על רקע הביקוש הגובר לחשמל: תקציב משרד האנרגיה יזנק ב-20%
על רקע הביקוש הגובר לחשמל: תקציב משרד האנרגיה יזנק ב-20%
על פי חוק ההסדרים והתקציב שאושרו בממשלה, 206 מיליון שקל מתקציב משרד האנרגיה יושקעו בעידוד מעבר לאנרגיות מתחדשות. במקביל ישקיע המשרד 300 מיליון שקל ברשת ביטחון לחיבור מפעלים לגז טבעי
תקציב משרד האנרגיה יעמוד בשנים 2024-2023 על 1.38 מיליארד שקל – עלייה של כ-20% בתקציב המשרד לעומת השנים 2022-2021. עלייה זו משקפת את הצורך בקידום משק החשמל בישראל, לאחר שנים שבהן פרויקטים רבים להקמת תחנות כוח התעכבו, על אף הביקוש הגובר לחשמל.
על פי התקציב שאושר בממשלה, 206 מיליון שקל יוקדשו לעידוד מעבר לאנרגיות מתחדשות ברשויות המקומיות. כמו כן, המשרד ישקיע 67 מיליון שקל בקידום עמדות טעינה לרכבים חשמליים – וזאת לאחר שתחזיות המשרד משנת 2018 לקצב כניסת הרכבים החשמליים היו נמוכות בהרבה ממכירות הרכבים החשמליים בפועל.
עד היום נמכרו בישראל יותר מ-90 אלף כלי רכב חשמליים (ופלאג-אין), בעוד המשרד צפה שרק במהלך שנת 2024 תהיה בישראל כמות גדולה כל כך של רכבים חשמליים. במשרד מדגישים כי התקציב החדש הוחלט על בסיס תחזית חדשה שתפורסם בשבועות הקרובים. כמו כן, במשרד מעריכים שעד שנת 2030, סך ההשקעה הממשלתית בעמדות טעינה לרכבים חשמליים תצטרך לעמוד על 428 מיליון שקל.
במשרד גם ציינו שורה של הקלות בתחום כניסת הרכבים החשמליים, ובעיקר אסדרה של הארנונה המשולמת עבור עמדות טעינה לרכבים החשמליים. זאת לאחר שמספר עיריות, ביניהן בת ים, רמת גן ותל אביב ניסו בשנים האחרונות לגבות מעמדות הטעינה ארנונה כמו של תחנת דלק, הגבוה פי 8-10 משל חניונים אחרים – ולטענת גורם בשוק מהלכים מסוג זה יהרסו את המודל הכלכלי של עמדות הטעינה.
בתחום האנרגיות המתחדשות מוביל המשרד מהלכים לאסדרת מתקני ייצור חשמל אגרו-וולטאיים – כלומר ייצור חשמל בשדות חקלאיים, במקביל להמשך הגידול החקלאי. כמו כן על כל מבנה חדש שיקום בישראל, תחויב התקנת תשתית להצבת פאנלים סולאריים. במבנים חדשים שאינם למגורים, תהיה חובה גם להתקנת הפאנלים ולא רק תשתית להתקנתם.
125 מיליון שקל יוקדשו לקידום מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה, כאשר מרבית הסכום, 108 מיליון שקל, יושקעו בפיתוח טכנולוגיות ישראליות והשקעה במחקרים אקדמיים בתחום. כמו כן, 7 מיליון שקל יושקעו בבחינה של קידום ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בים.
משרד האנרגיה ממשיך לנסות לפתור את אחד הכשלים המרכזיים של מדיניות המשרד בשנים האחרונות – חיבור מפעלים לגז טבעי. על פי ההצעה, יושקעו כ-300 מיליון שקלים בהקמת רשת בטחון לחיבור מפעלים לגז טבעי. על פי דוח מבקר המדינה מחודש נובמבר, רק שליש מ-450 המתקנים המתאימים לחיבור ישירות לתשתית הגז הטבעי מחוברים, והעלות מכשלון המדינה לחבר מפעלים לגז טבעי תעלה למדינה 1.9 מיליארד שקל בין השנים 2020-2025.
לחיבור המפעלים ישירות לתשתית גז טבעי שיאפשר ייצור חשמל במפעל עצמו יתרונות רבים – ראשית, המהלך יכול לחסוך, על פי הערכות, עשרות מיליוני שקלים בשנה לתעשיינים בארץ, עקב חיסכון בעלויות החשמל. חיבור המפעלים גם יאפשר הפחתת עומס מרשת החשמל, עומס שכבר כיום מהווה את אחד החסמים המרכזיים בקידום אנרגיות מתחדשות בישראל.
עם זאת, המודל הכלכלי בישראל לחיבור מפעלים וצרכני אנרגיה בינוניים (למשל בתי חולים) הסתמך על שישה מונופולים אזוריים, שלכל אחד רישיון לחבר את המפעלים בשטחו (תחנות כוח מחוברות על ידי רשת ההולכה שנבנית על ידי החברה הממשלתית נתג"ז, שרישיונה הוארך ב-30 שנה נוספות). בעשור האחרון הורידה המדינה את יעדי חיבור המפעלים בחצי (מיותר מ-900 מפעלים ל-450), והשקיעה כספים רבים, אך המודל טרם הצליח להשיג תוצאות. רשת הבטחון הנוכחית נועדה להבטיח את ההכנסה מבניית התשתית ובחינת הסיכונים בבנייתה. כמו כן, מפעלים הממוקמים מספר קילומטרים בודדים מתשתית גז קיימת, יוכלו לפנות להליך אישור מזורז בהליך הבנייה.
שר האוצר יוכל להפקיע קרקעות עבור תשתיות מים וחשמל
אחד השינויים החדשים יאפשרו לשר האוצר להפקיע קרקעות לצורך הקמת מתקני תשתית כגון צנרות מים (בינעירונית) שבאחריות חברת מקורות, הולכת נפט ותחנות כוח מים. עד היום מהלכים מסוג זה דרשו לקבל אישור והליכי תכנון שנמשכו שנים בשביל הקמת התשתיות, גם במידה והתשתיות היו תת קרקעיות. הדבר הוביל לקשיים בהקמת התשתיות בפועל – למשל, באזור בית שאן ובקעת הירדן התושבים אינם מחוברים לרשת המים הארצית ונשענים על קידוחי מים ורשת קטנה נפרדת.
לאחר רעידת האדמה הגדולה בטורקיה, התבקשו התושבים להרתיח את המים לפני השימוש שכן הרעידה הובילה לכניסה של מזהמים שהצטברו בכלי הקידוח למי השתייה, ולא היה ניתן לספק להם מים מהרשת הארצית ומתקני ההתפלה. עד היום, נאלצו מתקני החשמל והמים לפנות לוועדה מייעצת לשר האוצר, בניגוד לחברות תשתית אחרות המחזיקות בפטור מסוג זה.
