בחירות 2022"יוקר המחיה? זה לא ממש שיקול בהצבעה"
בחירות 2022
"יוקר המחיה? זה לא ממש שיקול בהצבעה"
בקלפי ברעננה פחות מוטרדים מעליות המחירים בסופרמרקטים; בדרום ת"א רואים רוב המצביעים בבן גביר ובציונות הדתית כמי שייתנו פיתרון לבעיית הטרור והביטחון האישי; בקלפי בירושלים רוצים ש"תהיה שבת לכל יהודי במדינה", וברמת גן אומר מצביע כי "פשוט נמאס. זה כבר לא משנה למי נצביע"
שיעור הצבעה גבוה בבחירות לכנסת ה-25 - נכון לשעה 20:00 עמד שיעור ההצבעה על 66.3%, הנתון הגבוה ביותר מאז 1999. בסך הכול מימשו עד כה את הצבעתם 4,498,410 בעלי זכות בחירה.
גבעתיים
מוטרדים מהצפיפות ומחירי השכירות
עדיאל איתן מוסטקי
כמה דקות לפני פתיחת הקלפיות, הגענו לקלפי הנמצא במועצה הדתית בגבעתיים. לא נראה שיש פעילות גדולה של המפלגות באזור, לפחות לא בשעה הזאת. בכניסה לקלפי מתחיל להיווצר תור קצר של כשמונה אנשים. ניתן לראות שחלקם הגיעו לקלפי עם תיק לחוף, וחלק אמרו שהם ממשיכים מההצבעה ישירות לנתב"ג או לטיול בטבע.
נחמה אמרה שהיא הגיעה מוקדם להצביע, כדי להמשיך לטיול בים המלח, טרם יתחילו הגשמים הצפויים היום בצהריים. לשאלתנו כמה יוקר המחיה בישראל השפיע על הצבעתה, התשובה שקיבלנו הייתה שעל אף החשיבות של הנושא, בעיניה הדבר העיקרי הוא מנהיג שיפחית את הפילוג בעם.
בתור לקלפי. טרם החלה ההצבעה, שאלנו את יעקב מי לדעתו האדם המתאים ביותר לתפקיד שר האוצר. לטענתו זהות שר האוצר אינה משנה מאוד את הצבעתו. הוא מציין כי בעיניו הממשלה הנוכחית אכן ניסתה להילחם ביוקר המחיה, אך עדיין לא הצליחה (אם תצליח) להשפיע על הנושא.
8 צפייה בגלריה
רחוב וייצמן בגבעתיים. התושבים מוטרדים בעיקר מהצפיפות, הארנונה ומחירי השכירות
(צילום: שרון כץ)
על אף הדיון בנושא יוקר המחיה, השיחה עם יעקב פותחת דיון דווקא בנושאים מקומיים. נראה כי בעיות הצפיפות והארנונה הגבוהות מפריעות לבאי הקלפי יותר מהסוגיה הארצית. מבחינת יוקר המחיה, נראה כי הסוגיה המרכזית הייתה מחירי הדיור, ובעיקר מחירי השכירות בעיר.
בבחירות האחרונות, זכו מפלגות יש עתיד, העבודה ומרצ בקלפי המועצה הדתית בגבעתיים (קלפיות מס' 68.1 ו-68.2) ברוב של יותר מ 60% מהקולות. 27% מהקולות ליש עתיד, 19% מהקולות הלכו למפלגת העבודה וכ-15% מהמצביעים בקלפי בחרו במרצ. מפלגתו של בני גנץ, כחול לבן, זכתה בכמעט 10% מהקולות. בין מפלגתו של גדעון סער, תקווה חדשה ומפלגת הליכוד היה פער של קול אחד בלבד לטובת מפלגתו של סער, כאשר הן עומדות על כ-6.5% מהקולות. לאחר מכן מפלגתו של ליברמן זכתה ב 5% מהקולות בקלפי. מפלגתו של נפתלי בנט זכתה ל-2.5% מהקולות. יתר המפלגות, ביניהן הציונות הדתית, המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות זכו לפחות מ-2% מהקולות, או שלא הצביעו להן כלל בקלפיות במועצה הדתית בגבעתיים.
העיכוב בקלפי ממשיך כמה דקות נוספות. נראה שחלק מהאנשים, בעיקר אלו שהגיעו מוקדם על מנת להספיק לנצל את המשך היום לטיולים ברחבי הארץ התייאשו בהמתנה והמשיכו למקום אחר. חלק אמרו שיחזרו בערב להצביע.
לאחר שירד העומס בתור, המשכנו לרחוב ויצמן המרכזי שנמצא בסמוך למועצה הדתית. נראה כי העיר עדיין לא התעוררה. ברחוב ניתן לראות מעט פעילים של מפלגת יש עתיד, וכמה שלטים של מפלגת העבודה. גם ברחוב כצנלסון הסמוך לו, משתקפת תמונה דומה. לקראת 07:45, ראינו שהחלו להגיע גם מעט פעילים של מפלגת הציונות הדתית.
נראה שהשלטים בעיר משקפים במידה מסוימת גם את הצבעות התושבים בבחירות האחרונות לכנסת ה-24. בבחירות אלו, זכתה מפלגת יש עתיד לכמעט 27% מהקולות, גדולה באופן ניכר מהבאה ברשימה – מפלגת העבודה - שזכתה ב-15.16% מהקולות. מפלגת הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-15.13% מהקולות בעיר. למעשה מדובר בפער של 13 קולות בלבד ממפלגת העבודה.
המפלגה הבאה שזכתה ל-13.15% מהקולות בעיר בבחירות לכנסת ה-24 הייתה מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ. לאחר מכן, עם 11.25% מהקולות היתה זו מפלגת מרצ. מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער וימינה בראשות נפתלי בנט זכו ל-5.39% ו-4.52% מהקולות בבחירות האחרונות בעיר, בהתאמה. מפלגת ישראל ביתנו קיבלה 3.32% מהקולות. מפלגת הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה קיבלו כל אחת פחות משני אחוז מהקולות בעיר.
דרום תל אביב
בן גביר צפוי לגרוף קולות רבים במעוז הליכוד וש"ס, אך הג'נטריפקציה נותנת לו פייט
יובל שדה
קלפי מס' 742, הקלפי המשותפת לשכונת הארגזים ושכונת עזרא בדרום מזרח תל אביב התעוררה לאיטה, ובמהלך כל שעות הבוקר הסדר נשמר והאווירה נותרה מנומנמת. בבחירות הקודמות הצביעו 38.8% מהקולות לבנימין נתניהו והליכוד, 18.5% לש"ס, ובין 6% ל-7% ליש עתיד ולכחול לבן – ונתונים דומים נרשמו גם בשלוש מערכות הבחירות הקודמות.
ההבדל המשמעותי בין שלושת מערכות הבחירות הראשונות בסבב הנוכחי למערכת הבחירות הקודמת היא עליית קרנה של מפלגת הציונות הדתית בשכונה: ממפלגה שזוכה לפחות מ-2% תמיכה, למפלגה שזכתה בבחירות האחרונות ל-5.7% מהקולות. אם "האווירה" בקלפי יכולה להצביע על מגמה כלשהי, זו העלייה הצפויה בקולות שתזכה בהן מפלגת הציונות הדתית, שסביר להניח שיותר מתכפיל את כוחה בקלפי הדרום תל אביבית.
גם אם על הפתק שישולשל על ידי המצביעים לקלפי יהיה כתוב "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'", שמו של יו"ר המפלגה הרשמי לא הוזכר על ידי אף אחד מהמצביעים. השם שנישא מפה לאוזן ברחבי השכונה הוא של כוכב הבחירות הנוכחי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שתומכיו לא רצו לדבר עם התקשורת אבל צעקו את שמו בצאתם מהקלפי. משיחות עם מצביעים עולה כי מבחינת רבים ההצבעה לבן גביר היא לא הצבעת מחאה, אלא מענה לבעיה שכמעט כל המצביעים ששוחחנו איתם עדיין רואים בתור הבעיה מספר 1 של ישראל 2022: ביטחון. בסופו של דבר, גם אם היו מי שחשבו כי הבחירות הנוכחיות יסובו סביב "יוקר המחיה" והמשבר הכלכלי, רוב מצביעי דרום תל אביב מודאגים יותר מהטרור, מפגיעה בחייהם של חיילי צה"ל ומהביטחון האישי שלהם כשהם מסתובבים בשכונה – ואלו רואים בבן גביר ובגוש הימין כמי שיתנו מענה לבעיות הללו.
גם אם בן גביר מסתמן ככוכב היום, רוב המצביעים עדיין מתכוונים לשמור אמונים להצבעות ה"מסורתיות" שלהם, ולשים פתק של מחל או ש"ס בקלפי. נחמן, תושב השכונה, אמר ל"כלכליסט" כי הוא מצביע לביבי בגלל הניסיון הרב שלו, וכי שיקולים של כלכלה פחות מעניינים אותו כשהוא ניגש לקלפי. המצביע עובדיה דוידי אמר כי הוא מצביע לש"ס כי חשוב לו שישראל תהיה מדינת הלכה יהודית. מבחינה כלכלית, אמר דוידי כי הוא מתנגד למיסים החדשים שהממשלה הנוכחית הנהיגה, כמו המיסוי על הכלים החד-פעמיים. מצביעים אחרים ששוחחו עם "כלכליסט" אמרו שלמרות שהם מצביעים לליכוד או לש"ס אז מה שהכי חשוב להם הוא שפשוט תקום ממשלה שתשרוד ארבע שנים ותנהל את המדינה, ושבשלב הזה הם כבר לא מאמינים לאף מילה של אף פוליטיקאי כי כולם דואגים רק לעצמם.
למרות הרוב המשמעותי לגוש הימין בקלפי הדרום תל אביבית, היו גם כמה מצביעים שאמרו ל"כלכליסט" כי הם תומכים בגוש מפלגות המרכז-שמאל ומתכוונים להצביע ללפיד, גנץ או לאחת ממפלגות השמאל הקטנות מתוך הצבעה אסטרטגית. ניכר כי מרבית המצביעים הללו אינם מצביעי ימין ששינו את דעתם, אלא דיירים חדשים במגדלים שנבנו באיזור בשנים האחרונות ומהווים עדות לתהליכי הג'נטריפיקציה שעוברות שכונות דרום תל אביב. אחד ממצביעי גוש המרכז-שמאל אמר ל"כלכליסט" כי רחוב לח"י הסמוך הופך לאט לאט למה שהיה פעם רחוב אלנבי בתל אביב, "לטוב ולרע".
מצביע נוסף בקלפי מס' 742 הוא אלכס אברבוך, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה למוט שעדיין מחזיק בשיא הישראלי. אברבוך אמר ל"כלכליסט" כי כל אחד צריך להצביע, ושמי שינצח היום בדמוקרטיה שלנו ייתן לנו פוש לקדם את המדינה שלנו לשלוש-ארבע שנים קדימה". כמו אחרים, אברבוך אמר כי היציבות של הממשלה הבאה היא מה שתאפשר למדינה להתקדם ולהפסיק "ללכת במקום". עוד הוא הוסיף, כי הוא מחכה לשר הספורט הבא וזאת על מנת לקדם את מעמד המאמנים בארץ.
חיפה
המצביעים בקלפי בבית הספר הריאלי בשכונת הדר בחיפה הולכים על הסקטוריאלי
גיא נרדי
בשעה 11 בבוקר מתחם הקלפיות בבניין ההיסטורי של בית הספר הריאלי בהדר שוקק חיים. במורד הרחוב המוביל מבניין הטכניון הישן, כיום ה'מדעטק', מגיעים, בדרך כלל בזוגות, מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חרדים, אנשי הגרעין התורני, קצת ערבים וגם כמה חילונים ילידי הארץ המהווים מיעוט בשכונה.
בוריס ואירנה הגיעו לארץ מרוסיה לפני כ-30 שנים. הם מספרים שלמרות שהם חיים ביחד הרבה שנים הם מקפידים שלא לדבר בבית על פוליטיקה בארץ. אף על פי כן, בוריס חוזר ומדגיש שההצבעה של שניהם היא "מסורת": "אני מצביע כל השנים לישראל ביתנו. לכל מפלגה יש יתרונות וחסרונות, ובכל זאת, אני שהמפלגה של ליברמן חייבת להיות בכנסת. הם מייצגים סקטור מסויים של אוכלוסייה שאנחנו קשורים אליו. בסופו של דבר ככה זה בכל הארץ".
מיכה ואליזבטה, שניהם פנסיונרים, מצביעים ליש עתיד. מיכה הגיע לארץ כנער מצ'כיה אחרי קום המדינה, ואליזבטה הגיעה, לפני כעשר שנים, מברית המועצות שלעבר. מיכה מסביר על ההחלטה שלהם: "מאז הבחירות האחרונות נוספו 200 אלף בוחרים. חלקם עולים חדשים מרוסיה ואוקראינה וחלקם דתיים. יש פה בעיה של הקצנה מפחידה, בעיקר אצל הדור הצעיר שאין לו מושג בהיסטוריה העולמית. במילה אחת: פשיזם. במציאות של היום יש עתיד היא האלטרנטיבה ההגיונית. החיים זה פשרה וזה מה שנכון עכשיו".
חביב הוא עורך דין, ערבי נוצרי. הוא נולד וגר בהדר: "אני מרגיש שמיצינו את עניין הבחירות. כל אחד מבטיח ולא קורה כלום. אני חושב שיאיר לפיד איכזב קצת ולכן, בכוונתי לבחור במפלגת העבודה. אני אוהב את האישיות של מרב מיכאלי. השיקולים שלי הם גם כלכליים. המצב הכלכלי שלי הוא טוב, אבל אני רואה את מצב הצעירים ומודאג. להמון צעירים אין כסף לרכוש דירות".
מנחם נחום הוא מתמודד נפש שגר בהוסטל ברחוב ירושלים. מלווה אותו אהרון, שגר ברחוב מיכאל, באזור הדתי של הדר. שניהם יהודים חרדים ושניהם הצביעו לאגודת ישראל. מנחם: "אני תמיד מצביע ג'. ככה כתב לנו האדמו'ר". אהרון: "גם אני בחרתי ג'. אצלנו בחבר'ה עלתה הסוגיה למי היינו מצביעים אם לא לג' ואני הייתי מצביע למוכתר. היא היחידה שהבטיחה שתדאג לעניין הדירות. הנושא הכלכלי הכי מעיק עלינו כרגע. אני מדבר על הקניות השבועיות ודירה. כרגע אני גר בדירת 3 חדרים והיא קטנה לנו מדי". אהרון אומר זו הפעם הראשונה שמדברים בקמפיינים של החרדים על "הקטע הכלכלי": "הרעיון של ג' היה שמירת השבת והיהדות ואנחנו רואים שהקמפיינים השתנו ומדברים גם על הנושא הכלכלי, כי יש תחושה של מצוקה. הרבנים צועקים על זה".
טל, סטודנטית, גרה בהדר עם מלגה בכפר הסטודנטים. טל מעידה על ייאוש: "אני בחרתי במפלגת העבודה. יש לי קשר לנעמה לזימי. מצד שני, זה קצת רנדומלי. העיקר שמאל-מרכז". אלה, עובדת במתנ"ס של "קהילת הדר" הצביעה גם היא למפלגת העבודה: "אני בוחרת בחירה שהיא מבחינתי קשורה לאג'נדה כלכלית. מי שבא ואומר שיש לו תפיסה כלכלית ראוי. נעמה לזימי היא חיפאית והיא היחידה שאומרת שיש להגדיל את הגירעון. אני מאמינה באג'נדה סוציאל דמוקרטית. יש פה היבט אישי אבל גם לעשיה שלה".
שמואל ששון הוא ראש קבוצת הגרעין התורני. מדובר ב-20 משפחות שעברו לשכונה לפני כעשרים שנה ומציעות שרותים של תמיכה חברתית ורוחנית. ששון אומר שחברי הגרעין עצמאיים אך יצביעו לבן גביר וסמוטריץ': "שנים תמכנו בהנהגה המשותפת של בנט ושקד, אבל, אחרי מסע הרמיה הגדול שבו הם הלכו עם השמאל אנחנו נצביע לבן גביר, למרות החיבור שלו עם כהנא. אנחנו שמחים לראות שהוא התבגר והולך לכיוונים אחרים. בממשלה האחרונה היתה עליה דרמטית של המחירים ושל הדיור וקשה להגיד שהן ידעו לטפל בזה. זה התחיל במס שליברמן השית על הציבור החרדי בעניין הכלים החד פעמיים והשתייה המתוקה. מפרשנים כלכלים שמעתי שזה מה שהתחיל את עליית המחירים. אחרי זה נפרצו כל המחירים וזה קרה במשמרת של הממשלה הרעה הזאת".
רמת גן
הקלפי המנומנם בישראל?
תומר הדר
קלפי אשכול ערמונים ברמת גן הוא כנראה הקלפי המנומנם ביותר במדינת ישראל. בבחירות האחרונות נרשמו בקלפי הרמת גני הגריאטרי הידוע גם כמספר 210 רק 553 בעלי זכות בחירה. קלפי 210 הוא קלפי חדש, בבחירות הקודמות הוא לא היה כאן אבל שכונת ערמונים הרמת גנית צמחה כנראה במהירות ולכן גן ילדים הוסב בחופזה לקלפי. על הקירות עדיין מתנוססים ציורי ילדים בליווי הכיתובים "טיף טיף טף" ולידם יד נעלמה הדביקה מדבקות עם דיוקנו של נתניהו, שלגננת יהיה מה לקלף מחר מהקיר, ביחד עם כמה יצירות של פעוטות.
אולי העובדה שקלפי 210 הוא קלפי יחסית חדש היא הסיבה מדוע מעטים הם פעילי המפלגות שהגיעו אליו ואולי מדובר בעניין דמוגרפי. בחוץ יש עמדה אחת בלבד, של יש עתיד. בעמדה ממתינה בחורה חביבה שמחלקת מדבקות ושותה קפה. עמדות של מפלגות אחרות קשה למצוא. הילדה לוקחת מדבקה אחת ושומרת. מי שהדביק בתוך הגן את המדבקות של נתניהו הקפיד להוסיף גם כמות נדיבה על העצים שמחוץ לגן הילדים ונעלם.
הקהל בתוך הקלפי מייצג היטב את החתך הדמוגרפי של השכונות היחסית חדשות של רמת גן, כלומר מי שיכולים להרשות לעצמם דירת ארבעה חדרים ומעלה ברב קומות בקומה גבוהה בגוש דן, אבל לא מי שיכולים להרשות לעצמם דירת ארבעה חדרים בגבעתיים. הילדה שואלת בקול רם איזה פתק צריך לשים אם נצביע לפיד. בבחירות הקודמות המשפט הזה גרר מבטים של זעם מהסובבים בקלפי הישן, זה של רמת עמידר ברמת גן, מעוז ימין ידוע. הפעם למעטים אכפת, כולם רק רוצים לצאת לבית קפה. הרוח הכללית היא לא של בחירה במועמד זה או אחר, אלא בחירה בממשלה שתחזיק מעמד.
"ברור לנו שאלה בחירות שלא יצא מהן כלום", מסביר יוני, המתגורר בשכונה: "מי שיצביע ביבי רוצה לדפוק את הערבים וכנראה שמגיע משכונות פחות מבוססות. מי שמצביע לכל היתר רק רוצה שלא יהיה ביבי בשלטון. אבל תכלס נמאס, פשוט נמאס. זה כבר לא משנה למי נצביע בכלל, זה ריטואל שצריך לעשות לפני שננצל יום חופש על חשבון הברון".
מסביב ליוני דממה. בחדר ההמתנה מחוץ לקלפי יש פחות מצביעים ממה שיש משגיחים בתוך הקלפי. בניגוד לבחירות קודמות - האווירה כבר אינה אווירת ייאוש, זו יותר אווירה של שעמום מהול ברחמים עצמיים.
ירושלים
התלבטות בין ימין לימין
שלמה טייטלבאום
בשכונת קרית-משה הירושלמית, המהווה מעוז היסטורי של הציונות הדתית בגירסתה השמרנית, ובשנים האחרונות יש בה גם התחרדות מסוימת, ההתלבטות היא אך ורק בין מפלגות גוש הימין.
בכניסה לבית הספר נועם, בו יש 5 קלפיות האמורות לשרת כ-3,200 בעלי זכות ההצבעה, יש רק פעילים של מפלגות דתיות - ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית נוסח בן גביר, הציונות הדתית נוסח סמוטריץ', הציונות הדתית נוסח נעם, וגם עמדה לכבודה של איילת שקד.
בבחירות הקודמות, כשבנט עוד היה מגוש הימין, זכה סמוטריץ' ל-41% מהקולות, אחריו ש"ס קיבלו למעלה מ-14% מהקולות, בנט ויהדות התורה קיבלו כ-10.5%, סער שהציג את עצמו בבחירות הקודמות כאיש ימין קיבל 2.6% מהקולות בקרית משה. לשמאל נשאר לריב רק על שאריות זניחות - לפיד קיבל כמעט 2%, העבודה, לפיד, מרץ וגנץ קיבלו כ-1% מהקולות (סביב 20 מצביעים בלבד), ליברמן נאלץ להתחרות עם מתנגד החיסונים ד"ר אבני על כ-30 מצביעים.
8 צפייה בגלריה
הכניסה לקלפי בקרית משה, ירושלים. בשנים האחרונות חווה השכונה התחרדות
(צילום: שלמה טייטלבאום)
בכניסה לקלפי, עמדו שלוש נשים חרדיות בגיל העמידה. מתברר שמדובר בנשים מחסידות גור, שהיו מוכנות ושמחות לשוחח עם כלכליסט, אך בתנאי שהן לא יוקלטו או יוסרטו. "אנחנו כאן רק בגלל השבת, זה לא בשבילנו, אנחנו רוצים שתהיה שבת לכל יהודי במדינה, שיום החופש לא יעבור ליום ראשון. זה רק בשביל להגדיל את שמו יתברך, יש לנו גם הבטחות חריגות מרבנים ואדמו"רים, בעיקר מהאדמו"ר מגור, לא היתה ברכה כזו כבר חמישים שנה".
כשאני מפנה את תשומת ליבן לכך שחוק שעות עבודה ומנוחה נמצא בקונצנזוס, הן משיבות "בממשלה הנוכחית, החוק איבד את השיניים, זה במגמת הריסה. זה יתחיל עם תחבורה ציבורית, וטומאה גוררת טומאה".
הלהט הדתי שלהן היה מדבק בכנותו, אך לא יכולתי שלא לשאול על הנזק שהסב המינוי של גולדקנופף ליהדות התורה. "אני אישית עבדתי איתו מאוד צמוד, הוא איש נהדר, הוא איש חזון, הוא כבר לא ישן שלושה חודשים מתוך מסירות", אמרה אחת. אחרת הוסיפה כי "הוא בכלל לא רצה את התפקיד, אשתו היתה שבורה מזה, הוא עזב קריירה, אבל הוא עשה הכל לשם שמיים. אצלנו כשהרב'ה אומר יש התבטלות". האחרונה בחבורה הוסיפה: "כל מי שמדבר נגדו זה אנשים שמדברים מנגיעה אישית, אנשים מדברים מקנאה, הוא הצליח מאוד בחיים".
ביטוי לנזק שגולדקנופף הסב למפלגה מצאנו מיד לאחר מכן, כשנתנאל, אברך בעל חזות אשכנזית חסידית, אומר לנו: "אני מצביע לש"ס, המצפון שלי לא הניח לי להצביע ג', אני לא מסוגל להצביע לגולדנקופף, לא יכול שכזה מושחת יישב בראש". כשאני מפנה את תשומת ליבו כי דווקא העומד בראש מפלגת ש"ס הורשע בעבירות של שחיתות הוא משיב לי: "אין לי בעיה עם השחיתות שלו, הוא גנב מהממשלה, כולם מושחתים וכולם גנבים, זה בסדר. אבל לעשוק את האזרח הקטן, ואז אתה כאילו בא לכנסת בשביל לעזור להם? איך אתה בכלל יכול לבוא?".
גם יוני, חרדי ספרדי המצוי במסדרונות הכנסת, אומר: "אני מצביע לש"ס, זה השיוך של המגזר שלי, גדלתי בו, זה הכי קרוב לערכים שלי, הם ידאגו לצביון היהודי של המדינה, ולא ידאגו לאליטות". כשאני שואל אותו על היחס לחרדים העובדים, הוא משיב: "דרעי העביר את החוק לטובת החרדים בשירות המדינה, שתהיה להם אפליה מתקנת".
העמדות הציניות והספקניות כלפי הפוליטיקה מאפשרות למצביעים בקרית משה להצביע דווקא מתוך מקום ערכי עמוק. כך לדוגמה אמר לכלכליסט יהודה, קבלן שיפוצים חרדי, המגדיר עצמו כ'אברך שעובד': "אני מצביע כי החזון איש אמר שזה קידוש השם, החזון איש ידע מה הוא אומר. אני מצביע למרות שהנציגים שלנו ליצנים במקרה הטוב, ומושחתים במקרה הרע. לא מעניין אותי גם השבת והכותל הרפורמי, אני מאמין בהפרדת דת ממדינה, אנחנו עדיין בגלות, זה לא התפקיד שלנו להגיד לאחרים מה לעשות".
לגבי המצב הכלכלי אמר לנו יהודה: "אף אחד לא יעזור לנו, ביבי המנוול הזה קרע את כולם ב-2003, 12 שנה היתה ממשלת ימין, האם היה יותר טוב? החיבור של החרדים לליכוד בכלל מוזר, לא מבין איך מקבלים את אמיר אוחנה בכל מקום, נתנו לו לנגן בגיטרה בהקפות שניות בכפר חב"ד, איבדו את זה לגמרי. אני מצביע כי זו מצווה, אם מישהו חושב מה יעשה לו טוב, שיישב בבית או שיצביע הדר מוכתר".
בדרכנו המשפחתית לקלפי פגשנו ביעל. מתברר שהיא מתלבטת, אך תיכף התברר כי היא מתלבטת בין ביבי לבין סמוטריץ'. "אני מאמינה בגוש הימין ואוהבת אותם, הם עושים טעויות, אבל כולם עושים טעויות, הטעויות שלהם יחסית מזעריות", אמרה. "המצב הכלכלי לא השפיע עליי, כי זו נבילה וזו טרפה, בכל העולם המצב הכלכלי לא פשוט, לא מאמינה שיבוא קוסם וייצור מצב שלא עשינו קודם". הדילמה של יעל היא – כך מתברר - האם לבן גביר יש את היכולות הדרושות בכדי לנהל משרד ממשלתי ולתפקד בפועל.
כעת אני פוגש אדם בשנות ה-60 לחייו, יצחק בן ישי שמו. יצחק איבד את בתו שושי כשהיתה בת 16 בפיגוע טרור בנובמבר 2001. יצחק אומר לי "איבדנו את שושי לפני 21 שנה בקו 25, אני תמיד מצביע הכי חזק שיש, אז אצביע לסמוטריץ' ובן גביר, אנחנו תמיד מצביעים הכי חזק שיש, נכווינו מאוד במה שקרה בשנה האחרונה. משפחות שכולות מהטרור מצביעות הכי חזק, אין לנו מחשבה שאפשר לעשות שלום עם הערבים. הם למדו את השיטה איך לפגוע בביטחון ישראל, על ידי הצטרפות לממשלה מבפנים, איך אפשר לתת ככה ביטחון?".
אהרן, העובד בשירות המדינה, בחר להצביע דווקא לביבי: "אני מצביע למפלגה הגדולה בימין, אני חושב שצריך לשנות את מערכת המשפט, המפלגה הגדולה יכולה לעשות את זה. כל עוד בן גביר וסמוטריץ' יקבלו יותר מגנץ, ביבי יהיה מוכרח ללכת איתם ולעשות שינוי במערכת המשפט".
אהרן אמר כי המצב הבטחוני והכלכלי לא השפיעו עליו רבות, כי הוא חושב שאין הבדל בין המפלגות, אבל כששאלתי אותו את מי הוא רוצה לראות בתפקיד שר האוצר השיב אהרן "הייתי רוצה שביבי של שנת 2003 יהיה שר אוצר, אבל מבין שזה לא ריאלי, אז אין לי מועמד ספציפי". יורם לעומתו, מצביע ליכוד, אמר: "התיק צריך להישאר בליכוד, צריך לבדוק את האפשרות לתת ליואב קיש את התפקיד".
רגע לפני שאנו מתייאשים מלפגוש מישהו שמצביע שלא לגוש הימין, אנו פוגשים בשושנה. היא הצביעה בעבר לבנט והפעם מצביעה לבני גנץ, והיא מנמקת את החלטתה בשל אכזבה מהתנהלות הימין בממשלה האחרונה: "גנץ הוא לא שמאל, הוא מרכז, וסער וכהנא לא פחות ימניים מביבי. כשהאופוזיציה התנגדה להארכת חוק האזרחות, שהיה אמור להגן על ביטחון ישראל, ראיתי שהם שמו את הערך של להפיל את הממשלה מעל ביטחון המדינה. זו היתה ממשלה שהיו בה כמה מפלגות של ימין מדיני, לקרוא לה ממשלת שמאל זו בדיחה". שושנה מעוניינת שליברמן יישאר בתפקיד שר האוצר, אך לא מעוניינת שיתקדם לתפקיד ראש הממשלה.
לסיום, פגשנו את תמר, שאמרה לנו בקיצור: "הצבעתי לסמוטריץ'. ממש לא רציתי להצביע לו, רציתי להצביע לאיילת שקד, אבל אני רוצה שהטרלול הפוליטי כבר ייגמר", ובכך קיבלנו הצצה למצבה העגום של שרת הפנים, שכנראה תמצא עצמה הרחק-הרחק מהמגרש הפוליטי.
פרדס חנה כרכור
לא תולים ציפיות
דותן לוי
הקלפי בבית הספר אלישבע ממוקמת בלב המושבה פרדס חנה כרכור, במרחק הליכה ממוקדי הבילוי והקניות. בשל מיקומה המרכזי, מגיעים אליה להצבעה תושבים ממזרח (כרכור) וממערב (פרדס חנה).
עם זאת, פריסה רחבה של קלפיות ביישוב ומספר מצומצם יחסית של בעלי זכות בחירה בקלפי הזו, הותירו אותה מנומנמת למדי. מחוץ לחצר בית הספר התמקמו מעט מאד פעילים מחוסרי מעש, וגם השילוט מבחוץ אינו בולט מדי. אלה שבכל זאת מגיעים לבחור לא ממתינים כמעט בתור, ובסך הכל אין תחושה של דחיפות בקרב הבוחרים. רובם מאשרים כי הגיעו לבחור מתוך תחושה של חובה אזרחית, אך הם לא תולים בבחירות ציפיות גדולות מדי. בבחירות הקודמות בקלפי זו ניתן היה לראות כי שתי המפלגות הבולטות היו כחול לבן והליכוד בהתאמה.
מיכל דוידוביץ הגיעה לבחירות עם משפחתה, כולל בתה הצעירה, שזוהי עבורה הצבעה ראשונה. "השיקול שלי להצבעה הם אותם פוליטיקאים שמרכיבים את הרשימה שבה בחרתי, לא היו לי שיקולים כלכליים מיוחדים, פשוט בחנתי את הרכב הרשימה, את הניסיון של חבריה והחלטתי לבחור בה. אני מקווה שהם באמת יתייחסו אלינו ויעבדו עבורנו".
נועם גלברט, שהגיע להצביע בגפו, מודה כי כלל לא ירד לרזולוציות של מצעי המפלגות והגיע להצביע כי מבחינתו ההצבעה היא על הדמוקרטיה הישראלית. "הצבעתי לפי מה שאני חושב שהמדינה צריכה וזה קודם כל דמוקרטיה. זה היה הקו המוביל עבורי בבחירות האלה, ולא התייחסתי בכלל להיבטים כלכליים, כי אף אחד לא דיבר על זה. הבחירות האלה מבחינתי הן ביבי לא ביבי ודמוקרטיה או לא דמוקרטיה, ועל זה הגעת לקלפי".
מיכאל כהן, תלמיד כיתה י"ב, נמנה על הצעירים שעבורם זוהי ההצבעה הראשונה. לכהן, לא רק שזוהי הצבעה ראשונה, הבחירות תוזמנו בדיוק ליום הולדתו ה-18 אותו הוא חוגג היום. אל הקלפי הוא מגיע עם הוריו הנרגשים מאוד מיום ההולדת ומעמד ההצבעה הראשונה ופחות מהבחירות עצמן. "אני מצביע מה שההורים שלי מצביעים, לי זה לא היה חשוב והם ביקשו ממני להגיע להצביע והגעתי. לפני הבחירות ניסיתי להתעניין קצת אבל הבנתי שאין במה להתעניין. גם החברים שלי מצביעים לפי העמדות של ההורים".
8 צפייה בגלריה
מיכאל כהן, שהצביע היום בפרדס חנה כרכור לראשונה בחייו - ביום הולדתו ה-18. "אני מצביע מה שההורים שלי מצביעים"
(צילום: דותן לוי)
אלי בלומנקרנץ רואה חשיבות רבה דווקא בנושאים אזרחיים, שקיבלו בבחירות הנוכחיות פחות משקל גם מצד הבוחרים וגם מצד הפוליטיקאים. מבחינתו, המפלגה שבה בחר היא זו שתהיה הטובה ביותר במגוון נושאים שחשובים לו ולאוכלוסייה החילונית בישראל. "הצבעתי לאותה המפלגה, אבל השיקולים שלי היו מוטי חינוך, כלכלה ושוויון, והבחירה שלי היא של מפלגה שהכי מתאימה לדעתי לטפל בנושאים האלה. השיקול הכלכלי היה המכריע עבורי, ובפרט יוקר המחיה. אנחנו רואים את זה מכל הכיוונים - בדיור, בסופרמרקט, בחוגים, בדלק, וכל זה בלי הלימה לשכר שלנו, ולכן חשוב לטפל בזה".
רעננה /
הקלפי של בנט
עמיר קורץ
תורים ארוכים השתרכו הבוקר בשש הקלפיות שהוצבו במשכן למוסיקה ואומנויות ברעננה. בכניסה למתחם דוכנים של יש עתיד, המחנה הממלכתי, מרצ והציונות הדתית – צמודים זה לזה. הקלפי שריכזה את מרכז תשומת הלב במקום היא קלפי מספר 90.2, בה הצביע ראש הממשלה החליפי ותושב השכונה, נפתלי בנט. בבחירות הקודמות ב-2021 ימינה בראשות השכן בנט גרפה בקלפי הזו את מירב הקולות (24.4%) ואחריה הליכוד (19.2%), יש עתיד (16.7%) והציונות הדתית (9%). ימינה, יש עתיד והליכוד התחלפו ביניהן בהובלה בבחירות האלה בקלפיות האחרות המוצבות במשכן. אם כך, מדובר במקום הצבעה שבו אוכלוסייה מאוד מגוונת - חילונים, דתיים-לאומיים, ימנים, שמאלנים. קהילה הטרוגנית.
לאור העובדה שבנט, שזה מגרשו הביתי, לא רץ הפעם, מעניין היה לשאול את האנשים ובפרט את חובשי הכיפות שעמדו בתור לקלפיות במשכן, למי הפעם יתנו את קולם. נשמעו הרבה לבטים אצל אותם מצביעי ימינה לשעבר, שכמה מהם סיפרו שהם מתלבטים עד הדקה האחרונה, עוד בתור לקלפי ויחליטו בדקה ה-90. ההתלבטות נעה מהציונות הדתית הקיצונית של בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן גביר ועד המחנה הממלכתי שמנסה להציע בית לדתיים-לאומיים עם דמויות כמו חילי טרופר ומתן כהנא, כשהשם של איילת שקד והבית היהודי גם עלה לא מעט בשיחות, אך איתו נלווה גם החשש שלא תעבור את אחוז החסימה.
"היא צריכה להיות רגועה מהקלפי פה", אומרים בני משפחה דתית שביקשו לא להזדהות. "אנו 15 בני משפחה מורחבת שמצביעים פה ובפעם שעברנו הצבענו ימינה, ועדיין מתלבטים בעיקר בין הציונות הדתית לבית היהודי. לדעתי שקד כן תעבור בסוף, הסקרים מטעים", אמר האב. המחנה הממלכתי הוא לא אופציה עבורכם? שאלתי. הוא גיחך. "מתן כהנא עבר לאחרונה ניתוח להוצאת הלשון מהישבן של בנט והכנסה שלה לישבן של גנץ".
בנות אולפנה בנות 17 שעדיין אין להן זכות בחירה מתנדבות בדוכן של הציונות הדתית במקום. "כנוער דתי חשובים לנו ערכי הדת, ולא נשארו כמעט מפלגות במפה הפוליטית שמרימות את הדגל הזה", אומרת אחת מהן, הלל קורן. לא מפריעה לך הקיצוניות של המפלגה? העמדות של בן גביר? שאלתי אותה. היא הסכימה איתי שזו בעיה, אך אמרה ש"זה בסדר גם לבחור מישהו יותר קיצוני כדי שבסוף זה יאזן את הקיצוניים מהצד השני, ונגיע לאיזה עמק שווה, דרך האמצע". אבל יש מפלגות שכבר נמצאות שם מראש, הן לא אופציה? הקשתי. "הרבה דתיים שאני מכירה פה מצביעים לגנץ".
נדב קוזמין (23), שהשתחרר לפני חצי שנה משירות צבאי גם לא מתרגש מהעמדות הכהניסטיות הקיצוניות של בן גביר. "אני לא מבין הרבה בפוליטיקה, הצבעתי גם בפעם שעברה וגם עכשיו לציונות הדתית", אמר. "השיקול שלי בהצבעה הוא הבטחוני-מדיני, ימין-שמאל, פחות מעסיק אותי העניין הכלכלי ויוקר המחיה". לדבריו, "הרבה ח'ברה דתיים שאני מכיר שהצביעו לימינה בבחירות הקודמות והתאכזבו שבנט לא עמד בהבטחות שלו, אמרו שהם למדו את הלקח, ומצביעים גם כן לציונות הדתית, הולכים על בטוח".
לידו בתור עמד עזרא פוקס (30) ביחד עם אמו. "אנחנו מהצד השני לגמרי", הוא אמר. בבחירות הקודמות הצביע ליש עתיד, וכעת לדבריו הוא התלבט בין מרצ, עבודה, יש עתיד והמחנה הממלכתי. "בסוף החלטתי לבחור בהצבעה אסטרטגית, לפי המספרים, במי שנמצא בסיכון לא לעבור את אחוז החסימה", אמר. עד כמה יוקר המחיה משפיע בהחלטה שלך במי לבחור?, שאלתי. "זה לא ממש שיקול". ענה, "אני מצביע לפי מה שיגרום לכך שהממשלה הזו תמשיך. אבל האמת, אני מאמין שנחזור לפה שוב לעוד סיבוב בחירות בקרוב".
מי שעשה את הדרך ההפוכה ויבחר הפעם ביש עתיד ולא במרצ, הוא אליק גורביץ (47), שהגיע לקלפי עם אשתו והבן על כתפיו. "החלטנו לחזק את יאיר לפיד, כי חשוב מאוד שתהיה פה מפלגה אחת גדולה וגם כי אנו מעריכים את מה שהוא עשה. גם לפיד וגם בנט היו ראשי ממשלה טובים מאוד ופעלו לטובת המדינה". ואתה לא חושש שמרצ לא תעבור?, שאלתי. "אני מקווה שהם יעברו, ואם לא - אני מקווה שהם ישאלו את עצמם למה הם לא עוברים ולא רלוונטיים. אני בכל מקרה אופטימי, אפילו אם לנתניהו יהיה 61 ויעלו פה לשלטון משיחיסטים וכהניסטים, כי אולי יהיה פה כמה חודשים של באלגן, אבל לדעתי מהר מאוד אנשים יראו אחת ולתמיד כמה זה נורא, ומהר מאוד דברים ישתנו. כך שגם אם יהיה רע, בסוף יהיה טוב".
עד כמה יוקר המחיה מהווה שיקול בהחלטה שלך? שאלתי. "אפס. השיקול הוא שיהיה כאן מישהו שפועל לטובת המדינה ולא לטובת אינטרסים אחרים. יוקר המחיה כאן הוא פונקציה של הרבה דברים שלא ניתן לתקן אותם ברגע. יש פה הרבה בעיות מבניות שהזניחו אותן במשך שנים כמו חינוך ותחבורה והגיע הזמן לטפל בהן, ויוקר המחיה הוא רק התוצאה".
את מי היית רוצה לראות כשר אוצר?, שאלתי. "ליברמן לדעתי היה בסדר גמור, ואני מקווה רק שלא יהיה מישהו יותר גרוע - והיו פה הרבה יותר גרועים לפניו. ברגע שמוציאים את זה משליטת הליכוד וגם שמים שם אנשים שאכפת להם, אז מצמצמים את שוד הקופה הציבורית. גם חשוב ששר האוצר לא ידרוך על הפקידות כי היא חשובה".
"סוגיית יוקר המחיה מאוד חשובה לנו", אומר מנגד ערן בייצר (39), מנהל פיתוח בהייטק שהגיע לקלפי עם אשתו, מנהלת משאבי אנוש בהייטק והבן הקטן. "במקרה אתמול בערב אשתי ואני עברנו על כל מערך ההוצאות וההכנסות שלנו וכרטיסי האשראי, ואם בעבר היינו בפלוס של הכנסות, היום זה כבר לא כך".
בייצר מספר ש"עד לפני שבוע הייתי קול צף, התלבטי בין לפיד, מיכאלי וגנץ, ואז פגשתי את מרב מיכאלי בפארק בהרצליה, ודיברתי איתה על יוקר המחיה וגם על כך שצריכה להיות פה התייחסות וקדימות למי שיש לו בעיות רפואיות - אבל היא לא ממש שכנעה אותי. בבחירות הקודמות הצבעתי לגנץ ואשתי ללפיד. הפעם בסוף החלטנו שנינו להצביע ליש עתיד. ללפיד יש יותר אמפטיה בעיני לאנשים עם נכויות בגלל הבת שלו, ולמרות שהוא עצמו מהאליטה, חשוב לו נושא יוקר המחיה".
מי לדעתך צריך להיות שר האוצר? שאלתי. "מישהו שבא לעבוד", הוא ענה. "זה יכול להיות גם לפיד עצמו, אם הוא לא היה מועמד לראשות הממשלה". מה יהיה ביום שאחרי הבחירות לדעתך? תהיתי. "אחרי השיחה שלי עם אמא שלי שהודיעה שהיא חוזרת לשורשים שלה ומצביעה לביבי אחרי שבמערכות הקודמות כבר הצלחנו לשכנע אותה להצביע לגנץ, אז אני לא ממש אופטימי. היא אומרת שאנשי גוש השינוי לא מספיק חזקים".
"אנו דווקא מאוד אופטימיות" אומרות מנגד שתי תומכות יש עתיד מבוגרות, היושבות מהבוקר בדוכן המפלגה בכניסה למשכן. טובה שאול ומגדלנה אייכל, שעלתה ב-1994 מאוקראינה, מספרות על "תנועה ערה מאוד" של אנשים מהבוקר. שאול: "אנשים לא הפסיקו להגיע לרגע, גם כשירד גשם. אפילו נדרשנו להשלים פתקי הצבעה של יש עתיד שנגמרו באחת הקלפיות. אין פה אדישות, ואנו מקוות לטוב. נתניהו עשה את שלו והוא צריך לדעת לעזוב את הכסא בכבוד. לפיד הוא ראש ממשלה מוצלח, ואין לו אגו גדול, הוא ידע בעבר לוותר לגנץ ולבנט כדי להשיג את המטרה של החלפת נתניהו והוכיח את עצמו".
עד כמה יוקר המחיה מהווה שיקול בהצבעה עבורכן? תהיתי. לדברי שאול, "יוקר המחיה הוא שיקול, אבל לא הדבר הכי חשוב. אני חושבת שאנשים יכולים להצטמצם ולחיות באופן שקול ולא לבכות כל הזמן שהמחירים רק עולים. לי חשוב יותר הביטחון האישי, שנחיה פה במדינה אחד עם השני, שנסתדר בתוך עצמנו".
השתיים מאוד מרוצות מליברמן כשר אוצר והיו רוצות לראות אותו ממשיך בתפקיד. "הוא עבד בצורה עניינית, מאוזנת, עם חשיבה נכונה לעתיד, ללא משוא פנים", אומרת שאול, ואייכל מוסיפה: "ליברמן חזק, נחוש, עושה את העבודה, מאוד מתאים לתפקיד". אז למה אתן בוחרות ביש עתיד ולא בליברמן? תהיתי. "אי אפשר לשים שני פתקים", אמרה שאול. ואייכל מוסיפה: "כי לפיד , כמו שאומרים ברוסית, הוא לפוצ'קה - גבר חמוד ונחמד, משפחה טובה, הוא בעל טוב. אני מצביעה לו מהרגע שהוא נכנס לפוליטיקה. אנשים אז צחקו עליי שאני תומכת בו, ואני אמרתי להם שהוא עוד יהיה גדול".
אל הקלפי הגיע להצביע גם תושב השכונה האלוף במיל' יעקב עמידרור, בעברו ראש המל"ל. עמידרור, כצפוי, לא חושף את הקלפים הפוליטיים שלו, אך לדבריו, "הייתי רוצה שתהיה במדינת ישראל ממשלה גדולה ומתפקדת. במערכות גדולות יש חשיבות לאיך המערכת מתפקדת, גם אם לא כל אחד מהמרכיבים מרוצה לגמרי מהתוצאה". לדבריו, יוקר המחיה מהווה שיקול נמוך יחסית בהצבעתו. "למדינת ישראל יש בעיות גדולות יותר - אסטרטגיות ובטחוניות - מאשר הטיפול ביוקר המחיה".
גם הרב של מזרח העיר רעננה, שלמה אישון, העומד בראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, הגיע להצביע: "חלק מהשיקול בבחירה הוא שתהיה פה ממשלה שתכלול אנשים שיוכלו לנהל את הכלכלה בצורה מקצועית שתשלב דאגה לכל גווני החברה". כששאלתי אותו אם לציבור הדתי-לאומי ברעננה, שהצביע בעבר לבנט, יש בבחירות האלה בית פוטנציאלי חדש הוא אמר ש"גם בציבור הדתי-לאומי בסוף אנשים צריכים למצוא את המפלגה שמייצגת הכי טוב את מה שהם מאמינים בו והכי קרובה אליהם".
ואז, ב-11:45, כשמאבטחים וצוותי צילום סביבו, הגיע מי שישב עד לאחרונה על כסא ראש הממשלה. נפתלי בנט צעד במהרה אל תוך הקלפי, לחץ ידיים לאנשים שבירכו אותו וסירב לענות לשאלות למי יצביע. "לא הצבעתי לך אבל אני מאוד מעריכה מאוד את מה שאתם עשיתם", אמרה לו אשה מבוגרת. "אם רק היית רץ שוב", אמרה לו צעירה אחרת. חברי ועדת הקלפי שבה הוא הצביע שלפו גם הם את הטלפונים הסלולריים וצילמו את בן עירם שטלטל את המערכת הפוליטית כשהקים את ממשלת השינוי, שלא החזיקה מעמד.
"אחרי למעלה מעשור בפוליטיקה זו עבורי פעם ראשונה שאני מתבונן על הדברים מהצד ואני רוצה לומר לאזרחי ישראל – בסופו של דבר כולנו מחנה אחד, כולנו עם ישראל", הצהיר בנט לפני ששלשל את המעטפה לקלפי. אחרי שהלך, נדמה שגם מספר האנשים במקום פחת והתורים התקצרו. "היה פה הרבה עניין היום", אמרה אחת מהסדרניות במקום כשאנשי התקשורת שליוו את בנט התפזרו, והשוטר שלצידה, שהגיע בכלל ליום עבודה מירושלים הוסיף: "יש פה הרבה מצביעים מכל גווני הקשת, אבל בסופו של דבר האווירה פה טובה. אני לא צופה בלאגן".
