"נושא כיתות הכוננות לא נוהל כראוי והוזנח פה בשנים האחרונות"
"נושא כיתות הכוננות לא נוהל כראוי והוזנח פה בשנים האחרונות"
הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון מעקב אחרי מוכנות כיתות הכוננות. לדברי סנ"צ אלי זיתון, הפרויקטור המתכלל מטעם הסמפכ"ל: "האתגר שלנו הוא לבנות כוח הגנה לטווח הארוך - אחרי שהמילואמניקים שפיקוד העורף גייס לכיתות כוננות ישתחררו ויעזבו". יו"ר ארגון הרבש"צים, איתי הופמן על חוסר המוכנות של כיתות הכוננות לפני המלחמה: "התרענו על הכל, שלחנו מכתבים, אבל אף אחד לא שמע אותנו"
"ערב המלחמה היו רק 66 כיתות כוננות שבהן כ-800 איש בקו הראשון בישובים. היום אחרי האסון וההחלטה להקים כוח הגנה נוסף, אנו כבר עומדים על יותר מ-700 כיתות כוננות חדשות בערים ובישובים, להן גייסנו 7,750 מתנדבים בפחות מחודש שחותמים על נשקים ארוכים", כך אמר היום (ב') בדיון בוועדה לביטחון לאומי סנ"צ אלי זיתון, הפרויקטור המתכלל את הקמת כיתות הכוננות מטעם סמפכ"ל המשטרה.
לדבריו, "במנה הראשונה נתנו מעט נשקים, ואנו משלימים את זה עכשיו, ולא רק מסתפקים בלתת נשקים אלא גיבשנו תפיסת הפעלה ואנו מאמנים את האנשים לפי תוכנית סדורה שיוכלו לתת מענה לאירוע כמו שהיה ב-7 באוקטובר. האתגר שלנו הוא לבנות כוח הגנה לטווח הארוך - אחרי שהמילואמניקים שפיקוד העורף גייס לכיתות כוננות ישתחררו ויעזבו. אנו צריכים לדאוג לבנות מערך סדור של מתנדבי משטרה ליום שאחרי. אנו צריכים להכפיל את ההיקף שלהם ל-13 אלף מתנדבים ולדאוג שהם יישארו גם אחרי".
נצ"ב אפי פרץ ממג"ב, האחראי לכיתות הכוננות בישובים במרחב הכפרי, סיפר ש"אנו עומדים כיום על 638 כיתות כוננות בכל הישובים, חסרות לנו עוד כיתות כוננות מועצתיות, כלומר של המועצות האזוריות עצמן, שבהן אמורים להיות 18 איש. בכיתות כוננות בישובים אמורים להיות 12 איש בכיתה, אבל כדי להגיע ל-12 נשקים בכיתה עוד חסרים לנו 3,000 נשקים. בנוסף אין מכשירי קשר, יש בזה חוסר גדול וזו בעיה".
הדברים נאמרו במסגרת דיון מעקב נוסף אחרי מוכנות כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי. במהלך הדיון נחשפו עדיין חוסרים בציוד ונשקים לכיתות הכוננות שהוקמו כמו גם בעיות של פיקוד ושליטה, חלוקת סמכויות וריבוי גורמים אחראיים. סיכם זאת היטב יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל כשאמר כי "עם ישראל איבד את האמון בגורמי הביטחון, ורגע לפני שכל אחד הופך להיות צבא פרטי, אז כדי להחזיר את האמון הזה צריך לחזור לעשות סדר, שלא יהיו גופים שיקומו ויגדירו עצמן כיתות כוננות ולא נכון גם לעשות הפרדה והבדל בין כיתות כוננות של משטרה ושל מג"ב וכיתות כוננות צבאיות. לא טוב ולא נכון לחלק סמכויות בין כמה גורמים".
הדיון היה סוער וקדמו לו דבריהם הנוקבים של כמה מבני משפחות החטופים שזעקתם נשמעה בפתח הדיון כשהביטו בעיניהם של חברי הכנסת ודרשו מהם להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי שישימו את שחרורם בראש מעיניהם. בהמשך השמיעו זעקה גם חברי כיתות כוננות בעוטף עזה, שסיפרו כי חרף התרעות שלהם בעבר על כך שאין להם נשקים וציוד הדבר לא טופל.
ניר אלון מקיבוץ סופה סיפר כמעט בבכי ש"בכיתת הכוננות של סופה היו שישה רובי M16 שמתוכם שניים תקולים. אני הייתי בלי נשק. היו ארבעה נשקים שכיתת הכוננות יצאה להילחם איתם בגבורה. אנחנו זועקים כבר שנים על כיתות הכוננות. אני לא יודע מי אחראי אל המחדל הזה - אבל 1,400 נרצחים על הידיים שלו".
יו"ר ארגון הרבש"צים, איתי הופמן, צעק כי "מה שקרה כאן זה מחדל גדול של כיתות הכוננות בכל מדינת ישראל. התרענו על הכל, שלחנו מכתבים, בחודש יוני הלכנו למשרד הביטחון, אבל אף אחד לא שמע אותנו. צריך עכשיו לעשות סדר, להפוך שולחנות, ולעשות סדר. כל כיתות הכוננות צריכות להיות תחת גוף בטחוני אחד".
ח"כ מירב בן ארי, שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי אמרה במהלך הדיון כי היא מתייסרת על כך שהוועדה נכשלה בלפקח על הגורמים שהיו אמורים לדאוג למוכנות כיתות הכוננות: "אני מודה ביושר, שנושא כיתות הכוננות, לא נוהל כראוי ומוסמס והוזנח פה בשנים האחרונות, ואם יש משהו שצריך לתקן בישובים זה כיתות הכוננות. ועדת חקירה ממלכתית צריכה לבדוק איך התייחסו מקבלי ההחלטות לכיתות הכוננות שלא ברצינות, שלא שמו על זה דגש. אני רואה עכשיו אנשים ש'מרחו' אותי פה בוועדה על כיתות הכוננות והיום יושבים ומדברים באולפנים, ואני עושה חשבון נפש עם עצמי".
בן ארי בין השאר אמרה שהמצב שבו הנשקים לא היו אצל תושבי היישובים חברי הכיתות בבתים, אלא נעולים בכספות בנשקייה בקיבוץ היה מחדל. "במשך תקופה ארוכה היתה כאן הפקרה שלהם. אני מתייסרת עם עצמי, מה שעשינו בכיתות הכוננות זה אחריות של כולנו", אמרה בן ארי ופנתה לפוגל: "ולכן אתה חייב כיו"ר הוועדה לפקח ולעקוב כל שבוע אחרי המצב ביחד עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין".
במהלך הדיון נשמעה ביקורת מצד האופוזיציה על חלוקת הנשק המתוקשרת בידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שדואג מדי יום כמעט להפיץ תמונות שלו מטקסי חלוקת נשק למתנדבי כיתות הכוננות, כמו גם ביקורת על מקרים שתועדו שחברי כיתות כוננות מסתובבים בערים כמעין שוטרים ועורכים בידוק.
"כיתות כוננות לא נועדו לבידוק אנשים ולעצור אותם ברחוב, זה לא היעד שלהן", אמר ח"כ יואב סגלוביץ. "וכעת זו ההזדמנות להסדיר את נושא כיתות הכוננות תחת המשטרה וסמכויותיהן. בנוסף, אסור ששרים יחלקו נשק. צריך להפסיק את התופעה הבזויה הזו והמראות האלה וגם הסלוגן שאומר 'ישראל מתחמשת' - זה זוועות עולם". ח"כ נאור שירי הוסיף "קמפיין ישראל מתחמשת נעשה בצורה מפוזרת, אין פקודה מסודרת, אין תדריך מסודר. יש בערים חברי כיתות כוננות שחושבים שהם שוטרים".
היו"ר פוגל העיר כי "אם יש ישובים וערים שכיתות הכוננות חושבות שהן הפכו להיות שוטרים מן המניין - זו תקלה". המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום, השלים אותו ואמר כי "היתה בעיה עם תפיסות הפעלה של כיתות כוננות, בין הצבא למשטרה, ולכן עושים תרגולים".
בנוגע להשלמת חוסרים אמר רוזנבאום כי עוד אלפי כלי נשק אמורים להגיע לישראל מארה"ב, "הכלים הכי טובים שיש בשוק, שהיו אמורים להגיע ועוד לא הגיעו", וכי הוא גם צופה שהשבוע יגיע ציוד נלווה של כ-10 אלף קסדות, שכפו"דים קרמיים, מכשירי קשר ועוד".
