דעהמצב ההייטק חמור יותר מאזהרת הרשות לחדשנות
דעה
מצב ההייטק חמור יותר מאזהרת הרשות לחדשנות
הרשות הזהירה לאחרונה מפגיעה ממשית בהייטק הישראלי והתפצלותו מהעולם, אולם שני גורמים משמעותיים המשפיעים על ההייטק - האקדמיה והמימון הזר, עומדים להיעלם. במידה ולא תהיה תוכנית תקציבית מסודרת, הפגיעה תהיה חמורה בהרבה
הרשות לחדשנות הוציאה לאחרונה דו"ח מטלטל באשר למצב ההייטק בעתיד הקרוב. לדעתי המגמות כפי שאני רואה מעידות על מצב חמור יותר מהמשתקף בדו"ח, זה ממש לא חשוב האם הסיבות לכך מקורן במהפכה המשפטית וחוסר היציבות שאנו רואים בישראל או מהמיתון העולמי. העבודה היא שאנחנו ערב משבר קיומי בתחום ההייטק, שיכול להיות קצר (בין שנה לשנתיים) או ממושך יותר.
מדינת ישראל יוצאת דופן בעולם בתלות המאוד גבוהה של הכלכלה ביזמות הטכנולוגית. בניתוח בסיסי של כלכלת ישראל, נתוני הייצוא בשנים האחרונות, הערך המוסף של הסקטורים השונים בכלכלת ישראל, ועוד, מובן מאליו שתחום החדשנות הטכנולוגית – תעשיית ההייטק, מהווה את מנוף הצמיחה העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל. התעלמות מהמשבר הנוכחי היא ממש הרת אסון – קרוב לוודאי שתעשיית ההייטק לא תצליח להתאושש מהמשבר ללא שינוי מדיניות ממשלתית.
בכדי להבין עד כמה הסיטואציה הנוכחית מסוכנת, מעט היסטוריה. סיפור ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה יוצא דופן. ההצלחה החריגה בכל קנה מידה מקורה במספר גורמים: אקדמיה ומחקר בסיסי מתקדם וכן מחקר ופיתוח ביטחוני בהיקף גדול, שתאם את הצרכים בעולם האזרחי (תקשורת, סייבר, תוכנה ועוד). שני אלו תרמו ידע ויותר מכך כוח אדם ייחודי. מעבר לכך הייתה מדיניות ממשלתית חדשנית (לשכת המדען הראשי היתה בשנות ה-90 מבחינת תקציב הגדולה בעולם), כל אלו יצרו תשתית יוצאת דופן שאפשרה הצלחה זאת.
הגורמים האלו כרגע מתחילים להיעלם. האקדמיה בקיצוץ תקציבי מאסיבי (תיקצוב המחקר באקדמיה בישראל הוא מעט יותר משליש (!) מהממוצע במדינות העולם המתקדם), תחומי העניין בעולם היזמות עוברים למקומות שהמחקר הביטחוני אינו רלוונטי אליהם (אנרגיה, אקלים, מזון וכמובן בריאות) כלומר אנחנו רואים כרסום של ממש בתשתית הידע בארץ.
בנושא המימון - עד היום עיקר מימון תעשיות ההייטק הגיע ממקורות זרים. מימון זה ללא ספק ייעצר בעתיד המאוד קרוב (תעשיית ההייטק ללא מימון תיעלם בוודאות). מדינת ישראל מימנה מתקציבה אחוז נמוך ביותר – מימון המדינה בהשוואה ל-30 המדינות המתקדמות בעולם היה פחות מ-40%. אכן המדינה שכלכלתה תלויה בצורה הבולטת ביותר בהייטק מימנה אותו בהיקף הנמוך משמעותית מיתר המדינות, כאמור פער המימון כוסה ע"י מימון בעיקר של חברות רב לאומיות, שברור לחלוטין ייעצר כמעט לחלוטין מסיבות רבות וכולן שליליות: אי הוודאות בישראל, המיתון העולמי, וחמור מכל הירידה באטרקטיביות של ההייטק בארץ בגין שחיקת הבסיס הטכנולוגי.
ניתן להפעיל אוסף של כלים שאין להם משמעות כספית לעידוד התחום אבל השפעתם תהיה איטית ולא מספקת. אין כאן כל התלבטות, באם חפצי חיים אנחנו חובה לממן באופן משמעותי את ההייטק מתקציב המדינה בשנתיים הקרובות. המימון חייב להתחיל בתיגבור המחקר האקדמי בצורה משמעותית ולהמשיך ולממן פעילות מו"פ בחברות צעירות, 2-3 מיליארד שקל נוספים בשנה יכולים להעביר אותנו את השנתיים הקרובות (זה כמובן לא יכסה את אובדן מימון חו"ל) ולוודא שנצא מהמשבר בצורה סבירה.
מדינת ישראל העומדת להשקיע מתקציבה סכומים משמעותיים יותר למטרות מאד בעייתיות (זהות יהודית שאיש אינו יודע מדוע, ועוד) חייבת לשנות (במעט) את סידרי העדיפויות התקציביים שלה בכדי לא להרוס את עתידנו הכלכלי.
ד"ר שוקי גלייטמן (לשעבר המדען הראשי, יועץ בכיר לבנק העולמי בנושאי מדיניות לאומית לחדשנות)
