פרשנותהגישה הקשוחה של האוצר: לא מתרשם מהמוני מובטלים
פרשנות
הגישה הקשוחה של האוצר: לא מתרשם מהמוני מובטלים
בהיעדר נהלים בסיסיים קבועים - בכל מלחמה מתעוררת מחדש המחלוקת על מודל החל"ת; האוצר נחוש לא לעודד את המעסיקים לשמר את העובדים, כדי לא לממן מאות אלפים שישבו בבית; אלא שגל פיטורים כעת יהיה תוספת לטראומה הביטחונית וייפגעו ממנו בעיקר השכבות החלשות אשר יאבדו הכנסה
קשה להבין למה, אבל כל מלחמה או סבב לחימה פורצת המחלוקת בנושא פיצוי המעסיקים על שכר העובדים מחדש. זאת במקום לקבוע מדיניות פיצוי בסיסית שתהיה בסיס לשינויים לפי הנסיבות.
"שוב יריבו ויציעו כל מיני מודלים", אומרת ראש זרוע העבודה במשרד הכלכלה לשעבר תאיר איפרגן. "מה, זו הפעם הראשונה שיש מלחמה"? בינתיים, בחוסר הוודאות הגדול השורר במשק, ההתנגדות של האוצר לשימור עובדים המוני בעלויות גבוהות מאוד - נראית הפתרון הפחות גרוע. עם זאת, כשאף אחד לא יודע איך ומתי תיגמר המלחמה, כל מדיניות תעסוקה היא הימור גדול.
ביום חמישי הגיע מספר המובטלים ל־31 אלף על פי נתוני הביטוח הלאומי וסביר להניח שעד סוף החודש הוא יגיע ל־50 אלף. חצי מהם מפוטרים וחצי הוצאו לחל"ת כפוי. בניגוד לתקופת הקורונה שבה הממשלה רצתה להשאיר את האנשים בבתים ולכן העניקה שורה ארוכה של הקלות בתנאי החל"ת, הפעם נשארו המגבלות. שתי החשובות שבהן: דרושה תקופת אכשרה ממושכת וצריך להיות לפחות חודש בחל"ת.
במשרדי הממשלה ובין המעסיקים אין כמעט תומכים במתן הקלות במגבלות האלו. אך הדרישה מגיעה מקואליציה של ארגונים חברתיים ומעסיקים, בהם עמותה 121, פעמונים, מנהיגות אזרחית והחברה למתנ"סים. הם פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי שהמדינה תשעה את הדרישה לתקופת אכשרה, תאפשר קבלת דמי אבטלה על חל"ת קצר מ־30 יום ותבטל את הדרישה שעובדים בחל"ת ימצו את כל ימי החופשה בתשלום לפני שיתחילו לקבל דמי אבטלה. כלומר, להנהיג הקלות בחל"ת. זאת "על מנת להגן על ציבור העובדים הנפגעים בתקופת המלחמה".
הארגונים החברתיים צודקים בכך שהרבה מאוד עובדים צפויים להיפגע בהכנסתם בתקופה קשה. אבל אם יש דבר אחד שעליו יש הסכמה רחבה בין משרדי הממשלה הוא שכל הקלה בחל"ת תביא יותר נזק מתועלת, במיוחד לעובדים. זאת משום שהיא תעודד מעסיקים להוציא לחל"ת מאות אלפי עובדים כמו בקורונה, שזה בעצם חל"ת יזום. בכך גם תוסיף הממשלה - שמחפשת כל העת מקורות תקציביים - הוצאות של מאות מיליוני שקלים על דמי האבטלה. בעוד השאיפה היא לפתוח את המשק - חל"ת יזום יעודד מעסיקים להשאיר את העסקים שלהם סגורים.
רועי מאור, מנהל פיתוח מדיניות בעמותת 121 (ארגון לא מפלגתי וללא כוונת רווח המתמחה בפיתוח הצעות המקדמות צמצום פערים), טוען ש"הקלות הנוגעות לעובדים בשולי עולם העבודה ולא ישפיעו על שיקולי המעסיקים".
עיקר המחלוקת: סיוע קמצני או מודל העסקה גמישה
המחלוקת העיקרית בין משרדי הממשלה עצמם היא בין המודל הגרמני שמיועד לשמר את העובדים אצל המעסיקים באמצעות "העסקה גמישה" לבין תוכנית הסיוע המאוד קמצנית של האוצר. ההצעה של המעסיקים בה תומך משרד הכלכלה היא שהמעסיק יספק לעובד תעסוקה כמיטב יכולתו וישלם עליה את מלוא השכר. הממשלה תממן 70% מיתר השכר, המעסיק - 15% והעובד יספוג 15%. מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב טוען ש"זה מודל שנוסה בהצלחה רבה. האוצר אומר ש'מצידי תוציאו לחל"ת זה לא ענייני'. אבל במצב הזה מהר מאוד תראה 100 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו". מרחב אומר שאם מחשבים את עלות החל"ת ופיצוי המעסיקים שנותן האוצר זה יוצא יותר יקר מהמודל הגרמני.
באוצר סבורים שהמודל הגרמני, בדיוק כמו חל"ת יזום, יעודד מעסיקים להשאיר עובדים בבית כדי לא לשלם את העלות ולכן יעודד אבטלה המונית ועלותו תהיה גדולה בהרבה מעלות חל"ת כפוי. למעסיקים הגדולים יש גם בעיה הסברתית קשה אחרי שקבוצת פוקס קיבלה בקורונה פיצויים גדולים ואז חילקה דיבידנדים לבעלים של 50 מיליון שקל. על רקע זה הודיעה התאגדות רשתות המסחר, הפעם, שמי שיהיו לו רווחים יחזיר את הסיוע.
באוצר בכלל לא רוצים לשמר את העובדים, מבחינתם מי שלא נחוץ ימצא עבודה אחרת. ההנחה היא שהמשק צמא לידיים עובדות בגלל המגויסים והמחסור בעובדים זרים ופלסטינים
אלא שמעל הכל באוצר בכלל לא רוצים לשמר את העובדים. ההנחה היא שהמשק צמא לידיים עובדות. זאת בגלל שיש 300 אלף מגויסים למילואים, חסרים עובדים בתעשייה, בחקלאות ובנייה, יש מחסור בעובדים זרים והעובדים מהרשות לא יכולים להיכנס לישראל. לכן מי שלא נחוץ במקום העבודה שלו שיעבור באופן זמני או קבוע לעבודה אחרת.
זו גישה מאוד קשוחה, כי גל פיטורים הוא תוספת לטראומה הלאומית, כי אנשים משכבות חלשות יאבדו הכנסה במהלך המעבר ומעל הכל כי המשרות והתפקידים הפנויים לא בהכרח מתאימים למובטלים או למקום המגורים שלהם. סוכן התיירות או מפיקת האירועים שפוטרו בבת ים לא ימצאו נחמה בכך שיש עבודה בבנייה או בחקלאות בעוטף עזה.
באוצר גם לא מאוד מוטרדים מכך ש־100 אלף או יותר עובדים יזרקו לאבטלה באופן זמני בשוק עבודה הדוק שצמא לידיים עובדות. צריך לזכור ש־100 אלף מפוטרים זה המון קשיים אישיים אבל תופעה לא מאוד משמעותית ברמת המאקרו. בקורונה נוספו מיליון. עוד 100 אלף מובטלים יעלו את ישראל מאחוז אבטלה שולי של 3.5% ל־6% עד 7%, אבטלה נסבלת בהחלט אם מניחים שהיא זמנית.
יו"ר התאגדות רשתות המסחר שחר תורג'מן מזהיר שזה עלול להגיע ל־200־300 אלף ואז יכול להיות שהאוצר באמת לא יחסוך הרבה. "נראה שהוא נעול", אומר תורג'מן, "האקסלים של האוצר סופגים הכל".
כן מציעים באוצר למעסיקים בניגוד לסבבים קודמים נוסחה לשימור חלק מהעובדים שבאמת חשובים להם. על פי הנוסחה, האוצר יממן 60% מעלות השכר של כוח האדם שיישאר מעבר ל־50% מהעובדים כפול מקדם ירידה במחזור ההכנסות. אחרי שהמעסיקים יתאוששו מהניסיון להבין את הנוסחה, הם יצטרכו לנסות להבין האם זה באמת שווה. איפרגן לא מבינה למה אי אפשר לייצר נוסחה פשוטה יותר. היא גם חושבת שצריך להעלות את אחוז ההשתתפות.
אוכלוסיות בסיכון: מבוגרים, צעירים וערבים
למרות עמדת האוצר, העלייה המוגברת באבטלה הכפויה כן יוצרת שורה של בעיות. אחת מהן היא שעובדים מבוגרים חלשים שיפוטרו עלולים להיפלט משוק העבודה. השנייה היא שמשום מה בני יותר מ־67 לא מקבלים דמי אבטלה. בקורונה פתרו את זה באמצעות מענקים של עד 4,000 שקל לחודש לקשישים בעלי הכנסות נמוכות. הבעיה היא שאם יחזרו על כך עכשיו זה עלול לעודד מעסיקים לפטר או להוציא לחל"ת דווקא את המבוגרים.
מצב התעסוקה בחברה הערבית מדאיג בשל שיעור האבטלה של צעירים שדוחף חלק מהם לפשע מאורגן. כעת יש חשש שמעסיקים יסרבו בתקופה הקרובה להעסיק את ערביי ישראל
מעל הכל יש בעיה קשה של אי־ודאות לגבי אורך המשבר. זו אחת הסיבות לחשש מחל"ת יזום או ממודל גרמני - הרי לא ברור לכמה זמן בדיוק יהיה תקף. ומרגע שההטבה תינתן יהיה לחץ ציבורי גדול להמשיך בה.
עוד היבט שבינתיים ההשפעות שלו לא ברורות קשור למפונים, ויש רבים כאלה. עסקים באזורים שהמדינה פינתה יקבלו פיצוי מלא על הוצאות השכר. ובכל זאת יהיו אנשים שיישארו ללא עבודה. חברות הסיעוד למשל מעריכות שיצטרכו להוציא אלפי מטפלות לחל"ת, כי הן נשארו בלי מטופלים.
מדאיג במיוחד מצב החברה הערבית. דו"ח מבקר המדינה קבע שב־2021, אחרי סגרי הקורונה, היו 29% מהצעירים הערבים חסרי מעש, כלומר לא לומדים ולא עובדים. סביר להניח שהתופעה הזו תרמה לא מעט כוח אדם לפשע המאורגן ועודדה את האלימות בחברה הערבית. עכשיו שופכים עוד שמן למדורה. איפרגן חוששת מתופעה של מעסיקים שיסרבו בשבועות הקרובים להעסיק את ערביי ישראל. אבל היא גם מקווה שאם המלחמה תסתיים בלי התפרעויות בערים המעורבות, אולי זה דווקא יעודד קליטת עובדים ערבים.
