העברה בין דורית מדור לדור: מדריך להעברת נכסים מדור ההורים לדור הילדים
העברה בין דורית מדור לדור: מדריך להעברת נכסים מדור ההורים לדור הילדים
במה כרוכה העברת דירה מהורים לילדים? האם עדיף לעשות כאשר ההורים עדין בחיים? כיצד מונעים סכסוכים משפחתיים?
דור ההורים הקודם היה מורכב בעיקרו מעולים חדשים אשר עלו לישראל, עם בגדים לגופם בלבד ובמקרה הטוב עם מעט רכוש שהצליחו להביא יחד איתם. לעומת זאת, דור ההורים הנוכחי בגילאי 55 פלוס, הוא כבר דור אשר גדל בעיקרו בישראל, והוא יכול היה ליזום ולצבור נכסים כגון: בית המגורים, דירות נוספות או נדלן אחר, חסכונות, ניירות ערך מסוגים שונים, בעלות על חברות ועל עסקים ועוד נכסים מסוגים שונים.
נהוג לראות שתי חלופות להעברת הנכסים מדור ההורים לדור הילדים. האחת, העברת הנכסים לילדים במתנה או בדרך של נאמנות בעוד ההורים בחיים. השנייה, בדרך של הורשת הנכסים לילדים לאחר שההורים הולכים לעולמם.
המגמה השלטת כיום היא לשמור על השליטה של ההורים בהעברת הנכסים לילדים. כך שמרבית הנכסים יועברו להם ישירות או בעקיפין באמצעות מתנות או נאמנות או הקדש בעוד ההורים בחיים. למעשה, אנו רואים לראוי כי איזון חלוקת הנכסים בין הילדים יתחיל כבר כשהילדים מתחילים לקבל נכסים משמעותיים מהורים, בעת רישום דירה על שם אחד הילדים, העברות סכומים כספיים נכבדים לילדים לצורך חתונה או קניית דירה, או השקעה בעסק. אומנם, מדובר בהתחשבנות לא קטנה ואף קשה מבחינה ריגשית, אך היא מונעת סכסוכים בתוך המשפחה, וודאי אם ההורים ילכו לעולמם והקשר בין הילדים התרופף.
מכל אלו אנו למדים כי רצוי לפעול להעברת הנכסים מדור ההורים בני ה- 55 פלוס לילדים, כבר בעת היותם של ההורים בחיים ובשליטה מלאה. העברה בירושה אפילו עם צוואה היא דבר ארכאי והיא רק פתח למלחמות ירושה בין היורשים ועלול לסבך אותם בתאונות מס קשות. לצערנו בתי המשפט למשפחה וגם בתי המשפט הרגילים עמוסים בתביעות ובתביעות שכנגד של אחים ואחיות זה כנגד זה, אמא כנגד ילדיה ואכן ככל שזה נשמע לא יאומן אני מטפל בתיק כזה ממש בימים אלו, ואפילו בני דודים אלו כנגד אלו - גם בתיק כזה אני מטפל כיום.
ולכן – הפתרון הוא הסדרת העברת הנכסים לדור הילדים והנכדים – מראש והיום בשליטה מלאה של ההורים. תוך השארת כספים מספיקים להוצאות מחיית ההורים עד 120 .
העברות הנכסים לילדים כרוכות בארבעה אספקטים עיקריים: משפחתיים, כלכליים, משפטיים ומיסויים.
• משפחתיים – הרצון הרגשי לשמר את ההון במשפחה, ולמנוע סכסוכים בין הילדים בהווה ובעתיד לאחר שההורים ילכו לעולמם.
• כלכליים – תכנון פיננסי לשימור הכנסות שוטפות להוצאות המחייה של ההורים והכנסות מיוחדות למקרה ויידרשו עקב מצבם הרפואי של ההורים עד שילכו לעולמם, עזרה שוטפת לילדים בחלוקה שווה, ביטוחי חיים/בריאות/סיעוד.
• משפטיים - עריכת הסכמי מתנה לילדים בעוד ההורים בחיים, הכנת הסכם מתן זכויות בעסקים/בנדל"ן לילדים לרבות אפשרות להמשך קבלת ההכנסות מהנכסים להורים עד הליכתם לעולמם, למרות העברת הבעלות לילדים. הכנת הסכמי יחסי ממון להורים ולילדים עם בני זוגם, עריכת צוואות. הסכמי חלוקת עיזבון, מינוי מראש של מנהל עיזבון, עריכת הסכמי בעלי מניות להסדרת הבעלות והשליטה בעתיד, או בעת נבצרות או פטירה.
• מיסויים – תכנון מס מוקדם בהעברה במתנה או בירושה, תוך ניצול הטבות מס לדור ההורים ולדור הילדים. כגון: הבטחת קבלת פטור ממס שבח לילדים בגין דירת מגורים שירשו, גם אם להורים יש יותר מדירה אחת, שילוב הילדים בעסקים, העברת בעלות על דירות ונדל"ן אחר לילדים לניצול הטבות מס או למרות מיסוי מסוים כדי ליצור קביעות בשטח של ההעברות כפי שההורים רוצים.
שלבי העבודה המוצעים לביצוע העברת הנכסים מדור ההורים לדור הילדים, יהיו כמובן בהתאם לצרכים ולרצונות של ההורים ולנכסים אשר בידם, והם יכולים להיות בדרכים הבאות:
• היערכות - איסוף וריכוז המידע על הנכסים מכל סוג ומין שהוא של דור ההורים, לרבות ביצוע הערכות שווי של החברות או עסקים שבבעלותם.
• עריכת "אמנה משפחתית" - אשר תהיה מסגרת עקרונית ראשונית לרצונות של ההורים להעברה לילדים ואשר רצוי שתערך גם בידיעת ורצון הילדים.
• עריכת תכנון פיננסי כלכלי - של מצב הנכסים וההכנסות הנובעות מהם והכנסות ממקורות אחרים כגון מהמוסד לביטוח לאומי, קצבאות, שכר דירה ועוד, בהתאם לצרכים של ההורים היום ועד הליכתם לעולמם בהתייחס למצבם הרפואי כיום והאפשרי לעתיד.
• עריכת תכנון מס – אשר יאפשר את ההעברה לילדים במינימום מס הכרחי, תוך התייחסות הן למצב כיום של חלוקת הנכסים האפשרית והן למצב שלאחר הליכת ההורים לעולמם, כך שהילדים ייהנו מהטבות מס הניתנות ליורשים בתנאים שנקבעו בחוק.
• עריכת הסדרים לניהול הנכסים - על ידי ההורים, גם לאחר שהם יועברו לילדים, ובמיוחד שמירה על ההכנסות השוטפות מהנכסים לטובת ההורים עד הליכתם לעולמם.
• עריכת הסכמי בעלי מניות - כאשר הנכסים כוללים חברות, שותפויות או עסקים אחרים אשר בבעלות ההורים.
• עריכת הסכמי ממון - בין ההורים לבין עצמם לגבי חלוקת הנכסים וכמובן עריכת הסכמי ממון בין הילדים לבין בני זוגם, גם ובעיקר כאשר הילדים כבר חיים עם בן זוג ועלולים להיחשב כידועים בציבור וגם כאשר העברת הנכסים ילדים אינה מאוזנת בהעברת נכסים מקבילה על ידי ההורים של בן הזוג.
• הקמה וניהול קרן נאמנות או הקדש - אליהם יועברו נכסי ההורים, כך שהנכסים לא יעברו לבעלות הילדים, וינוהלו על ידי נאמן, אשר יפעל בנכסים והכנסות הנובעות מהם, לפי תנאים אשר יוכתבו מראש על ידי ההורים. כדי להבטיח את נאמנותו, מקצועיותו ויושרו של הנאמן מקובל למנות במקביל אליו מפקח – פרוטקטור אשר יאשר את פעולות הנאמן. תקנון של נאמנות יכול לקבוע מועדים להעברת הכנסות לילדים באופן שטף או מיוחד לפי גילם, הצרכים שלהם לרגל נשואים, רכישת דירת וכדומה, או להשאיר את עיקר הנכסים המניבים בנאמנות, כדי למנוע חשש שנכסי המשפחה יעברו לאנשים שאינם בני משפחה, או אינם רצויים על ידי ההורים כגון: לידועה בציבור, גרוש/ה או אנשים אחרים שאינם חלק מהמשפחה.
• לשקול הנפקה לבורסה - של חברות בבעלות המשפחה. הנפקת החברות המשפחתיות תאפשר יצירת נזילות למימוש המניות, חלקם או כולם, על ידי כל אחד מהילדים לפי רצונו, העברת השליטה בפועל לדירקטוריון לדירקטוריון מקצועי וניטרלי. מנגד יש להתכונן לרגולציה לא קלה על פעילות החברות בעתיד.
• עריכת צוואות – אשר בסופו של דבר בהחלט כדאי לערוך מראש, אך רצוי שיהיו מפורטות ככל האפשר, לרבות צוואות הדדיות לפיהן בפטירת אחד ההורים, כל נכסיו יעברו רק להורה שנותר בחיים ולא גם לילדים כפי שקבוע בחוק ולאחר הליכתו לעולמו של ההורה הנותר, קביעה מראש של אופן העברת הנכסים לילדים, בלי לחשוש מכך שההורה הנותר לא ירצה להעביר את הנכסים לילדים בדרך שהותוותה מראש על ידי שני ההורים יחד בעודם בחיים. רצוי גם לעשות ייפוי כוח מתמשך אשר יבטיח את המשך השליטה בנכסים גם אם אחד ההורים נכנס למצב של נבצרות מתפקוד.
• ניהול העיזבון - במסגרת הצוואה רצוי לקבוע מראש את שמו של מנהל העיזבון הרצוי להורים, אשר ינהל את הנכסים ואת ההכנסות מהם, לאחר פטירת שני ההורים בהתאם לרצונם המקורי ועל התנאים שקבעו, ולא להשאיר את מינוי להכרעת בית המשפט.
מניסיוני ביצירת הסדרים משפחתיים בהעברה בין דורית, מזה יותר מעשרים וחמש שנים, אני יכול להגיד כי אין ספק שמדובר במהלך פסיכולוגי מורכב עבור דור ההורים, המעבירים את השרביט לדור ההמשך, בעת שהוא נאלץ להתמודד בעצמו ובצורה מוחשית עם עתידו והזדקנותו. אולם, כדי להבטיח את העברת הנכסים בצורה הטובה ביותר, וכדי למנוע קשיים וסכסוכים עתידיים אפשריים בין בני המשפחה, חשוב להיערך מראש לתרחישים שונים ולהתאים את הפתרון המיטבי לכל משפחה.
לסיכום, תכנון מקדים והיערכות מתאימה מראש, יכולים למנוע מחלוקות בתוך המשפחה ותאונות מס ויש לעשות את תהליך העברה בין דורית באופן הנכון והיעיל ביותר, תוך בחינת השיקולים המיסויים, המשפחתיים, הכלכליים, המשפטיים, המסחריים ועוד, שכן תכנון המתאים למשפחה אחת אינו מתאים בהכרח למשפחה אחרת.
מאת רמי אריה, עו"ד ורו"ח, שותף ומומחה למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
