דעה
מאבק משפטי סביב השקעות ESG: האם שיקולים סביבתיים פוגעים בתשואות הפיננסיות?
על רקע התנגדות מדינות שמרניות ופסיקות משפטיות חברות ניהול נכסים נדרשות להוכיח שהשקעות ESG מבוססות על ניתוח פיננסי יציב, זאת תוך שמירה על חובות הנאמנות כלפי בעלי המניות ועמיתי הפנסיה
בחודשים האחרונים מתחוללת בארה"ב סערה סביב תחום ESG - שילוב שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי בפעילות העסקית ובהחלטות השקעה. חברות ניהול נכסים רבות, ובהן בלקרוק (BlackRock), הפכו בשנים האחרונות למובילות השקעות ESG, מתוך אמונה כי מדובר בגישה התומכת בצמיחה בת-קיימא, בשמירה על הסביבה, בהוגנות תעסוקתית ובממשל תאגידי מיטבי. גישה זו טוענת כי התחשבות פרו-אקטיבית ביעדי קיימות ובערכים חברתיים מובילה בסופו של דבר לניהול סיכונים איכותי יותר ולהשאת תשואה לאורך זמן. במקביל, צבר התחום מתנגדים הטוענים שאימוץ שיקולים לא-פיננסיים פוגע בחובת הנאמנות הקלאסית כלפי בעלי מניות ועמיתי פנסיה.
אחת מנקודות הציון החשובות במאבק הציבורי-משפטי הזה הגיעה לאחרונה מבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של טקסס (Northern District of Texas). בפסק דין שעורר הדים רבים, נקבע כי חברה גדולה הפרה את חוק הגנת הכנסות פרישה לעובדים (ERISA) בכך שאפשרה לBlackRock, כמנהלת נכסים בתוכנית הפרישה 401(k) של עובדיה, ליישם מדיניות הנתפסת כ”אקטיביזם" ESG שעשוי לפגוע בתשואות העמיתים. לפי פסק הדין, חובת הנאמנות לפי ERISA מחייבת למקסם קודם כול את טובת העמיתים בפן הפיננסי, וכל שיקול אחר חייב להיות משני או לכל הפחות לא להקטין את התשואה.
עם זאת, אין ספק שעקרונות ה-ESG לא נועדו לעמוד בסתירה לאינטרס הכלכלי ארוך הטווח של משקיעים, אלא להיפך – הם אמורים לחזק אותו. תומכי הגישה גורסים ששיקולים סביבתיים (כגון סיכוני אקלים וזיהום), שיקולים חברתיים (למשל תנאי העסקה או שמירה על זכויות אדם) ושיקולי ממשל תאגידי (ובכלל זה שקיפות ויושרה) אינם רק "רעיון טוב" מבחינה מוסרית, אלא גם תורמים למניעת תביעות עתידיות, משברים עסקיים ותדמית שלילית. לשיטתם, התחשבות מקיפה ביעדי ESG מעניקה יציבות לחברה ואף מגדילה את ערך המניה לאורך זמן, כיוון שהיא מצמצמת סיכונים ומעודדת חדשנות.
מבט על התמונה הרחבה בארה"ב מלמד שמאבקים משפטיים וחקיקתיים סביב ESG מתנהלים במקביל ברמה המדינתית: מדינות שמרניות דוגמת טקסס ופלורידה מאמצות חקיקה המגבילה השקעות “המכוונות לאג’נדת ESG" בעוד מדינות אחרות דוגמת קליפורניה ופנסילבניה מעודדות אותן. בתווך, חברות וקרנות פנסיה נדרשות לנווט בזהירות: הן מוכרחות להוכיח שהשקעותיהן מבוססות על ניתוח פיננסי מוצק ושקוף, תוך שמירה על חובות הנאמנות לפי ERISA. מנהלי נכסים מצידם נעשים יצירתיים יותר במסגור עקרונות ESG כמרכיב בניהול סיכונים, במקום להציגם כאג’נדה אידאולוגית.
המציאות היא ש-ESG כאן כדי להישאר, אך ייתכן שייראה אחרת בשנים הקרובות. המונח עצמו עשוי לצאת מהאופנה המסחרית, ובמקומו ידובר על “קיימות פיננסית” או “אסטרטגיית סיכון לטווח ארוך”. בפועל, החברות שמכירות בחשיבות הנושאים הסביבתיים והחברתיים לא יוותרו עליהם בקלות – בעיקר כשההשלכות של משברים אקלימיים, מהומות חברתיות או פרשות שחיתות מסבות נזקים כלכליים משמעותיים. ההבדל יהיה בדגש על הוכחת הקשר ההדוק בין שיקולי ESG לבין השאת התשואה, כך שאיש לא יטען שהחברה מקריבה אינטרס פיננסי לטובת אג’נדה “זרה”.
למרות הפסיקה בטקסס, השקעות ESG – המתמקדות בניהול אחראי ובצמיחה בת-קיימא – ימשיכו להתרחב בשל דרישות המשקיעים, לחצים רגולטוריים (במיוחד באירופה ובאסיה), ומודעות צרכנית גדלה לנושאי איכות סביבה ושוויון חברתי. חברות ומעסיקים שינהגו בשקיפות ובמקצועיות בבואם לשלב יעדי קיימות בתוכניות פרישה, יוכלו לעמוד בחובת הנאמנות ולספק לעמיתים תשואה אטרקטיבית שתשקף את התועלת הגלומה ביישום עקרונות ESG. מנקודת מבט זו, הפסיקה של בית המשפט בטקסס מסמנת את הצורך להקפיד על ביסוס מקצועי של השקעות ESG, אך אינה מבשרת את סופו של התחום. להיפך – היא עשויה להאיץ את המעבר לאסטרטגיות ESG שקופות, מבוססות נתונים, ואפקטיביות באמת.
ד"ר רו"ח קרן בר חוה היא ראשת החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית ודירקטורית בחברות מובילות