גל חום קיצוני: כך יושפעו החופשות שלנו ממשבר האקלים
גל חום קיצוני: כך יושפעו החופשות שלנו ממשבר האקלים
לפי מחקר חדש, יעדים פופולריים בעולם יפסידו כמחצית מהימים הנעימים שבהם יהיה אפשר לטייל. ישראל עשויה לאבד 44 עד 81 מהימים האלו עד סוף המאה. ביוון יאבדו המטיילים עד 37 ימים, בספרד 13 ובתאילנד 55 ימים. הבשורות הטובות הן שכמה מדינות דווקא יהפכו לאטרקטיביות יותר בצל האקלים המתחמם
מזג האוויר הנעים הוציא את הישראלים בהמוניהם לחיק הטבע בערב חג שני; כ-90 אלף מטיילים ומטיילות פקדו את שמורות הטבע והגנים הלאומיים ונהנו מהטוב שיש לטבע המקומי להציע. אולם בצל שינויי האקלים, ייתכן שמספר הימים שבהם ניתן לשהות בחוץ במזג אוויר נוח – ילך ויצטמצם. לפי מחקר חדש, ישראל עשויה לאבד 81-44 מהימים האלו עד סוף המאה, בהשוואה לשנת 1980.
עבור רבים, עליית טמפרטורה ממוצעת עולמית של כ-2 או 3 מעלות ויותר הצפויה עד סוף המאה, לא אומרת כמעט דבר. אולם חיי היום יום עומדים להשתנות בכל היבט, ושינויי האקלים אף עשויים להפחית את מספר הימים בהם מזג האוויר נוח בשנה. הקיץ ילך ויתארך, ואירועי קיצון דוגמת גלי חום כבדים יהפכו תדירים, ממושכים ועוצמתיים יותר. מחקר חדש של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שפורסם בכתב העת Journal of Climate, חוזה את ההשפעות ארוכות הטווח של שינויי האקלים על יעדים ספציפיים ברחבי העולם בשנת 2100, ומגלה איך יושפעו החופשות שלנו, על ידי שילוב נתונים מ-50 מודלים אקלימיים.
שינויי האקלים ישפיעו, כמובן, בצורה קיצונית בהרבה על תושבי האזורים שילכו ויתחממו במהירות. ימי חום רבים יותר משמעותם, למשל, פגיעה ביבולים ובמקורות מזון, צמצום במספר הימים שניתן לעבוד בהם מחוץ לבית, סיכון בריאותי עז יותר ועוד. אולם המחקר מספק הצצה גם לפגיעה בעונות התיירות וביעדי התיירות שכלכלתם נשענת במידה רבה על מבקרים.
החוקרים ספרו את הימים שבהם יוכלו מטיילים לשהות בחוץ עד שנת 2100 בטמפרטורה שאינה חמה או נמוכה מדי (בין 10 ל-25 מעלות צלזיוס), בין אם לצרכי עבודה או פנאי, לפי תחזית אופטימית שבה האנושות מצליחה לבלום את ההתחממות בסף המעלה וחצי – תחזית שאינה נחשבת ריאלית כיום, ולפי תחזית שבה האנושות ממשיכה בעסקים כרגיל והטמפרטורה הממוצעת בעולם עולה בכ-3 מעלות.
הבשורות הטובות הן שכמה מדינות דווקא יהפכו לאטרקטיביות יותר בצל האקלים המתחמם: רוסיה, קנדה ומדינות צפון גלובליות אחרות, אשר ההתחממות תעלה את כמות הימים שבהם ניתן לשהות בהן בחוץ. עד שנת 2100, באוסטריה יתווספו עוד 52 ימים שבהם יוכלו המטיילים ליהנות מטיולים באוויר הפתוח, בצרפת 18 ובגרמניה 28. בנורבגיה ירוויחו עסקי התיירות עוד 63 ימים נוחים לשהייה בחוץ, בניו זילנד עד 69, ובאנגליה, מדובר על תוספת של כ-60 ימים. הסיבה לכך היא בעיקר חורפים חמים יותר, שיצליחו להוציא את הציבור החוצה – אך דווקא ״לייבש״ את תעשיית הסקי.
לפי התרחיש המחמיר שבדקו החוקרים, ביוון יאבדו המטיילים עד 37 ימים של מזג אוויר המאפשר שהייה נעימה בחוץ בשל טמפרטורות הקיץ החמות ממאי עד ספטמבר, באיטליה 7, במקסיקו 86, בספרד 13, בפורטוגל 33, בטורקיה 11 ובתאילנד 55. אלבניה תפסיד 30 ימים, סרביה 26 ימים, קרואטיה 22 ימים, צפון מקדוניה 21 ימים, בולגריה 17 ימים, קוסובו 19 ימים ורומניה 12 ימים. באיחוד האמירויות יאלצו למצוא אטרקציות לדלתיים סגורות לעוד 85 ימים בשנה, ובפלורידה לעוד 68 ימים.
הרפובליקה הדומיניקנית, עם 124 פחות ימי חוץ עד שנת 2100, תראה ירידה של 50% בימים שבהם האקלים יחשב לנעים בשנה. מקסיקו, הודו, תאילנד ומצרים, כולן בחצי הכדור הצפוני, יחוו גם הן הפחתה של כמחצית מימי החוץ שלהן, ויפסידו מ-55 ל-86 ימי חוץ בשנה. בעיקר מדינות מתפתחות, הסובלות היום יותר מתוצאות שינויי האקלים, ישלמו את המחיר. כך למשל, חוף השנהב, בנגלדש, סודן, אינדונזיה, קולמביה ומדינות שונות בדרום הגלובלי.
ומה לגבי ישראל? לפי התרחיש האופטימי, ישראל תאבד עד סוף המאה 44 ימי חוץ בשנה, ולפי התרחיש הפסימי – 81, בהשוואה לשנת 1980. החוקרים אף יצרו אתר אינטרנט שבו המשתמשים יכולים להגדיר את רמת הטמפרטורות שהם מחשיבים לנוחות עבור פעילות חיצונית, ולראות את תחזית השינוי לסוף המאה.
לדברי פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "המחקר המדובר מציג בצורה פשוטה ונגישה כיצד משבר האקלים צפוי להשפיע באופן ישיר על איכות החיים ועל היכולת של אזרחי כל מדינה ומדינה להתנהל ולהתקיים במרחב הציבורי. הוא מתרגם את ההשפעה של שינויי האקלים, ובעיקר גלי חום וקור, למספר הימים בהם אי אפשר יהיה לקיים פעילות בחוץ, מעבודה ועד בילוי, אך למעשה על הימים בהם לאקלים תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה, על הבריאות, על הביטחון ועל החוסן הלאומי".
לדברי וולפסון, ישראל כמו מדינות אחרות – חייבת ויכולה להיערך לשינויים, וגם לנסות לבלום את חלקם: "מכיוון שמדובר בתחזית לעתיד היא מחייבת את כולנו לפעול כבר עכשיו באופן אינטנסיבי למיתון משבר האקלים, על ידי הפחתת פליטות גזי חממה, קרי מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות, מעבר מתזונה מהחי לתזונה צמחונית והפחתת תרבות הצריכה. בד בבד, הנתונים הצפויים בישראל מחייבים את כל משרדי הממשלה והרשויות הלאומיות והמקומיות להיערך לשינויי האקלים ולהשפעה שלהם על בריאות הציבור ואורח חייו וכן על התשתיות הציבוריות והשירותים החיוניים. בימים בהם מזג האוויר קיצוני והפעילות בחוץ מוגבלת יש להיערך גם לפגיעה בפעילות הסדירה של משק החשמל, מערך התחבורה הציבורית, מערכות מחשוב ועוד. כמו כן, חום או קור קיצוני משפיעים גם על החקלאות, על סוג ותנובת הגידולים, ובהתאם על ביטחון המזון.
"בנוסף הם צפויים להשפיע על הביטחון, בשל החמרה של סכסוכים או התערערות השילטון בגין מאבק על משאבים במדינות הגובלות בישראל ותנועה של פליטי אקלים. לא מזמן מבקר המדינה פרסם דו"ח מעקב חריף שהציג איך מדינת ישראל לא שרטטה עדיין את האיומיים האקלימיים ולא הכינה תוכניות לאומיות להתמודדות עם הסיכונים. אולי עכשיו יהיה קל יותר להבין מה המשמעות של המשבר ולמה צריך להיערך".
