משרד החינוך: תלמיד דתי מקבל 9,000 שקל בשנה יותר מחילוני
משרד החינוך: תלמיד דתי מקבל 9,000 שקל בשנה יותר מחילוני
מנתוני "השקיפות התקציבית" לשנים 2021-2022 עולה כי התקציב לכל תלמיד בזרם הממלכתי דתי היה גבוה ב-27% מזה של חילוני וב-41% משל תלמיד ערבי. בנוסף, ניכר שיפור באחוז הזכאות לבגרות במתמטיקה ואנגלית - אך מדובר בשנה שבה היו הקלות בגלל הקורונה
תקציב משרד החינוך לתלמיד ממלכתי דתי עמד בשנת הלימודים 2021/2 על כ-42.8 אלף שקל - 9,000 שקל ו-27% יותר מאשר תקציב תלמיד ממלכתי חילוני שעמד על כ-33.8 אלף שקל בממוצע. זה 41% יותר מתקציב תלמיד תיכון ממלכתי ערבי שעמד על 30.2 אלף שקל בלבד בממוצע, כך עולה ממצגת "השקיפות התקציבית" לשנת 2021/22 של משרד החינוך שפורסם היום (ב').
בנתוני השקיפות התקציבית נחשפים מדי שנה פערי הענק בתקציבי התיכונים. הפער של כ-26% בין תקציב תלמיד ממלכתי דתי לתקציב תלמיד ממלכתי נשמר בעקביות כבר שלוש שנים. התקציב הממוצע לתלמיד תיכון ממלכתי-דתי עמד ב-2021 על 41,400 שקל - 26% יותר מהתקציב לתלמיד תיכון ממלכתי, שעמד על על 32,800 שקל. זה היה אחוז הפער גם ב-2020.
הפערים נובעים משורת גורמים: שעות לימוד נוספו עבור לימודי מקצועות קודש, לימודים בהפרדה שיוצרים כיתות קטנות, תקצוב לשעות רב ולשעות תפילה ועוד. נתוני 2022 מתייחסים לשנת הלימודים שלפני הקודמת ואינם מכילים את הסכומים הגדולים שמתכוונת הממשלה הנוכחית להזרים לחינוך הממלכתי דתי, בין היתר כדי להפחית את שכר הלימוד שמשלמים הורים לתלמידים בישיבות תיכוניות.
הפערים בין הממלכתי דתי לשאר הזרמים גברו כתוצאה של התקופה בה שלטו במשרד שרים מהמפלגות הדתיות, בין השנים 2015 ל-2020 - תחילה נפתלי בנט ואחריו רפי פרץ - שהזרימו תקציבים גדולים לתיכונים הדתיים. ב-2015 עוד עמד הפער בין הממלכתי-דתי לממלכתי על 20%.
עם זאת, הפערים הגדולים לרעת החינוך הערבי הולכים ומצטמצמים בגלל החלתה של תוכנית השוואת תקציבים בחלק מהתיכונים הערבים בשנים האחרונות הפער בין תלמיד תיכון ממלכתי דתי לתלמיד תיכון ערבי הצטמצם מ-61% ב-2019 ל-57% ב-2020, 44% ב-2021 ו-41% ב-2021. בקצב הזה האפליה צפויה להמשך עוד שנים ארוכות. אחת הסיבות לקצב השיפור האיטי היא שהתוכנית יושמה בינתיים רק בכמאה מוסדות.
המצב טוב בהרבה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים שבהם החיל באמצע העשור הקודם שי החינוך לשעבר שי פירון האת רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי, שיצרה העדפה מתקנת בתקציבים לחמישונים החלשים לעומת החזקים. הפערים האלה מפצים במידה חלקית על ההקצבה הגדולה בהרבה של רשויות מקומיות חזקות לבתי הספר שלהן.
עם זאת הפערים בין יהודים לערבים בתוך כל חמישון טיפוח עדים גדולים גם בבתי הספר היסודיים. כך למשל תלמיד ממלכתי דתי בבית ספר יסודי מחמישון טיפוח חלש מקבל תקציב ממוצע של 25,900 שקל, 9% יותר מתקציב תלמיד ממלכתי מאותו חמישון שמקבל 23,800 שקל ו-24% יותר מתקציב תלמיד ערבי שמקבל 20,900 שקל.
משרד החינוך מפרסם היום גם את "התמונה החינוכית", 30 משתנים שאמורים להציג את מצבה של מערכת החינוך שלא רק באמצעות אחוז הזכאות לבגרות – מרמת הנשירה דרך אחוז גיוס לצבא ועד שעור העולים. דווקא בנושא הזכאות לבגרות מתגאה המשרד בצמצום הפערים בשנת 2022. אלא שזו היתה שנה של הקלות מאוד גדולות בבחינות בגלל משבר הקורונה כך שיהיה צריך לעקוב אחרי נתוני השנים הבאות כדי לברר אם מדובר בשיפור יציב או חד פעמי.
הפער בשעור הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע חזק וחלש הצטמצם מ-22% ב-2019 ל-12% ב-2022. הפער בין תלמידים יהודים וערבים הצטמצם באותה תקופה מ-9.2% ל-1.6%. הפער לטובת הבנות בין בנות לבנים הצטמצם מ-4.5% ל-0.5%.
לפחות בשני תחומים שחשובים מאוד לגלגלת ישראל חל שיפור. שעור הזכאים לתעודת בגרות עם בחינה במתמטיקה ברמת 5 יחידות עלה מ-15.6% ב-2020 ל-16.6% ב-2021 ול-17.3% ב-2022. רק השנים הבאות ילמדו עד כמה תרמו לכך ההקלות הרבות בתקופת הקורונה. גם שעור הזכאים לבגרות עם אנגלית ברמת חמש יחידות עלה מ-41.5% ב-2020 ל-42.9% ב-2021 ו-44.6% ב-2022.
אם הנתונים האלה אכן מעידים על מגמה נראה שיש בקרב תלמידי התיכון הבנה גוברת של התנאים החיוניים לפיתוח קרייר מכניסה ביחוד בתחום ההייטק. שעור הזכאות הכללי לתעודת בגרות נותר ללא שינוי – 76%. יש לזכור שהמשרד בודק את הזכאות מהתלמידים במוסדות המגישים לבגרות ולא מכלל בני שכבת הגיל כך שהזכאות בכלל הציבור נמוכה משמעותית.
