בלעדיתוכנית החומש לחברה הערבית תקוצץ בעד 50%
בלעדי
תוכנית החומש לחברה הערבית תקוצץ בעד 50%
התוכנית החברתית־כלכלית לפיתוח החברה הערבית החלה בעת כהונת ממשלת לפיד־בנט. אך כעת נודע לכלכליסט כי הממשלה הנוכחית מקצצת חלק מהתוכניות העומדות על הפרק והתקציב יקוצץ מ־5.9 ל־4-3 מיליארד שקל
השקעת המדינה בתוכנית הפיתוח החברתי־כלכלי של החברה הערבית צפויה לצנוח השנה ב־50%-33% מ־6 מיליארד שקל ב־2022, בתקופת ממשלת לפיד־בנט, ל־4-3 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט". שתי הסיבות המרכזיות לצניחה הן הקיצוץ בהשקעות בתחבורה, וכן האטת קצב הוצאת הכספים על ידי משרדי הממשלה הנוכחית. השאלה האם הסכום יהיה יותר קרוב ל־3 מיליארד שקל או ל־4 מיליארד תלויה בעיקר בנכונות של הממשלה לאפשר הסטות כספים בתוך התוכנית מסעיפים שלא בוצעו לסעיפים שבהם יש ביקוש גדול לתקציבים.
כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף הקפיאו כ־2 מיליארד שקל מהתוכניות, המיועדים לנושאים כמו פעילות העיריות, תקציבי פיתוח עירוניים, אזורי תעשייה ועוד. מתוך סכום זה מתנהל כרגע מאבק על 200 מיליון שקל הדרושים להמשך הפעילות התקינה של הרשויות המקומיות הערביות בחודשים הקרובים וביטולם עלול להביא את חלקן לפשיטת רגל.
תוכנית הפיתוח החברתי־כלכלי לחברה הערבית מרוכזת על ידי המשרד לשוויון חברתי. התוכנית מורכבת מ־30 מיליארד שקל לפיתוח חברתי־כלכלי בכלל התחומים בחמש שנים ועוד 20 מיליארד למטרות כבישים שהיו אמורים להתפרס על פני עשור, שמתוכם תוקצבו רק 1.5 מיליארד בשנת 2022. ה־30 מיליארד התחלקו: 21.8 מיליארד שקל לחברה הערבית, 5.2 מיליארד שקל לחברה הבדואית בדרום ו־3 מיליארד שקל לחברה הדרוזית והצ'רקסית. לא פחות מ־30 משרדים אמורים להיות שותפים בהפעלתה ותקצובה של התוכנית.
בשבוע שעבר פרסם המשרד לשוויון חברתי דו"ח לסיכום התוכנית ב־2022 והודעה שהתפארה בכך שהשנה הסתכמה בהוצאות במסגרת תוכנית הפיתוח ב־5.9 מיליארד שקל (כולל ה־1.5 מיליארד בתחום התחבורה). מנכ"ל המשרד מאיר בינג כתב: "אנחנו גאים מאוד להציג הישגים משמעותיים לצד אחוזי מימוש תקציב גבוהים כל כך כבר בשנה הראשונה לתוכנית". על פי הדו"ח, 2.3 מיליארד שקל הושקעו בתשתיות, 2.2 מיליארד שקל בפיתוח חברתי, 700 מיליון בשלטון המקומי ובשירותים מוניציפליים, כ־400 מיליון בקידום תוכניות בנייה לפתרון מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית ו־300 מיליון שקל בפיתוח כלכלי ועידוד תעסוקה.
"עבודתם המאומצת של משרדי הממשלה השונים, בניצוחה של הרשות לפיתוח חברתי־כלכלי, תביא לתוצאות מרשימות גם בשנים הבאות", אמר בינג. בפועל שורת מקורות מדווחים על ירידה גדולה במאמץ של משרדי הממשלה לממש את התוכנית. אחת הסיבות לירידה התקציבית היא שבשנה שעברה הושקעו בתחום התחבורה 1.5 מיליארד שקל. השנה היתה צפויה השקעה של מיליארד שקל, אבל בסופו של דבר קבעה שרת התחבורה מירי רגב סדרי עדיפויות אחרים ולתחום הוקצו חצי מיליארד שקל בלבד.
בתחום החינוך הושקעו בשנת 2022 כ־700 מיליון שקל לבניית כ־500 כיתות לימוד חדשות, צמצום הפערים בשיעור הזכאות לבגרות, פיתוח תוכנית לשיפור תפקוד מחלקות החינוך ברשויות הערביות ועוד. ביישובים הערביים יש בעיה קשה של קרקע זמינה ומתוכננת לבנייה. דווקא ההצלחה הגדולה בבניית כיתות ב־2022 חיסלה את מלאי הבקשות הממתינות לבנייה ולכן השנה הביצוע חסר. כדי שהתקציב המיועד לכיתות לא יחזור לאוצר, יהיה צורך להעביר אותו למטרות אחרות.
ממשרד התחבורה נמסר שהוא "דוחה מכל וכל את הטענות על קיפוח של המגזר הערבי, כאשר בדיקה פשוטה תוכיח כי המצב האמיתי הפוך לחלוטין. השרה רגב נאבקה מול האוצר כדי להבטיח את המשך ההשקעות במגזר המיעוטים, והשיגה לתוכנית האסטרטגית מיליארדי שקלים נוספים. השנה הוחלט להתמקד ביישובים אחרים מאלה שקיבלו פרויקטים בשנה שעברה כדי למנוע כפל הקצבות. בנוסף, יתפרסם בחודשים הקרובים קול קורא ייעודי לפרויקטים תחבורתיים בחברה הערבית, המיועד למימוש פרויקטים שלא נכללו בתוכנית האסטרטגית".
המשרד לשוויון חברתי לא מסר תגובה.
