ניתוח כלכליסטהאיום על אסדת ״כריש״: העליונות האווירית של ישראל עומדת למבחן בשמיים הנמוכים
ניתוח כלכליסט
האיום על אסדת ״כריש״: העליונות האווירית של ישראל עומדת למבחן בשמיים הנמוכים
כטב"מים עוינים מסתובבים בישראל, מצלמים תמונות רגישות של בסיסים ותוקפים. אתמול צה"ל ירט כטב"ם שהיה בדרכו, לפי הערכות, לאסדת כריש. קצינים בכירים: האיום החדש יחייב שינויים משמעותיים במערך ההגנה האווירי
המאבק של צה"ל בכטב"מים של חזבאללה וארגוני הטרור באזור נמשך גם בסוף השבוע האחרון, כשספינת קרב של חיל הים יירטה אתמול בלב ים כטב"ם ששיגר ארגון הטרור מלבנון ונכנס לתחום המים הכלכליים של ישראל. בצה"ל חושדים שהוא שוגר לעבר אסדת כריש, שנמצאת כ־90 ק"מ מחופי ישראל, ובבעלות אנרג'יאן הבריטית. בצה"ל פתחו בבדיקה אם שיגור כלי הטיס נועד לצלם את האסדה או לתקוף אותה.
יירוט הכטב"ם בא ברקע איומים שהשמיעו בשבוע האחרון החות'ים בתימן, שיפגעו בנכסי אנרגיה של ישראל בתגובה לתקיפת חיל האוויר בנמל חודיידה בשבת שעברה. בעקבות התקיפה, שכוונה לתשתיות בנמל ולמצבורי דלק ובאה בתגובה לשיגור כטב"ם נפץ לתל אביב שגרם להרג של אזרח ולפציעתם של עשרה, החות'ים איימו לפגוע במטרות בעומק ישראל.
ברקע אותם איומים ויישום לקחים מהכשל הטרגי במערך ההגנה האווירית שלא יירטה את הכטב"ם ששוגר לתל אביב, חילות האוויר והים הגבירו את הפטרולים, בעיקר במרחבים הסמוכים לאסדות הגז הטבעי. ספינת קרב מסוג סער 6 שעליה מערכת ההגנה האווירית "כיפה ימית", הגרסה הימית של כיפת ברזל, גילתה זיהתה אתמול בבוקר את הכטב"ם, ושיגרה לעברו מיירט. בצה"ל הבהירו כי באף שלב הכטב"ם לא סיכן את האסדה וכי היירוט נעשה במרחק רב ממנה.
חזבאללה שם כבר לפני זמן רב את אסדות הגז של ישראל על הכוונת. מנהיגו חסן נסראללה איים בעבר כי בעימות עתידי עם ישראל ארגונו יתקוף אותן. בתחילת 2022 חיל האוויר וחיל הים יירטו שלושה כטב"מים ששיגר לעבר אסדת כריש, ברקע המו"מ שהתקיים באותה העת בין ישראל ללבנון ובתיווך ארה"ב על הגבול הימי.
הגברת האיומים לפגיעה באסדות עלולה ליצור גלי הדף שיפגעו באנרגי'אן. בתחילת המלחמה חברת דירוג האשראי מוד'יס הודיעה כי היא בוחנת אפשרות להוריד את דירוג האשראי של חברת החשמל ואנרג'יאן מחשש לסיכוני הלחימה בצפון. זאת, כשעם תחילת המלחמה הפעילות באסדת תמר, שנמצאת כ־25 ק"מ מחופי אשקלון הושבתה בידי צה"ל בשל קרבתה לעזה ומהחשש שיעשו ניסיונות לפגוע בה.
הכטב"מים מכינים בנק מטרות לחזבאללה
אבל לא כל חדירת כטב"ם למרחב האווירי של ישראל מסתיימת בסיכול מהיר, כמו אתמול. כמעט עשרה חודשים מתחילת הלחימה, ניכר שצה"ל עדיין מתקשה לסגור פערים בתחום הגילוי והזיהוי של כלים אלה וחזבאללה וארגונים אחרים מנצלים את המצב כדי לפגוע, התקפית ותודעתית, בישראל.
מי שהביט במהלך השנים האחרונות על זירות סכסוך אחרות בעולם יכול היה ללמוד על מגמת ההתעצמות המהירה של איום הכטב"מים. צה"ל נערך אליו, אך באופן חלקי בלבד ובאופן שיחייב בירור מעמיק במסגרת ועדות החקירה
כך, בשבוע שעבר חזבאללה חשף תיעוד של בסיס חיל האוויר רמת דוד באופן שצריך להטריד כל ישראלי. במשך דקות ארוכות כטב"ם ששיגר לעומק ישראל, במרחק של עשרות קילומטרים מהגבול עם לבנון, חג מעל הבסיס השמור וצילם את כל מה שצה"ל היה רוצה מאד להסתיר מעיני האויב: מסלולי המראה ומכלי דלק סילוני, סוללות כיפת ברזל והאנגרים של מטוסי F־16, מסוקי אפאצ'י ומחסני תחמושת, מגורי טייסים ועוד. עבור קצין מודיעין שאוסף מידע לקראת תקיפה, הצילומים האלה שווים יותר מזהב.
חזבאללה טען כי הכטב"ם שצילם את בסיס רמת דוד הוא מהסוג "הודהוד", בעברית "דוכיפת". הוא טס מעל הבסיס במשך דקות ארוכות, לא התגלה ולכן גם לא נעשו ניסיונות ליירטו. כטב"מים מאותו הסוג שוגרו בחודשים האחרונים לאזורים רגישים נוספים בעומק הצפון. הם תיעדו את נמלי הים במפרץ חיפה ואת בסיס חיל הים, את המפעלים של רפאל בקריות, בסיסים רבים של צה"ל ברמת הגולן, ואתרים שבהם פרוסים רכיבים הקשורים למערכות הגנה אוויריות.
גם על טיסות צילום אלה צה"ל למד רק בדיעבד, כשחזבאללה שחרר צילומים במסגרת ניסיונותיו להאדיר את מהלכיו נגד ישראל בדעת הקהל הלבנונית. דובר צה"ל ניסה למזער את ההישג המבצעי והמודיעיני של חזבאללה, וטען כי מדובר בכטב"ם צילום בלבד ושפעילות הבסיס לא נפגעה בשל כך.
אלא שאמירה כזאת לא יכולה לנחם ולהרגיע איש בישראל, גם לו במעט. המסוגלות שמגלה ארגון הטרור השיעי, פעם אחר פעם, בכל הקשור לאיסוף מודיעין חזותי ועדכני בעומק ישראל, לצד תקיפות מדויקות שעשה באמצעות כטב"מי נפץ מתחילת הלחימה באוקטובר, צריכה להדאיג את מפקדי צה"ל.
3 צפייה בגלריה
שר הביטחון גלנט. לפי תחקיר צה"ל, את חדירת הכטב"ם החות'י איפשרה טעות אנוש
(צילום מסך, דובר צה"ל)
ראשית, מי שמצליח להחדיר כטב"ם שנושא מצלמה עד לבסיס רמת דוד ומטיס אותו מעל מסוקי אפאצ'י ומטוסי F16 עלול להחדיר בגיחה הבאה כטב"ם חמוש, כטב"ם מתאבד או גרוע יותר, הרבה מהם. שנית, צה"ל עדיין מתקשה לסגור פערים בתחום גילוי כלי הטייס המשוגרים בתדירות יומיומית מלבנון לשטח ישראל תוך ניצול התנאים הטופוגרפיים של הצפון, שמזמנים למפעילי הכטב"מים של חזבאללה "שטחים מתים" המשמשים להחדרת כלי טייס שלא נקלטים באמצעי הגילוי של צה"ל. שלישית, חזבאללה מקים בנק מטרות רחב בישראל שאליהן הוא יפנה, כשיחליט, מסת אש חסרת תקדים.
בסוף השבוע שעבר, ובחזית אחרת לגמרי, נחל מערך ההגנה האווירית כישלון טרגי כשכטב"ם ששיגרו החות'ים מתימן הצליח לעשות מסלול ארוך של למעלה מ־2,000 קילומטר, עד מרכז תל אביב. תחקיר חיל האוויר העלה כי המחדל נגרם בשל טעות אנוש שבגינה הכטב"ם התימני סווג ככלי שלא מהווה סכנה כלשהי. בשל כך לא היו ניסיונות ליירטו וגם לא הופעלה התרעה בתל אביב על חדירת כלי טיס עוין. התחקיר העלה שמערכות הגילוי של חיל האוויר פעלו כשורה, הכטב"ם התימני הופיע על מסכי הבקרה כמה פעמים, באחת מהן למשך שש דקות ברציפות ואלמלא אותה טעות אנוש הוא היה מיורט מבעוד מועד.
רכש של מערכות נחוצות נעשה באיחור
לקחי חיל האוויר מפיצוץ הכטב"ם בתל אביב הובילו לשורה של מהלכים מיידים ובהם הגברת הפטרולים האוויריים בשמי המדינה, הגדלת מספר העיניים על מסכי הבקרה, תגבור נוסף של עמדות הגילוי, שיפור כללי בקשב, בדריכות ובערנות. המשמעות המעשית של כל אלה היא עיבוי, נוסף, בכוח אדם.
צוותי חבלה של המשטרה באו בימים האחרונים אל מקום פגיעת הכטב"ם בתל אביב כדי לעשות לו "מידול טכנולוגי" שיוביל להפקת תובנות בנושא. זאת, בהנחה שהעתיד הקרוב עוד עלול לזמן לחבלנים אירועים דומים נוספים בערי ישראל. לפי המשטרה הכטב"ם, מסוג סמאד 3, התפוצץ באוויר, בין שני בנייני מגורים, וזאת ככל הנראה בשל מרעום גובה שנשא ויזם את פיצוץ מטען הנפץ שהיה בו בהגיעו לגובה מסוים. האזרח שנהרג בעקבות הפיצוץ שהה באותה השעה באחת הקומות העליונות של בניין סמוך. גורם במשטרה אמר בשיחה עם כלכליסט כי בפיצוץ הכטב"ם לפנות בוקר, כשהרחובות יחסית ריקים, נמנע אסון גדול הרבה יותר.
מי שהביט במהלך השנים האחרונות על זירות סכסוך אחרות בעולם יכול היה ללמוד על מגמת ההתעצמות המהירה של איום הכטב"מים. צה"ל נערך אליו, אך באופן חלקי בלבד ובאופן שיחייב בירור מעמיק במסגרת ועדות החקירה או הבדיקה שיוקמו בעקבות המלחמה. אמצעים רבים שאמורים לשפר את התנהלותו מול הכטב"מים הוזמנו מהתעשיות הביטחוניות מאוחר מדי, רק במסגרת ההתכתשות הנוכחית עם חזבאללה.
"אם לא נארגן מחדש את הקרב על השמיים, אם רק נתגבר את החזית באמצעים שנאספים מן היקב ומן הגורן, מבלי שינוהלו שכבות ההגנה בדינמיות הנדרשת, נחווה לא רק בזבוז, אלא גם חוסר הצלחה"
הניסיונות לסגירת הפערים הקיימים כוללים רכש מהיר של אמצעים, שעם השלמת ייצורם ופריסתם המבצעית בשטח אמורים לשפר את יכולות הגילוי של אותם כלים שמתאפיינים בעיקר בחתימת מכ"ם נמוכה מאוד. היקף הרכש שנעשה מאז פרוץ המלחמה מוערך ביותר ממיליארד שקל שהוזרמו לכלל התעשיות הביטחוניות.
בהקשר זה ראוי להתעכב על מאמר שפרסם בימים האחרונים מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת בר אילן (BESA) בחתימתם של תא"ל (במיל') רן (רנכו) כוכב ותא"ל (במיל') ערן אורטל שהשתחררו לא מכבר משירות ארוך בצה"ל. כוכב היה בתפקידו האחרון דובר צה"ל, אך את רוב שנות שירותו עשה במערך הנ"מ שלימים הפך למערך ההגנה האווירית. הוא שימש בתפקיד ראש המערך במשך שלוש שנים, עד 2021. אורטל היה מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית רב — תחומית.
"רכש אמצעים מהיר אינו תשובה מספקת", כותבים שני הקצינים הבכירים ועל רקע מורכבות המשימה של מערך ההגנה האווירית אל מול האיום הגובר, מזהירים כי "אם לא נארגן מחדש את הקרב על השמיים, במיוחד בחזית, לא נוכל לקוות לשיפור אמיתי בתוצאות. אם רק נתגבר את החזית באמצעים שנאספים מן היקב ומן הגורן, מבלי שינוהלו שכבות ההגנה בדינמיות הנדרשת, נחווה לא רק בזבוז, אלא גם חוסר הצלחה".
לדעת השניים, אם במשך עשורים הנחת העבודה הישראלית היתה שחיל האוויר שולט בשמיים, היא אינה תקפה עוד, שכן כניסתם לזירה של סוגי מעופפים משנה לחלוטין את הנחת היסוד לעליונות אווירית מוחלטת. חיל האוויר אמנם שולט ללא עוררין בשמי המזרח התיכון, אך בשכבה שמתחת למטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם שמשמשים אותו התגבשה בעשרה חודשי מלחמה שכבה אווירית חדשה, "שכבת השמיים הנמוכים" שהאויב מתייחס אליה כאל פרצה שקוראת לגנב. כוכב ואורטל מזהירים כי השימוש של ארגוני הטרור המקיפים את ישראל ונתמכים בידי איראן בכלי טיס מנוהגים, מתוכנתים מראש, שמשנים מסלולים תוך טיסה ומייצרים תחבולות מגוונות "הופך את הקרב בין המגן לבין התוקף לקרב אווירי מקצועי ומורכב".
ההתמודדות עם המציאות החדשה בשמי ישראל מצריכה עוד אמצעי גילוי, איכון, עקיבה, זיהוי ובעיקר — קבלת החלטות מהירה יותר שמתבססת על מידע בזמן אמת. נוכחות של ממש של חזבאללה, כמו גם של שאר המיליציות הפרו איראניות באזור, בשמי ישראל מאפשרת להם לחתור לפגיעה משמעותית ברכיבי מפתח של מערך ההגנה האווירית שלה והופכת אותו לחשוף ופגיע יותר.
הם מתריעים כי "האויב משכלל מדי יום את האמצעים שלרשותו ואת טכניקות הפעולה. הוא משכלל את יכולתו להפעיל את מגוון כליו באופן מתואם, כדי להתגבר על מערכי ההגנה האווירית, להשמידם ולהמשיך לפגוע במטרות בחזית ובעורף. מדובר בתהליך מסוכן ומואץ שמחייב למידה מהירה, התארגנות אפקטיבית והיערכות מעשית".
מטרות מדומות להונאת האויב
מהלכים אלה אמורים לכלול סגירת פערים מהירה בכל הקשור להגנה על מערכות ההגנה האווירית, תוך שיפור יכולת שלהן, הסתרתן והסוואתן מעיני האויב כדי להקשות עליו את תקיפתן. הסתרת רכיבים קריטיים במערך זה, תוך הונאת האויב באמצעות פיזור דמיים (מטרות מדומות) בשטח היא פרקטיקה שנהוגה במערכי הגנה של צבאות רבים בעולם ולדעת כוכב ואורטל ראוי שגם צה"ל יאמץ אותה.
זאת, לצד הקמה של שכבת יירוט נוספת, שתשמש ל"הגנת נקודה" ובאופן שישפר את רמת המוגנות של אתרים חיוניים. שכבת ההגנה החדשה תהיה אחראית על שיגור מיירטים רק בתרחיש ששאר שכבות היירוט כשלו, ותאפשר קו הגנה אחרון על מתקנים כמו תחנות כוח, על אתרים המשמשים למערך ההגנה האווירית ועל בסיסים של חיל האוויר. הם קוראים גם להקמתו מחדש של מערך הגנה טקטי שיפעל בחזית ויתבסס על אמצעי יירוט קצרי טווח. מערך כזה שימש בעבר את כוחות הנ"מ של צה"ל בגזרה הצפונית ונסגר לפני כ־15 שנה, כשרפאל מסרה לצה"ל את הסוללות הראשונות של כיפת ברזל. לפי גישה זו, מערך הגנה טקטי יפחית, עוד בסמוך לחזית, את מספר המעופפים שחודרים למרחב האווירי של ישראל תוך יירוטם המוקדם. שאר מערכות ההגנה יופנו לאלה שמצליחים להבקיע בכל זאת את ה"קיר הקדמי" שבחזית.
השינויים המוצעים יחייבו התאמות תפיסתיות, מבצעיות וארגוניות משמעותיות במערך ההגנה האווירית, וגם הקצאת משאבים. "ההכרה בכך שהעליונות האווירית אינה מוחלטת היא דרמטית", גורסים השניים תוך אזהרה כי "כוחותינו סובלים מרמה מסוכנת של נחיתות ומהגנה חסרה. 'השמיים הנמוכים' הפכו לאיום של ממש ובלי מערך הגנה טקטי בחזית, העליונות האווירית אינה שלמה".
