פרשנותבשוק לא קונים את תחזית הגירעון הוורודה של האוצר
פרשנות
בשוק לא קונים את תחזית הגירעון הוורודה של האוצר
הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים ברבעון הראשון עלולה לסמן מגמה מדאיגה: תחזיות האוצר, שעליהן נבנה תקציב המדינה, היו אופטימיות מדי. השלכות אפשריות: קיצוץ רוחבי בכל המשרדים
1. מיד אחרי הודעת מודי'ס בדבר הורדת תחזית דירוג האשראי של ממשלת ישראל, פרסם משרד האוצר את הנתונים על ביצוע התקציב, ההכנסות וההוצאה לרבעון הראשון של השנה (נתוני מרץ 2023).
הכותרת: שיבתו של הגירעון תקציבי (אחרי כמעט שנה של עודף) והמשך הידרדרות בהכנסות ממסים לרבות המסים הישירים (מסי הכנסה). "בשיעורי מס אחידים (בניכוי תיקוני חקיקה, הקדמת יבוא כלי רכב והכנסות חריגות), ירדו הכנסות המדינה ממסים במרץ 2023 במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה) ב־10% לעומת מרץ 2022. הגביה ממסים ישירים ירדה ב־8% לעומת אשתקד, הגבייה ממסים עקיפים ירדה ב־12%. הירידה בהכנסות ממסים הישירים הנה בכל סעיפי המס", בישר משרד האוצר. בראיה רבעונית, בחודשים ינואר–מרץ הסתכמו ההכנסות ממסים ב־113.7 מיליארד שקל, לעומת 119.5 מיליארד שקל שנה שעברה. היות ותחזית המסים ל־2023 זהה להכנסות של 2022 בפועל (436.1 מיליארד שקל), המשמעות היא שכבר ברבעון הראשון של השנה, שעוד אמור היה להיות חיובי, חסרים 5.5 מיליארד שקל.
שלושה רבעים מהבור בהכנסות – שעוד נחשב לסביר – מגיעים כאמור מהמיסוי הישיר. אין כאן דרמה גדולה נכון לעכשיו: שיבתה של האינפלציה הציתה תהליך של צמצום מוניטארי (העלאות ריבית). כבר מתחילתו הקהילה הכלכלית הישראלית הסכימה באופן די גורף כי שני מנועי הצמיחה שיפגעו במיוחד מההתפתחות הדרמטית הזו - יותר מעשור שלם ללא אינפלציה, עם ריבית נומינלית אפסית וריבית ריאלית שלילית - הם שני סקטורים מאוד רגישים להתייקרות הכסף: הנדל"ן, בגלל תלות גדולה במימון הן של קבלנים (אשראי עסקי) והן של רוכשים (משכנתאות); וכמובן ההיי־טק, מנוע צמיחה מרכזי של המשק שגם מבוסס על תזרים הון עתק. מה שהרבה פחות ברור – ולבטח הרבה פחות מוסכם – הוא היקף הנזק. השונות כאן היא עצומה ודי חסרת תקדים.
2. לפי הצעת תקציב המדינה לשנת 2023, הגירעון הצפוי הוא של 0.9% תמ"ג, שהם כ־17 מיליארד שקל (התחזית הרשמית של האוצר). בתחילת החודש, התחזית הזו קיבלה גושפנקא קצת מפתיעה: זו של בנק ישראל, שלגמרי יישר קו וגם קבע תחזית של גירעון של 0.9% תמ"ג בדיוק. תמיכה חשובה נוספת הגיע מאבישר כהן, סגן החשב הכללי לשעבר ומי שהיה האחראי במשך 35 שנה על חישוב הגירעון ותחזיות מטעם המדינה. הוא ממשיך לחשב את הביצועים הכלכליים של הממשלה על בסיס נתוני הגלם שהאוצר מפרסם, אך מנותק לגמרי מהמשרד עצמו. כלומר, גורם מקצועי נטול לחצים. "בהנחה שלא תהייה חריגה ממסגרת ההוצאה המתוכננת בהצעת התקציב, גירעון בסדר גודל של 1% תוצר נראה לי סביר", הוא מסביר בשיחה עם "כלכליסט".
"לגבי החשש מהשפעת הירידה במסים על חישוב הגירעון כאחוז מהתוצר, מה שחשוב הוא הירידה הנומינלית וגובה התוצר הנומינלי: בחודשים ינואר–מרץ 2023 ההכנסות ממסים ירדו נומינלית ב־4.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אגב, זו ירידה שעשויה להתמתן בהמשך השנה עקב מגמת הירידה בהכנסות ממסים במחצית השנייה של שנת 2022", הוא מסביר. לדבריו, ירידה שנתית בהכנסות בסדר גודל כזה אכן תומכת בגירעון שנתי של עד 2% תוצר, אך לא מעבר לזה. "מוקדם מדי להעלות את תחזית הגירעון אל מעבר ל־2% תמ"ג, שכן יחד עם מגמת הירידה בהכנסות ממסים יש יותר מדי גורמים יחודיים בירידה הזו השייכים להתפתחויות של הרבעון הראשון של השנה ואמורות להתמתן או להיעלם בהמשך". לסיכום, "אין הצדקה בשלב זה לתחזית גירעון גבוהה מהטווח של 1% עד 2%". לפי כהן, תחזית של בין 1% ועד 2% מהתוצר משקפת ביצוע מלא של צד ההוצאות ואפשרות ירידה בסך של עד כ־18 מיליארד שקל בהכנסות ביחס לתחזית, כלומר, ירידה של 4%. אגב, גם קרן המטבע הבינאלומית שפרסמה בשבוע שעבר את תחזיותיה צופה גירעון תקציבי בישראל בסדרי גודל דומה: 1.2% מהתמ"ג.
3. אך התמונה שעולה מגופים פיננסים ישראלים, לרבות שני הבנקים הגדולים, היא שונה בתכלית: "הכנסות המדינה ממסים צפויות לפחות השנה נומינלית לעומת שנה שעברה, ובשיעור ניכר. הגירעון התקציבי שתוכנן להיות ברמה של כאחו תוצר, עשוי להגיע ל־3% מהתוצר", מסביר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים.
לבהר הסבר מלומד על הפסימיות היחסית שלו: "הכנסות המדינה בשנים האחרונות נהנו מתהליכים אינפלציוניים במשק. זה בולט מאוד בשני ענפים: נדל"ן והיי־טק. לצד גידול אמיתי בפעילות, הענפים האלו חוו עליות מחירים משמעותיות שהתבטאו בעליית מחירי הנדל"ן ועלייה בשווי חברות הסטארט־אפים. זו למעשה אינפלציה לכל דבר", מסביר בהר. לדבריו, האינפלציה גם השפיעה ישירות על הכנסות ממסים ישירים: "הכנסות הממשלה ממסים הייתה אחת הנהנות העיקריות מהאינפלציה. כך קרה שהכנסות המדינה ממסים התנפחו, הן בגלל 'ריבאונד' אמיתי שהיה במשק, אבל גם בגלל תהליך האינפלציה". אלא שלפי בהר, התמונה התהפכה כעת: "האינפלציה עלתה ומדרגות המס התעדכנו בתחילת השנה. זה פועל להקטנת גביית מס ההכנסה. העסקאות בנדל"ן צנחו וגם המחירים החלו לרדת, זה גם פוגע בצד ההכנסות. אנו רואים פחות אקזיטים של חברות טכנולוגיה ובמחירים צנועים יותר", הוא מסכם. מכאן שתחזית הכנסות ממסים לפיה פועלים הכלכלנים תגיע יותר קרוב ל־400 מיליארד שקל בלבד (לעומת יותר מ־436 בתחזית של האוצר, נזכיר).
גם בבנק לאומי פסימים – ואפילו יותר מהפועלים – לעומת האופטימיות באוצר ובבנק ישראל. המחלקה הכלכלית של הבנק, בראשות ד''ר גיל בפמן שכיהן חמש שנים כיועץ כלכלי בכיר למשרד האוצר ובין השאר עסק בתחזיות האלו, צפוי במהלך היום לפרסם את הסקירה הכלכלית השבועית ולהתייחס לגירעון. ההערכות הן כי תחזית הגירעון של לאומי נעה בין 3% ל־3.5% מהתמ"ג.
במקרה של חריגה מיעד הגירעון הממשלה יכולה להעלות מסים, לקצץ בהוצאה, או להשלים עם החריגה, ואז חברות הדירוג והמשקיעים יאבדו אמון בה וההשלכות עלולות להיות הרות אסון
כלכלן נוסף, שגם מכיר את מסדרונות האוצר היטב וכיהן כחזאי המאקרו של אגף התקציבים, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, לא קנה אף הוא את גרסת ה"גירעון של 1%": "אני מצפה לגירעון של 3.5% במונחי תוצר השנה. צפויה ירידה נומינלית של 9% בהכנסות ממסים על רקע צמצום משמעותי הפעילות בענף הנדל״ן וירידה במס רווחי ההון, בפרט מענף ההיי־טק", הוא אמר בשיחה עם "כלכליסט". המשמעות המספרית של גירעון של 3.5% תמ"ג היא גירעון בגודל יותר מ־65 מיליארד שקל, ולא 17 כפי שצופה האוצר. מדובר בפער עצום לעומת התחזית הרשמית.
"מנועי המסים של ישראל שיצרו עודף הכנסות חריג בשנים 2021–2022 דממו", מסביר אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של "מיטב", שאף הוא צופה גירעון של 3% לפחות. "תחום הטכנולוגיה עבר מצמיחה מואצת לירידה בהשקעות, באקזיטים ובגיוס עובדים. הנדל"ן בלם בחריקה תוך ירידה חדה בכמות העסקאות. גם שוק ההון, שהכניס לא מעט מסים לקופה המדינה, מייצר בעיקר הפסדים. לכך התווספה אי הוודאות שקשורה לרפורמה המשפטית. אי וודאות תמיד מוסיפה פגיעה בפעילות הכלכלנית וגורמת לירידה בהכנסות ממסים. שילוב של הגורמים צפוי להוביל להאטה משמעותית בצמיחת המשק בהמשך השנה. סביר מאוד שגם התחזית היחסית שמרנית לגביית המסים שעומדת בבסיס תקציב המדינה לא תתממש, והגירעון יהיה משמעותית גבוה יותר ממה שמתכננת הממשלה", הוא מסכם.
4. איך נוצרים פערים כאלו? חלקם הם טכניים יותר ונובעים מהעובדה שמאז הקורונה המשק הישראלי (ובמידה פחותה גם העולמי) היו על רכבת הרים. דוגמא קלאסית היא הכנסות המדינה מנדל"ן, שראה את משבר הקורונה, האופוריה של הפוסט־קורונה, וכעת עד להאטה חריפה בעיקר בגלל הזינוק בריביות כאמור.
מעקב אחרי הגרף מראה שינויים חדים: אם הממוצע הרב שנתי 2013–2020 עמד על יותר מ־10 מיליארד, ב־2021 הכנסות המסים מנדל"ן זינקו ל־20 מיליארד, וב־2022 הן כבר עמדו על יותר מ־25 מיליארד שקל. גם ברשות המסים מעריכים כי השנה צפויה להירשם ירידה דרמטית, אך השאלה הגדולה היא לאיזה ערך: חזרה ל־10 מיליארד או ל־20 מיליארד? ברשות מדברים על סכום קרוב ל־18 מיליארד שקל – אך עדיין מדובר ב־80% מעל הממוצע הרב־שנתי ערב הקורונה.
המספרים לרבעון הראשון של השנה מראים צניחה נומינלית של כ־28% בהכנסות ממסי נדל"ן (בדיוק כפי שחזתה רשות המסים, לפחות עד כה) ומאותם 5.5 מיליארד שקל שכבר "חסרים", 2 מיליארד מגיעים מהפגיעה בנדל"ן. עם זאת, מדובר בסעיף קטן יחסית, רק 5.8% מסך הגביה ב־2022. הרבה יותר קשה הוא לאמוד את הפגיעה בניכויים (מס הכנסה יחידים) כאשר הנזק להיי־טק, שמניב רבע מאותם מסים, רחוק מאוד מלהיות ברור. בינתיים, ברבעון הראשון של 2023 הפער בהכנסות ממסי הכנסה וניכויים עומד על מיליארד שקל בלבד, אבל היד עוד נטויה. וכפי שמסביר ג'בזינסקי, מאוד קשה בשלב זה לאמוד את הנזקים של הניסיונות ההפיכה המשטרית על סקטור העיקרי למשק הישראלי. "אם הסוגיה המשפטית לא תיפתר, המתחים לא ירדו וההיי־טק יפגע. אנו רואים הרבה עובדים ויזמים שמשתתפים באופן אקטיבי במחאה. זה עלול להביא לפגיעה בדירוג", אמרה היום קתרין מוהלברונר, המדרגת הראשית של ישראל מטעם סוכנות הדירוג מודי'ס, שחתומה על אותו דוח שהזכרנו קודם.
ויקטור בהר, הפועלים: "האינפלציה עלתה ומדרגות המס התעדכנו בתחילת השנה. זה מקטין את גביית מס ההכנסה. העסקאות בנדל"ן צנחו וגם המחירים החלו לרדת, מה שפוגע בהכנסות"
מה לגבי הסיכון הגיאו־פוליטי? אסור גם לשכוח כי כפי שהובהר על ידי קרן המטבע הבינלאומית, התאוששות נהיית קשה מאוד, והסיכונים הפיננסים, שבאו לידי ביטוי בקריסת SBV האמריקאי, רק גדלים. "אין לי תחזית כי ישנו יותר מידי חוסר וודאות", מודה עופר קליין, הכלכלן הראשי של "הראל". בסקירה האחרונה שהתפרסמה היום הוא מבהיר כי "ההתמתנות בהכנסות ממסים תימשך על רקע הציפיה לצמיחה איטית יותר, ואם נוסיף לכך את ההתחייבויות התקציביות הצפויות (לאחר אישור התקציב), אנו סבורים שנראה עלייה בגירעון במחצית השנייה של 2023, ועלייה משמעותית יותר בעיקר ב־2024. בתקופה כזו של חוסר וודאות כדאי מאוד לנהל מדיניות שמרנית", הוא מסכם.
כדאי להתייחס לדברי קליין ברצינות רבה, קל וחומר אחרי הורדת תחזית הדירוג וההערכות של אגף התקציבים ושל הכלכלנית הראשית על הפגיעה האנושה וארוכת הטווח בצמיחה ובמסים בעקבות ההפיכה המשטרית. המציאות הכלכלית משתנה ויתכן כי הממשלה תצטרך להתאים עצמה אליה. אחרת, היא יכולה למצוא עצמה חורגת מיעד הגירעון. במקרה כזה יש לה שתי חלופות: לבצע "התאמות פיסקליות" - קרי, להעלות מסים או לקצץ בהוצאה - או שמא, להשלים עם החריגה, ואז חברות הדירוג והמשקיעים יאבדו אמון בה וההשלכות עלולות להיות הרות אסון.
