ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
הצעת החוק של יהדות התורה וש"ס תקנה לבתי הדין הרבניים סמכות לשבת כבוררים בסכסוכים אזרחיים, במידה ושני הצדדים הסכימו על כך בכתב. דברי ההסבר לחוק כוללים שיקולים עבור האפשרות להקנות להם סמכות של שיפוט
ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר ביום ראשון הצעת חוק של יהדות התורה וש"ס להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. על פי ההצעה יוכלו בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים ולא רק בענייני גירושין ומשפחה.
בעבר ישבו בתי הרבניים של המדינה, כמו בתי דין רבניים פרטיים כבוררים בסכסוכים אזרחיים. ב-2006 קבע בג"ץ בפרשת סימה אמיר שהם חרגו בכך מסמכותם. פסק הדין קבע שכדי שבתי הדין הרבניים יוכלו לכהן כבוררים יש לעגן זאת בחקיקה מפורשת של הכנסת. השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה, "יש לשמור ולהגן מפני טשטוש גבולות בין מערכות שיפוט ממלכתיות לבין המערכות החלופיות". אחד הטיעונים העיקריים נגד הרחבת הסמכויות הוא החשש מבוררויות שיפלו צדדים מוחלשים, בעיקר נשים.
בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית נקבע שתוחזר לבתי הדין הרבניים הסמכות לכהן כבוררים. הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר מיהדות התורה וינון אזולאי מדגל התורה מיועדת ליישם זאת. הצעת החוק קובעת ש"בית דין דתי רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי אם שני הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם. בין הדין רשאי לדון ולפסוק לפי הדין הדתי".
חברי הכסת טוענים שהצעת החוק שלהם מבטאת "פלורליזם שיפוטי" ואת "זכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות". על פי דברי ההסבר להצעה "בתי הדין הדתיים יוסמכו במפורש לדון בבוררות בהסכמה. בית הדין ידון רק כאשר כל הצדדים מסכימים בכתב במפורש לדיון".
בתי דין רבניים פרטיים נוהגים להוציא כתבי סירוב למי שמסרסים להתדיין בפני דין תורה ופונים לערכאות חילוניות. הצעת החוק אינה מאפשרת זו אך היא מאפשרת לבית הדין להוציא היתר פניה לבית משפט למי שתבע אצלם והצד השני סרב לבוררות. היבט מדאיג במיוחד בדברי ההסבר הוא האמירה שבדיונים בוועדת חוקה תישקל האפשרות להקנות לבתי הדין הרבניים אפשרות לדיון "סמכות שיפוט", שהיא מרחיקת לכת בהרבה מסמכות של בוררים.
