דווקא במלחמה - העובדים מחפשים משמעות חדשה
דווקא במלחמה - העובדים מחפשים משמעות חדשה
לא סדנאות מיינדפולנס, חוסן או קורסי העשרה - בתקופות קשות, של חוסר וודאות העובדים מעוניינים דווקא בייעוץ קריירה, סיוע בהסבה מקצועית וכלים לחיפוש עבודה
בתקופת המלחמה, מנהלות משאבי אנוש מארגונים רבים ניסו לסייע לעובדים לעבור את התקופה הקשה והציעו להם סדנאות תמיכה ולמידה בנושאים כגון מיינדפולנס, חוסן וקורסי העשרה. למרבה הפתעתן לא היה ביקוש לנושאים שהוצעו. במקום זאת, אנשים חיפשו ייעוץ קריירה, סיוע בהסבה מקצועית והקניית כלים לחיפוש עבודה.
השאלה המתבקשת היא האם זה הגיוני לחפש קריירה בזמן הישרדות? הסתבר שכן.
דווקא בזמנים של חוסר ודאות, אנשים חיפשו משמעות חדשה שתספק להם תקווה ואופק לעתיד. העניין שהביעו עובדים בשינוי תעסוקתי דווקא בתקופה המלחמה היה האינדיקציה לכך שגיבוש משמעות באמצעות השקעה בהתפתחות הקריירה האישית של העובד היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המשבר.
מחקרים, סקרים ארגוניים ועדויות של אנשי משאבי אנוש, מצביעים על כך שעובדים המעוניינים בהתפתחות ומצליחים לממש את היכולת האישית שלהם, מוצאים משמעות ומחזקים את המחוברות הרגשית שלהם לארגון.
המשמעות בעבודה נוצרת על בסיס היררכי של גורמים שונים. בתחתית הפירמידה נמצאים הביטחון התעסוקתי וה-Wellbeing, אך הם בלבד אינם מספיקים. הגורמים המהותיים ביצירת משמעות ומחוברות ריגשית (Engagement) הנמצאים בקצה העליון של הפירמידה הם מערכות יחסים והתפתחות אישית, הנותנים לאדם תקווה ואופק חדש.
אבל, מה קורה לנו?
הזעזוע העמוק שחוותה החברה הישראלית בצל המלחמה, העלה שאלות מהותיות לגבי התאמת מודל הפירמידה לתקופה הנוכחית. מה קורה לעובדים בתקופת המלחמה? האם מה שסייע להם ליצר משמעות בעבר, מתאים להם גם היום? האם התפתחות אישית תשפיע באותו אופן על העובד? והאם ישנם דגשים חדשים ואחרים בתקופה זו בכל אחד משלבי הפירמידה?
מפתיע לגלות כי בתקופה של חוסר יציבות, כאוס, אובדן דרך וזעזוע נפשי – הודגשו וקיבלו חשיבות דווקא הנושאים שנמצאים לרוב בתחתית הפירמידה - ביטחון, יציבות תעסוקתית ושלומות (Wellbeing). המיקוד ברווחה הנפשית של העובד, הצביע על כך שחיי העבודה והחיים האישיים שזורים זה בזה, לא ניתן להפרידם וגם אין צורך בכך.
גם בנוגע למערכות יחסים בתוך ארגונים, גילינו שהיום יותר מתמיד ישנה חשיבות לפיתוח קהילות פנים וחוץ ארגוניות ולעבודת צוותים (כמו קבוצות תמיכה למשפחות שכולות, להלומי קרב ועוד).
כך, בשני סקרים שביצעה עמותת משאבי אנוש בשיתוף עם המרכז האקדמי פרס, נמצא שהדבר שסייע באופן המובהק ביותר לאנשי ונשות משאבי אנוש בזמן המלחמה, היה התמיכה והיכולת להיוועץ עם קולגות, שהעניקו להם את התחושה שלצידם עומדת קהילה לומדת ותומכת.
בנוסף, תפיסת ה"התפתחות האישית" (הנמצאת במקום השני העליון בפירמידה), המהווה אמצעי להשגת משמעות המתבטאת בדרך כלל באיפיון של עיצוב התפקיד (Job Crafting), עברה בחינה מחדש. הסתבר, שאת האפקט שעשו עד כה קורסים והדרכות ארוכי טווח, ניתן כעת להשיג באמצעות הרחבת משימות, השתתפות בקבוצות עבודה, נתינה, התנדבות והתפתחויות קטנות וקצרות מועד.
יש להדגיש שגם המושג "משמעות" עבר שינוי בתקופה זו. אם בעבר, הכוונה הייתה לחיבור העובדים למטרות הגדולות של הארגון - הצלחתו, מיצובו ומיתוגו בשוק. כיום, יש לחשוב על "משמעות" במונחים יומיומיים, המתמקדים במטרות קטנות וברות השגה בטווח הקצר. למשל, ניסוח מטרות יומיומיות ושבועיות, כמו סיוע לצוות שחסרות בו ידיים עובדות, ליווי ותמיכה לעובד שחזר ממילואים, התנדבות לסיוע ביישובי העוטף ועוד. פעולות אלו יכולות להעניק לעובד תחושת הישגיות והערכה, גם בשגרה המורכבת.
דומה הדבר לתהליך שיקומי של פצוע מלחמה שנותנים לו משימות קטנות וקצרות טווח, ותולים את ההתקדמות בעתיד הנראה לעין. כאשר נרצה לטעת בו משמעות לעשייה נאמר לו: "אם תבצע פעולה זו, מחר תוכל לשרוך את נעליך". לעומת אמירה כמו "אם תבצע את התרגילים האלה כל יום, בעוד חמש שנים אולי תוכל ללכת". אמירה זו לא תספק לו את אותה תחושת הישג מידי, ועלולה לפגוע בתחושת המשמעות שבפעולות היומיומיות שעליו לבצע על מנת להתאושש.
בשלהי תקופת הקורונה, שוק העבודה חווה את גל "ההתפטרות הגדולה", ולאחריו את "העזיבה השקטה" (עזיבה אמוציונלית). תופעה שלימדה אותנו כי בעתות משבר אנשים מחפשים משמעות מחודשת לחייהם, בפרט כאשר עולם העבודה לא מספק לכך מענה. כיום, אנו רואים סימנים מוקדמים של מגמות דומות בארגונים, כתוצאה מהטלטלות הנוכחיות. אם לא ננקוט בפעולה מתאימה כבר עכשיו, ונשנה את הגישה בכל דרגות ושלבי הפירמידה הארגונית, אנו עלולים למצוא את עצמנו בעידן "היום שאחרי" עם עזיבה רחבת היקף, הן מבחינה פיזית והן מבחינה אמוציונלית, בהיקף שלא ראינו בעבר.
הכותבת ד"ר שלומית קמינקא היא מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל ומרצה בכירה באקדמיה.
