עונת הסכמי הממון
עונת הסכמי הממון
עונת החתונות בפתח ואיתה נפתחת רשמית גם עונת הסכמי הממון. אז על מה נועד ההסכם להגן? מה האלטרנטיבה להסכם ממון? למה כדאי לשים לב? ולמה לא כדאי לחתום רגע לפני החופה?
הסכם ממון הוא הדרך היחידה להתנות על חוק יחסי ממון שחל באופן אוטומטי על כל מי שנכנס במוסד הנישואין ומתחתן. מי שלא יחתום על הסכם ממון יחול עליו ההסדר הקבוע בחוק לפיו מיום הנישואין ועד למועד פירוד כל הרכוש שצבר מי מבני הזוג ללא קשר לאופן רישומו- יהא משותף ובר איזון.
החוק אמנם מחריג מתנות וירושות שקיבל כל אחד מבני הזוג וכן מחריד רכוש שהספיק כל אחד מהצדדים לצבור טרם החתונה. אם כך, מדוע בכל זאת עורכים הסכמי ממון?
ישנם מי שרוצים להימנע מוויכוחים מיותרים בתוך תקופת הנישואין ומבקשים מראש לייצר ודאות באשר לבעלות ברכושם, ישנם מי שמבקשים להגן על נכס ספציפי מפני שיתוף, לפעמים לרבות פירותיו ותחליפיו של אותו נכס- כך שלא תעלה בעתיד טענה כי מכוח השנים ואופן היחסים קמו זכויות בעלות בנכס גם למי שלא נרשם כבעליו, וישנם מי שמבקשים להחיל על עצמם הפרדה רכושית מלאה- כך שלמעשה על אף כניסתם למערכת זוגית מחייבת כל צד ינהל את רכושו בנפרד ויהא זכאי לעשות בו ככל העולה על רוחו מבלי לשתף את צד האחר.
מכל מקום- הסכם ממון צריך להירקם בעדינות יתרה לבני הזוג כחליפה התפורה למידותיהם באופן שיותיר אחרי חתימתו רצון להמשך חיים משותפים. אם הסכם הממון יהא דרקוני מידי ו/או מקפח באופן משמעותי את אחד הצדדים- יכול ועצם ההתעסקות בו תעורר מחלוקת שאין חזור ממנה. לכן גם מומלץ שלא לערוך את ההסכם בסמיכות יתרה למועד החופה המתוכננת- אלא לקחת מרחב זמן הוגן לנהל מו"מ ולאפשר לצדדים שניהם להבין ולשקול את השלכות חתימתם על ההסכם.
חשוב לדעת כי מעטים הם הסכמי הממון שבוטלו בדיעבד לאחר פרידת הצדדים וחתימה על הסכם שכזה משמעותה שצד החותם עליו הבין את תוכנו של ההסכם והסכים לו. בניגוד להסכמים מסחריים שונים, הסכם ממון בשל המשקל הכבד הטמון בחובו דרוש אישור. אם חתמתם על הסכם ממון טרם החתונה תוכלו לאשר את ההסכם אצל עו"ד שהוא גם נוטריון שיאשר אותו אחרי שווידא שהבנתם את תוכנו. האופציה הבטוחה יותר והמחייבת זוגות לאחר חתונה- היא אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני כך שיינתן לו תוקף חוקי.
בעבר הסכמי ממון היו חריגים למדי ועם כניסת בני הזוג תחת חופה הפכו שניים לאחד על כל המשתמע מכך והם הבטיחו לחיות באושר ועושר עד עצם היום ההוא- במקרה של פירוד הרכוש התחלק באופן שווה בין הצדדים. אלא ככל שגיל הנישואין התאחר, כך שיחידי בני הזוג הספיקו לצבור רכוש על שמם וככל שהסטטיסטיקה של מספר הזוגות המתגרשים גואה- כך הלכו והשתכללו הסכמי הממון שהפכו דבר של מה בכך.
סוגים שונים של הסכמי ממון ומידת השפעתם על המערכת הזוגית;
במרבית הסכמי הממון שנערכים מפרידים בני הזוג נכסים ספציפיים מהשיתוף אך מחילים על עצמם את חוק יחסי ממון בכל הקשור להכנסות ממשלח יד, צבירת זכויות סוציאליות ונכסים שיירכשו בעתיד במשותף. למשל, אישה שקיבלה דירה מהוריה ומעוניינת להפריד את הדירה מהשיתוף לרבות את דמי השכירות המתקבלים ממנה ו/או תחליפיה ואולי גם להגן על הדירה מפני טענת שיתוף במידה ובני הזוג יחליטו להתגורר בה ביום מן הימים. הסכמים שכאלה הם דבר שבשגרה והם מתקבלים בדרך כלל בהבנה מבלי לפגוע באופן מהותי במערכת היחסים.
סוג נוסף של הסכמי ממון, מחריג נכס עסקי שצבר אחד מבני הזוג מן השיתוף. למשל בעל שייסד חברה טרם נישואי הצדדים ו/או שבבעלותו רשומות אופציות ומניות שיניבו לו פירות בתוך תקופת הנישואין. הסכמים אלה קשים יותר לעיכול, מאחר והם מאפשרים לצד אחד להתפתח כלכלית בתוך המערכת הזוגית ולהותיר את הצד השני מאחור. במקרה של פירוד עלול להיווצר פער תהומי בין הצדדים- שהרי הצד המוחלש כלכלית יוכל להנות מפירות עמלו של בן זוגו רק כל זמן שהוא נשוי לו. הסכמים מסוג זה שאינם נערכים כראוי יווצרו בדרך טבע תחושת קשות ותלות תמידית אצל בן הזוג המוחלש ומנגד תחושת ניצול אצל בן הזוג החזק כלכלית באופן שיעיב על מערכת היחסים ביניהם לאורך זמן. הדרך להתגבר על אותן תחושות, היא באמצעות איזונים בגוף ההסכם אשר יבטיחו את זכויותיו של בן הזוג המוחלש במקרה של פירוד. על מנת שלא לייצר מצב של נישואי תועלת – מקובל לקבע בהסכם מסוג זה זכויות שיצברו לטובת בן הזוג המוחלש באופן מדורג במרוצת השנים וככל שהקשר מתהדק ומתפתח על מנת להבטיח שזה לא יישאר מאחור.
ישנם גם הסכמי ממון בהם מבקשים הצדדים לקבע הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם- כך שלא ייצבר להם דבר במשותף וכל אחד ייוותר בעלים בבלעדיות של הזכויות הרשומות על שמו- הסכמים מסוג זה יותר נפוצים במקרים של פרק ב' ו/או זוגיות מאוד מאוחרת כאשר הצדדים לא תלויים כלכלית אחד במשנהו ואין בכוונתם להקים משפחה נוספת עם בן הזוג הנוכחי.
הדרך היחידה להתנות על החוק- היא באמצעות הסכם ממון. גם אם לא תמסדו את הקשר ותחיו כידועים בציבור- אין בכך כדי למנוע שיתוף של בן/בת הזוג ברכושכם שכן הלכת השיתוף יכול ותייצר שיתוף בניגוד לרצונכם. אם ברצונכם להחיל אל המשטר הרכושי ביניכם הסדר שאינו תואם את זה הקיים בחוק- חשוב שתערכו הסכם ממון וזכרו כי כל אי נעימות שתבוא בשלב התחלתי של מערכת היחסים, כתוצאה מעריכת ההסכם- היא כאין וכאפס לעומת מאבק משפטי ממושך בעתיד.
d&b – לדעת להחליט
