בישראל. זאת, לעומת 22% בקרב משפחות עם ילדים עד גיל 17. שיעור משקי הבית עם פעוטות מתחת לקו העוני עומד על 58% בקרב החרדים, 55% בקרב הערבים ו־8% בקרב יהודים לא חרדים. הנתונים נובעים כמובן ממספר הנפשות הגדול לצד ההכנסה הנמוכה בחברות החרדית והערבית. כך עולה מדו"ח בנושא מצב הגיל הרך שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל לקראת הקמת הממשלה החדשה ועל רקע הדיונים בעתיד הרפורמה במעונות היום.
בעשור האחרון חלה התקדמות איטית במספר הילדים השוהים במסגרות מסובסדות מ־21% ב־2010 ל־24% ב־2020. אחת הבעיות הקשות בניסיון לשפר את מצב מעונות היום היא שרק חלק מתקציב בניית המעונות מנוצל, בייחוד במגזר הערבי אבל לא רק שם. מהדוח עולה ששיעור המימוש של תקציב פיתוח מעונות היום בחברה הערבית עומד על כ־50% בלבד, לעומת 79% ברשויות חרדיות ו־61% ברשויות יהודיות לא חרדיות. בסה"כ רק 61% מתקציב בניית המעונות מנוצלים ו-39% אינם מנוצלים.
89% מהילדים החרדים במעונות היום מסובסדים וזוכים לדרגת סיוע גבוהה, זאת לעומת 54% מהילדים הערבים ו־30% בלבד בקרב הילדים הלא חרדים. הזכאות לסבסוד נקבעת בעיקר לפי רמת ההכנסה לנפש במשק הבית, שהיא נמוכה בחברה החרדית והערבית, ולפי מספר הילדים. היא אינה מותנית במיצוי כושר ההשתכרות של שני ההורים, מה שעובד לטובת משפחות אברכים.
שר האוצר אביגדור ליברמן ניסה לבטל את ההנחה לאברכים אבל נתקל בשורת מכשולים משפטיים ופוליטיים. כזכור, "כלכליסט" חשף בהקשר זה ששליש מתקציב הסבסוד בסך 1.2 מיליארד שקל מופנה למשפחות אברכים.
חשוב במיוחד שילדים ערבים יזכו למעונות הן משום שמדובר בחברה חלשה כלכלית והן בשל היעד הלאומי להוציא את הנשים הערביות לעבודה. אבל רק 18% מהילדים בגילי לידה עד 3 ביישובים הערביים מטופלים במסגרות מפוקחות לגיל הרך, בהשוואה ל־39% בקרב חרדים ו־26% בקרב יהודים לא חרדים. הבעיה היא שנשים ערביות מתקשות מאוד לממן את עלות שכר המעון גם עם סבסוד, בגלל המשכורות הנמוכות המוצעות להן בעבודות לא מקצועיות.
תלמידים שמשפחתם היתה בחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה במהלך אלף הימים הראשונים לחייהם מגיעים להישגים נמוכים יותר בבחינות המיצ"ב בכיתה ה'. זאת, גם אם מנטרלים את השפעת הכנסת המשפחה בשנים מאוחרות יותר. מנגד, הכנסה משפחתית גבוהה באלף הימים הראשונים לחיים קשורה באופן חיובי להישגים בבית הספר היסודי. כלומר, אי־שוויון כלכלי במהלך אלף הימים הראשונים לחיים עשוי להסביר חלקית את הפערים העמוקים בהישגים הלימודיים בין בני שכבות חברתיות־כלכליות שונות בישראל.
נתון קשה העולה מן הדו"ח של מרכז טאוב: בעולם מקובל שמעונות יום משפרים משמעותית את הישגיהם של בני שכבות חלשות. אלא שמחקר של מרכז טאוב מצא כי השתתפות במסגרות עד גיל 3 אינה תורמת לשיפור הישגי קריאה בכיתה ד'. במרכז טאוב משערים ש"ייתכן שהדבר נובע מאיכותן הירודה של מסגרות החינוך הללו בישראל", המתבטאת, בין היתר, ב"השכלה הנמוכה של הצוות החינוכי וביחס הגבוה שבין מספר הילדים למספר נשות הצוות החינוכי".
