משרד המשפטים: בוחנים את רישיונות הנשק שניתנו במעורבות אנשי לשכת בן גביר
משרד המשפטים: בוחנים את רישיונות הנשק שניתנו במעורבות אנשי לשכת בן גביר
יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי ונציגת משרד המשפטים הבהירו בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי דין הרישיונות נמצא בבחינה משפטית. בנוסף נחשף שהמשנה ליועמ"שית הורה על הפסקת העסקת בנות השירות הלאומי כפקידות רישוי, וכי למרות הבטחת ראש אגף כלי ירייה המתפטר לחזור לראיונות פרונטליים - הראיונות הטלפוניים למבקשי הרישיונות נמשכים
נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והיועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, אמרו היום (ב') בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי מתקיימת בחינה לגבי הדרישה שעלתה לביטול רישיונות נשק שניתנו במעורבות אנשי אמון של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתקופה שבה הם פעלו כמעין פקידי רישוי ירייה זמניים, באופן לא חוקי לכאורה, מבלי שהדבר הוסדר משפטית.
יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד אריאל סיזל, גם חשף בדיון את מאחורי הקלעים של הדרישות והלחצים מטעם "הנהלת המשרד", לדבריו, לנסות ולהכשיר משפטית את העסקת משרות האמון של בן גביר, והבהיר גם: "לא אישרתי זאת מעולם. מי שחיבר אותם למערכות ונתן להם את ההרשאות זה מנהל האגף לרישוי כלי ירייה".
הדיון היום בוועדה, בראשות היו"ר ח"כ מיקי לוי, עסק בנושא רישוי כלי הירייה והפיקוח על החזקתם, בהמשך לדיון הקודם בנובמבר. במהלך הדיון היום נחשף עוד כי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הורה למשרד לביטחון לאומי לעצור את העסקתן של בנות השירות הלאומי כפקידות רישוי ירייה זמניות באגף לכלי ירייה, כחלק מתגבור כוח האדם שגוייס להתמודד עם מאות אלפי בקשות שהוגשו להוצאת רישיון לנשק פרטי. בנוסף, התברר כי גם חמ"ל התגבור שהוקם בכנסת ובו עובדי הכנסת סייעו בשבועות האחרונים בבדיקת הבקשות - סיים בימים האחרונים את פעילותו.
בדיון בנובמבר נחשף עומקו של טשטוש הגבולות בין לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין הדרג המקצועי באגף לכלי ירייה, כאשר ראש האגף עצמו ישראל אבישר הודה כי מלשכת השר עצמה פעל חמ"ל כלי ירייה בו הועסקו ארבעה אנשי אמון של בן גביר - יועצים פוליטיים ומנהלות לשכה - כמעין פקידי רישוי זמניים. הוא סיפר באותו דיון כי רק לאחר שהתקבלה חוות דעת של הייעוץ המשפטי במשרד לביטחון לאומי והנושא נבדק אל מול נציבות שירות המדינה שהורתה לעצור זאת, ניתנה הוראה לסגור את הגישה לאותם אנשי אמון לנתונים שאליהם הם נחשפו ועבודתם הופסקה.
בעקבות זאת דרשו אז חברי ועדה מהיועמ"שית להורות על פתיחה בחקירה פלילית בפרשה נגד בן גביר ולשכתו ולבטל את כל רישיונות הנשק והאישורים המותנים שניתנו במעורבות אותן משרות אמון של בן גביר. כזכור, בהמשך אבישר ביקש מבן גביר לשנות את מדיניות חלוקת רישיונות הנשק שלו, ולאחר שבן גביר סירב הודיע על התפטרותו מהתפקיד (אך הוא עדיין מועסק במשרד לביטחון לאומי).
במהלך הדיון היום התברר עוד שלמרות שאבישר התחייב בדיון הקודם כי בתוך כמה ימים יפסיק האגף בנוהג מתחילת המלחמה של קיום ראיונות טלפוניים למבקשי רישיונות הנשק במקום ריאיונות פרונטליים כדי לקצר את זמני ההמתנה, הפרקטיקה עוד קיימת, ובמשרד אף מתכוונים להמשיכה. בתשובה לשאלת ח"כ יואב סגלוביץ שביקש לבדוק אם הראיונות הטלפוניים הופסקו, אמר המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום: "לא, וגם לא צריך להפסיק". סגלוביץ' ענה לו: "לא אתה בעל המקצוע שתגיד שלא צריך ראיון פרונטלי, אלא הגורם המקצועי שאמר שזה חשוב בדיון הקודם ואז עזב את תפקידו. לאורך שנים זה מתנהל בצורה הזו. זו אחת הדרכים לעלות על סימנים מחשידים". ח"כ לוי אמר בהקשר זה כי "יש לוועדה עדויות שרישיונות ניתנו בהליך של שיחה בטלפון של 40 שניות. יותר קל ומהיר מלעשות טסט לרכב".
מנגד, רוזנבאום ושאר נציגי המשרד לביטחון לאומי והאגף לכלי ירייה הבהירו בדיון כי לא השתנה דבר בכל הנוגע להליך הבדיקה עצמו - גם מול המשטרה לגבי מסוכנות פלילית של מבקש הרישיון וגם מול משרד הבריאות לגבי מסוכנות נפשית-רפואית. עם זאת, שוב עלתה הבעיה שאין חובת בדיקה בשלב מתן הרישיון גם מול גופים נוספים רלוונטיים כמו משרד הרווחה, למשל בכל הנוגע לחשש מפני אלימות במשפחה, דבר שלא תמיד מתבטא בתיק פלילי הרשום במשטרה.
במהלך הדיון ניסה יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד אריאל סיזל לספק הסברים לשיקולים שבתגבור כוח האדם באגף לכלי ירייה. לדבריו, בעקבות הרחבת התבחינים הורחב עד מאוד מעגל הזכאים לקבל רישיון נשק, ולכן מפרוץ המלחמה ועד היום הוגשו כבר כ-270 אלף בקשות והיה צורך להתמודד עם היקף חסר תקדים של בקשות. "לכן הנהלת המשרד חיפשה איך להרחיב את המעגל כדי לתת מענה בזמן סביר וגם נציבות שרות המדינה פרסמה הודעה למשרדי ממשלה אחרים בקריאה לתגבר את האגף, כי הבינו שזו משימה לאומית. הנהלת האגף רצה קדימה תחת אש והדברים הועברו לידיעת הלשכה המשפטית תוך כדי, כולל הכנסת קבוצות שונות לתגבור. הנסיבות לא היו שגרתיות, נכון היה אולי לכנס אותנו ולדון אם נכון או לא להכניס קבוצה כזו או אחרת לתגבור".
הוא הסביר שבהמשך בייעוץ המשפטי של המשרד נכנסו לעומק הדברים ועשו הבחנה בקרב המתגברים - בין מי שמסייע לוגיסטית בכל הנוגע לקבלת הבקשות לרישיון נשק - כמו עובדי הכנסת (יועמ"שית הכנסת התנגדה להקנות להם סמכות של פקידי ירייה זמניים) - לבין אחרים שהם סברו שניתן להכשיר אותם, בהליך מקוצר, כפקידי רישוי זמניים במינוי מסוייג. הסייג, לדבריו, הוא שזה יהיה לתקופת החירום בלבד ולטיפול רק בשני תבחינים לקבלת רישיון (ישוב זכאי ושירות בכוחות הבטחון) - בכפוף לביצוע הכשרה נדרשת והרחבת מנגנוני הפיקוח והבקרה.
לגבי סוגית משרות האמון, חשף סיזל את שהתרחש מאחורי הקלעים והלחצים מצד הנהלת המשרד להכשיר את המהלך הקלוקל: "קיבלנו טיוטה ממנהל האגף לכלי ירייה של כתב מינוי לפקידי רישוי. היו שם עובדי האגף, עובדי מדינה, עובדי משרות אמון בלשכת השר, ארבעה למיטב זכרוני. הוצאנו אותם מטיוטת כתב המינוי - והוא נחתם. לאחר בדיקה שערכנו מול נציבות שירות המדינה הובהר לנו שלא ניתן למנותם. היתה בקשה של הנהלת המשרד לערער על זה. התקבלה פנייה ממשאבי אנוש של המשרד לאשר בתקופת החירום חריגה נקודתית בכפוף לפיקוח ובקרה צמודים. נציבות שירות המדינה לא אפשרה את הדבר הזה - ואז הופסקה פעילותם".
בתשובה לשאלת ח"כ מירב בן ארי אם הוא אישר העסקתם של משרות האמון ענה סיזל: "לא אישרתי מעולם". בתשובה לשאלת ח"כ יוראי להב הרצנו איך אותם אנשי אמון של בן גביר עבדו בפועל אם הם לא אושרו, סיזל הפנה את האצבע המאשימה לאבישר: "מי שחיבר אותם למערכות ונתן להם את ההרשאות זה מנהל האגף לרישוי כלי ירייה. כל הזמן עשינו הבחנה בין פעולות עזר לפעולות של פקידי רישוי. היו גורמי מקצוע שחיברו אותם למערכות והם עסקו בזה - אך זה הופסק. לגבי הדין של הרישיונות שניתנו על ידם - הנושא הזה נמצא בבחינה משפטית שלנו ושל הייעוץ המשפטי לממשלה". ח"כ נאור שירי העיר בהקשר לזה כי "זה עניין של מינהל תקין. יש חשש שגורמים במפלגת עוצמה יהודית זירזו בקשות".
לגבי בנות השרות הלאומי, הסביר סיזל כי האפשרות להעסיקן כפקידות רישוי ירייה זמניות, נבדקה מול מנהלת השירות הלאומי-אזרחי, וניתנה הסכמתם, וגם בייעוץ המשפטי של המשרד הם סברו שלתקופת החירום הדבר אפשרי. "חשבנו שניתן מבחינה משפטית לאשר את הדבר הזה", אמר סיזל, "אמרנו שזה עניין ניהולי בהחלטת מנהל האגף. בהמשך התקבלה עמדת המשנה ליועמ"שית שקיימת מניעה משפטית למנותן כפקידות רישוי כי מדובר במתן סמכות שלטונית, והן יכולות להיות רק כוח לסיוע ועזרה - ולכן הופסקה פעילות בנות השרות הלאומי בשלב הזה כפקידות רישוי".
עו"ד קרן דהרי ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה בהקשר לזה כי "לעמדתנו לא ניתן להעניק סמכות שלטונית כפקידי רישוי למתנדבי השירות הלאומי ובצעדים שנקטו במשרד לבטחון לאומי של מתן אישור מסויג - אין די, כי יש היבטים שנוגעים לפיקוח ובקרה. בפועל כרגע יש רק עובדי מדינה שמתגברים את האגף כפקידי רישוי". לגבי אותם רישיונות ירי שניתנו במעורבות אנשי האמון של השר ובנות השירות הלאומי אמרה כי "קיבלנו את המסמכים. יש כמה קבוצות של אוכלוסיות שתגברו את האגף. הנושא הזה כרגע בבחינה על ידינו ונגבש את עמדתנו. נקבע ישיבה על זה בקרוב מאוד".
היו"ר לוי דרש שלדיון הבא בוועדה יגיע אבישר בעצמו למרות שהודיע על עזיבת התפקיד. "הוא מחוייב לכך כל עוד הוא עובד מדינה", אמר. המשנה למנכ"ל רוזנבאום הודיע כי "השר לא מאשר לראש האגף להגיע". לוי התעצבן: "אם השר לא מאשר לו להגיע זה אומר דרשני, זה אומר שיש לכם מה להסתיר. תתעשתו".
