פרשנותבג"ץ נוטל מצה"ל את שיקול הדעת בנושא הגיוס ומאלץ אותו לפעול
פרשנות
בג"ץ נוטל מצה"ל את שיקול הדעת בנושא הגיוס ומאלץ אותו לפעול
המשמעות המיידית של פסיקת בג"ץ היא שצה"ל יידרש לפעול באופן אקטיבי ולגייס חרדים, אחרת הוא יסתכן במעבר על החוק. גם שופטי העליון סבורים שהצורך הביטחוני משתלב עם ערך השוויון, במיוחד לאחר 7 באוקטובר
הפסיקה ההיסטורית של בג"ץ שקובעת כי יש לגייס באופן מיידי תלמידי ישיבות ושהמדינה מחויבת להפסיק לממן אותם צפויה לטלטל לא רק את הקואליציה ואת החברה החרדית אלא גם את צה"ל עצמו שיחויב להתחיל לפעול באופן אקטיבי ולגייס חרדים.
בפסק הדין שעליו חתומים תשעה שופטי בית המשפט העליון נכתב בפירוש כי לצה"ל אין שיקול דעת בכל הקשור לגיוס חרדים. הדבר מופיע כבר בתקציר של פסק הדין, שם נכתב כי "טענת הממשלה שלפיה גם לאחר פקיעת החלטה 682 נתון לרשויות הצבא שיקול דעת ביחס לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס, חותרת תחת עצם קיומה של חובת הגיוס אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה; והיא אף עומדת בסתירה לחובתה של הרשות המינהלית להפעיל את שיקול דעתה באופן שוויוני".
בפסק הדין המלא נכתב כי הנחיית שר הביטחון שלא לגייס תלמידי ישיבות אינה נמצאת בסמכותה של הרשות המבצעת, אשר מורה לרשויות הצבא לנקוט ב"אכיפה סלקטיבית פסולה" וזאת מפני שאין עיגון חוקי להבחנה בין בני ישיבות לקבוצות אחרות וכי הנחייה גורפת מונעת מהצבא לגייס את מי שהוא כן ערוך לקבל לשורותיו.
"לכך יש להוסיף כי חומרתה של האכיפה הסלקטיבית מתעצמת כאשר מדובר באכיפת חובת הגיוס על הפרט: חובה שמשמעותה הגבלה משמעותית על זכויות היסוד שלו ואשר עשויה לחייבו להעמיד בסכנה את חייו ואת שלמות גופו, בהגנה על ביטחון המדינה", נכתב בפסק הדין.
כמו כן, בפסק הדין ישנה התייחסות ספציפית למצב החדש אליו נקלע צה"ל בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. "עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף", נכתב בפסק הדין. "החלטתו של הפוקד לא יכולה להיות מנותקת מהאמור לעיל ועליה לשקף את המציאות הביטחונית שבה אנו מצויים בימים אלה ממש". דברים אלו משקפים כי התבטאויות של בכירי הצבא ובראשם הרמטכ"ל על הצורך בכוח אדם ועל האפשרות שבגיוס חרדים ככל הנראה השפיעו על פסיקת בג"ץ שמבין כי הצורך הביטחוני משתלב עם ערך השוויון בנקודת זמן זו.
המשמעות המיידית של פסק הדין היא שהצבא ייאלץ להראות באופן מידי כי הוא פועל לגייס חרדים, אחרת הוא יסתכן במעבר על החוק. ככל הנראה לא נראה מחר בבוקר שטף של אלפי חרדים המגיעים לבקו"ם להתגייס ליחידות הלוחמות וגם לא תמונות של אלפי חרדים המובלים לכלא בגלל אי התייצבות. מה שכן צפוי לקרות זה שהצבא ייאלץ להראות כי הוא פועל לשנות את המציאות הנוכחית בין אם מדובר בשליחת צווי גיוס לאלפי מלש"בים חרדים, פעולות הסברה הקוראות לגיוס כללי ובין אם מדובר בפעולות אכיפה כמו מעצר של עריקים וסרבני גיוס.
בכל הקשור להיערכות הצבא לגיוס המוני של חרדים הרי שהתבטאויות מהזמן האחרון של בכירי צה"ל משקפות כי יש נכונות, גם אם לא ברור כמה אמירות אלו תואמות את המציאות עד שייאלצו לעמוד למבחן. דו"ח שקדי לשילוב חרדים בצה"ל שפורסם לאחרונה ואומץ על ידי צה"ל ושר הביטחון יואב גלנט שופך מעט אור על היערכות אפשרית של הצבא לגיוס חרדים. בין השאר ישנה המלצה ליצור מכינות למתגייס החרדי, מסלול קליטה נפרד ומבחנים מותאמים לבוגרי החינוך החרדי, יצירת בסיס קליטה ואימון לחרדים ופתיחה של כלל התפקידים בצה"ל למתגייסים חרדים. כמו כן, דובר על הקמה של גדודים חרדים שיתמקדו בהגנה גזרתית.
בראיון לכלכליסט שפורסם לפני כשלושה שבועות, ציין אלוף במיל' אליעזר שקדי כי יש מחקר שנעשה ב־2019 במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, מצא ש־13% מהחרדים בני 25–34 לא לומדים ולא עובדים, 39% רק עובדים, 19% לומדים ועובדים, ו־29% רק לומדים. "אתה מסתכל על הדבר הזה ואתה מבין שיש פה פוטנציאל אדיר", אמר.
הדברים תואמים ככל הנראה את הלך המחשבה בצה"ל, שם סבורים כי אין למקד את המאמצים בחרדים שאכן לומדים בישיבות מהבוקר עד הלילה, אלא באותם אלפי חרדים שנפלטו ממסגרות, נמצאים ב"ישיבות נושרים" או עובדים לפרנסתם שלתפיסת הצבא פוטנציאל הגיוס אצלם גבוה יותר.
