ההסלמה פגעה בפעילות הכלכלית בצפון, רק 60% מהמפעלים פעלו כסדרם
ההסלמה פגעה בפעילות הכלכלית בצפון, רק 60% מהמפעלים פעלו כסדרם
טווח האש של חזבאללה הגיע גם לעומק הצפון ושיבש את הפעילות העסקית. חרף הקשיים בשטח בשל התעצמות הלחימה תושבים מקווים כי המהלכים התקיפים של צה"ל ישנו את מאזן הכוחות בגבול
העמקת טווח האש של חזבאללה מלבנון גם אל הקריות, עמק יזרעאל והכנרת והשינויים במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף - שיבשו אתמול עוד יותר את הפעילות הכלכלית המשובשת בצפון ממילא במהלך המלחמה שנמשכת כמעט שנה.
השבתת מערכת החינוך ביישובים רבים בעומק הצפון מהחשש למטחי רקטות מלבנון ניכרה בהאטה בפעילות העסקית באזור, בהידללות חריגה בתנועת כלי רכב בכבישים ובהיעדרויות של הורים ממקומות עבודה.
בדיקה שעשה אתמול מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים העלתה כי כ־60% מהמפעלים בצפון פעלו כסדרם אך ב־40% מהמפעלים הפעילות התקיימה במתכונת חלקית, כשכ־15% מהם כלל לא פתחו את שעריהם. "מנהלי המפעלים מקבלים החלטות נקודתיות לפי המצב וככל שהמיקום שלהם נמצא קרוב יותר לקו הגבול עם לבנון והאיום מפני ירי עולה הם נמנעים מסיכון עובדיהם", אמר מנהל המרחב רועי ישראלי. לפי נתוני התאחדות התעשיינים בקו של חיפה וצפונה כ־350 מפעלים שמעסיקים למעלה מ־20 עובדים.
אחד מהם הוא המפעל DPL שבקיבוץ עמיר, שמייצר חיתולים ומגבונים לחים לשוק הישראלי וספג לפני כחודשיים וחצי פגיעה ישירה של רקטה ששוגרה מלבנון, היו אתמול הפרעות בפעילות על רקע ההסלמה בלחימה, ההתראות התכופות לירי והשיבושים בהגעת עובדים. פעילותו החלה רק בצהריים, כשכ־80% מכלל עובדיו התייצבו למשמרת. "בשאר המפעלים באזור הזה שיעור ההתייצבות הממוצע של עובדים עומד על כ־70%. אנחנו מבינים את הקושי של העובדים להגיע לעבודה אחרי לילה כל כך מתוח ומלא באזעקות כמו הלילה האחרון והדאגה שלהם להשאיר את ילדיהם בבתים ובלי מסגרת בשל השבתת מערכות החינוך", אמר לכלכליסט מנכ"ל החברה פיני אזולאי.
אף שהלחימה בצפון נמשכת זה קרוב לשנה ומלווה בירי תדיר של רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים רק בשבועיים האחרונים משרד הכלכלה והתעשייה החל להציב מיגוניות במפעלים שנמצאים בטווח של עד 5 קילומטר מהגבול עם לבנון וזאת במסגרת תוכנית שבמסגרתה בכוונתו לספק לתעשייה כ־45 מיגוניות. פרט לכך שהצעד של משרד הכלכלה בא באיחור משמעותי, מדובר בטיפה בים וזאת במיוחד על רקע הארכת טווח האש של חזבאללה לאזורים נוספים בצפון. לדברי אזולאי ממפעל החיתולים והמגבונים בעמיר, כבר לפני מספר חודשים הוא נאלץ לממן בעצמו רכש של מיגוניות בעשרות אלפי שקלים כדי לספק לעשרות עובדיו בכל משמרת מיגון הולם במצב של ירי לאזור.
עליית המדרגה בלחימה של ישראל עם חזבאללה התבטאה אתמול בבתי עסק רבים שהיו סגורים אתמול ברחבי הצפון, בין השאר על רקע הגבלת התקהלויות מצד פיקוד העורף. המרחב האווירי בקו של חדרה וצפונה, שנסגר בסוף השבוע היה סגור גם אתמול, כדי למנוע סיכון של כלי טייס על רקע הפעילות המוגברת של חיל האוויר בצפון והפעילות הערה של מערכות ההגנה האוויריות בניסיון ליירט מטחים לעבר העורף. בין היעדים שאליהם חזבאללה כיוון את מטחי הרקטות שלו היו, על פי הערכות, בסיס חיל האוויר רמת דוד שבעבר הארגון השיעי התפאר כי שיגר כטב"ם שצילם אותו במשך דקות ארוכות מבלי שמערכות ההגנה האוויריות גילו אותו.
בחצור הגלילית שמאז המלחמה נהנתה משקט יחסי לעומת יישובים צפוניים יותר, ההסלמה ניכרה במתח רב בקרב התושבים ובסגירת בתי עסק רבים. אתמול, מערכות החינוך ביישוב לא פעלו, ומהיום, בתי הספר יעברו למתכונת של למידה מרחוק בדומה לתקופת מגפת הקורונה. "מערכת החינוך אצלנו, כמו ביישובים רבים נוספים, מושבתת ונעבור ללמידה מרחוק כי היא לפחות תסייע בשימור שגרה בקרב התלמידים ואולי גם תפחית חרדות", אמר ראש המועצה מיכאל קבסה.
מערכת החינוך בחצור הגלילית קלטה לשורותיה כ־1,000 תלמידים מיישובים בגליל העליון במהלך אוקטובר האחרון, בעקבות אש חזבאללה. "הפכנו לקו הבלימה האחרון של מפונים רבים מבתיהם בגליל העליון, מתמודדים עם מציאות מאוד לא פשוטה ועם פערי מיגון שרק מקשים עלינו והיו צפויים וידועים כבר לפני שנים רבות", אמר. גם בתי ספר עורפיים עבור ילדי מפונים מהגליל העליון המשתכנים שיישובים מרוחקים יותר, נותרו אתמול סגורים על רקע הארכת טווח האש של חזבאללה.
לדברי קבסה "גם הפעילות העסקית אצלנו מתנהלת בעצלתיים, עסקים רבים לא עומדים בדרישות פיקוד העורף לאפשר תפיסה מחסה במיגון בתוך 30 שניות ולכן בעליהם העדיפו לא לפתוח. פערי המיגון שזועקים כאן הם מחדל מתמשך וארוך שנים של המדינה שלא השכילה להשקיע בנושא וכעת אנחנו משלמים את המחיר".
חרף אי הוודאות והקשיים בשטח שנגזרים מהתעצמות הלחימה בצפון מאז השבוע שעבר, ראשי רשויות ותושבים באזור תולים תקוות כי המהלכים התקיפים של צה"ל נגד חזבאללה יימשכו ובאופן שיאפשר את השבת השקט לגליל אחרי שגרת חירום מתמשכת. זאת, לאחר שעם תחילת המלחמה כ־61 אלף תושבים בעשרות יישובים הסמוכים לגבול פונו בידי המדינה לישובים רבים בכל רחבי הארץ, באופן שמקשה על מקומות העבודה שנאנקים ממחסור חריף וקבוע של עובדים ומעלה סימני שאלה גדולה באשר לסיכוי לשקם קהילות שהתפזרו לכל עבר.
הפרויקטור לאזור הצפון אליעזר (צ'ייני) מרום החל לפעול רק בשבועות האחרונים, וזאת לאחר שהממשלה השתהתה במינויו חרף המצוקות הרבות והקשות שאליהן נקלעו יישובים רבים באזור הכוללות בין השאר משבר עמוק בענף החקלאות בצפון, הרס של תשתיות, פגיעה בגידולים חקלאיים ועוד.
