ניתוחזינוק בעובדי הייטק בקורונה? בפועל נרשמה האטה בקצב הגידול
ניתוח
זינוק בעובדי הייטק בקורונה? בפועל נרשמה האטה בקצב הגידול
דו"חות של גורמי התעסוקה הממשלתיים מגלים כי הצמיחה במספר עובדי ההייטק פחות מרשימה ממה שנראה וכי ישנו גידול בעובדים במשרות חלקיות לעומת ירידה בשיעור המועסקים במשרות מלאות. וגם - חזון העבודה מהבית עדיין רחוק ממימוש
בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההייטק ניזוק ממשבר הקורונה. אמנם מספר העובדים בענף המידע והתקשורת המזוהה עם חברות ההייטק גדל ב־13%, אבל על פי קצב העלייה בתעסוקה בהייטק בשנתיים שקדמו למשבר, היה צפוי שמספר העובדים יגדל ב־21%, כלומר ישראל הפסידה כ־30 אלף עובדים בענף לעומת הפוטנציאל. בפועל לא בטוח שזה מאוד משנה, שכן ההייטק בולע ממילא כמעט כל עובד שהוא מצליח להשיג, ובהחלט סביר שמה שבלם את העלייה זה המחסור בעובדים מתאימים ולא המשבר. הדברים האלה עולים מדו"ח סיכום שנת 2021 של שירות התעסוקה.
שני הגופים האחראים להגברת התעסוקה בישראל - שירות התעסוקה וזרוע העבודה במשרד הכלכלה, מפרסמים היום (ד') את הדו"חות השנתיים שלהם ל־2021, כמעט חמישה חודשים לאחר סיום השנה. זרוע העבודה הוציאה לעיתונאים את הדו"ח שלה כשעתיים אחרי שירות התעסוקה אבל עומדת על כך שהמועד הזה תוכנן מראש. ריבוי דו"חות ומידע הוא חיובי ולשני הגופים התמחויות שונות. אבל נראה שלהבא אפשר פשוט שהם יתאמו מועדים ביניהם.
המספרים של ההייטק
נהוג למדוד את מספר העובדים בהייטק מכלל המשק. דו"ח זרוע העבודה מציע גישה מרחיבה. על פי הדו"ח, בסוף 2021 עמד שיעור המועסקים בהייטק על 10.3%, מתוכם 64% (6.6% מהעובדים במשק) עובדים במשלח יד של הייטק והשאר (3.7%) בתפקידי מעטפת. אלא שעוד 4.3% מהעובדים במשק מועסקים במקצועות הייטק בחברות ובמוסדות בשאר המשק. כך שיש במשק 10.9% עובדים במקצועות הייטק ו־3.7% עובדי מעטפת של הייטק ובסך הכל - 14.6%.
בפברואר חשף "כלכליסט" את הירידה הגדולה בשיעור הנשים המועסקות בהייטק בתקופת הקורונה. שיעורן בהייטק עמד לפי זרוע העבודה בסוף 2021 על 33.4% לעומת 35.4% בסוף 2012, כלומר יש פה נסיגה של הרבה יותר מעשור. אלא שמתברר שהמצב גרוע יותר - שיעור הנשים בהייטק גדול במיוחד במקצועות המעטפת. שיעור הנשים בתפקידי ההייטק בענף עצמו עמד על 27.5% בלבד.
פערים בעבודה מהבית
עוד עולה מהנתונים כי מהפכת העבודה מהבית עוד לא פה. ברבעון הרביעי של 2021 ירד שיעור העובדים שביצעו עבודה כלשהי מהבית על כ־17% מהמועסקים במשק, לעומת 31% באוקטובר 2020 בעת הסגר השני. בזרוע העבודה מגיעים למסקנה שיש פה בזבוז של 14% מפוטנציאל העבודה מהבית הקיים במשק.
שיעור העבודה מהבית של יהודים לא־חרדים ונשים חרדיות גבוה במיוחד ועומד על 20%. שיעור העבודה מהבית של גברים חרדים עומד על 13% בלבד. אבל הפער האמיתי הוא מהחברה הערבית, ששיעור העבודה מהבית בה עומד על 2%. סביר להניח שהדבר נובע מריבוי המשרות בתחומי בניין, תעשייה, מסחר קמעונאי ומערכת הבריאות באוכלוסיה זו, שאינן מאפשרות עבודה רבה מהבית.
אחת התופעות המעניינות במשק בשנה האחרונה היא פרדוקס המשרות הפנויות. האבטלה יורדת בעקביות בעוד מספר המשרות הפנויות שובר שיאים בעקביות. שירות התעסוקה מגיע למסקנה שאחת הסיבות העיקריות לפרדוקס הוא ריבוי המועסקים במשרות חלקיות.
מעדיפים עבודה חלקית
עד הקורונה היתה מגמה של עלייה במספר המשרות המלאות. המשבר גרם למגמה הפוכה, כנראה בשל חוסר נכונות של עובדים רבים לעבוד במשרה מלאה. מאז היציאה מהסגר השלישי ועד סוף 2021 מספר המועסקים במשרה חלקית גדל ב־15% ואילו מספר המועסקים במשרה מלאה עלה ב־5% בלבד. למעשה כחצי מהעובדים שחזרו למשק בתקופה זו (46%) היו במשרה חלקית.
שיעור העבודה מהבית של יהודים לא־חרדים ונשים חרדיות גבוה במיוחד - 20%. הפער האמיתי הוא מהחברה הערבית, ששיעור העבודה מהבית בה עומד על 2% בלבד
מספר המועסקים במשרה מלאה היה בסוף 2021 נמוך ב־2.5%, כלומר 80 אלף משרות פחות ממספר המשרות המלאות שהיה צפוי אם המשק היה ממשיך לצמוח בקצב הרב שנתי. מספר המשרות החלקיות גבוה ב־7.6%, שהם 64 אלף מועסקים ממה שהיה חזוי. בשירות התעסוקה מציינים ש"מרבית המועסקים במשרה חלקית הן נשים כך שהרחבת התופעה עלולה להחריף פערים מגדריים".
בגלל שיטת החל"ת, שבה בחרה ישראל, שיעור האבטלה בישראל צמח ב־2020 במהירות הרבה ביותר. סקירה בינלאומית שערך שירות התעסוקה וכוללת כעשר מהכלכלות המפותחות מגלה שהוא גם התאושש במהירות הרבה ביותר. בין סוף 2020 לסוף 2021 חלה ירידה של 84% בשיעור דורשי העבודה בישראל, כשאחריה ארצות הברית עם 68%. הדמיון בין ישראל לארצות הברית אינו מיקרי. שתיהן בחרו במודל של ניתוק המועסקים מהמעסיקים, שהעלה את האבטלה, ולא במודל הגרמני - שבו מסבסדים את המעסיק כדי שישמור את העובד אצלו.
המבוגרים נשארו בחוץ
קבוצת עובדים שלא התאוששה מהמשבר היא המבוגרים, בייחוד גברים בני 60 ומעלה. כך נרשמה ירידה של 2.5% בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים בני 60-64 וצניחה של 11% אצל גברים בני 65-69 יחסית לטרום המשבר. אצל נשים בנות 60-64 נרשמה ירידה קלה יותר של 1.5%. אצל נשים מבוגרות יותר יש עלייה, אך החוקרים מציינים שהמספרים נמוכים מדי לניתוח.
מתברר שמצב הנשים בהייטק גרוע משחשבנו - שיעורן בענף גדול במיוחד במקצועות המעטפת. שיעור הנשים בתפקידי ההייטק בענף עצמו עמד על 27.5% בלבד
שיעור ההשתתפות כולל מועסקים וכן מובטלים, שמחפשים עבודה. מי שאינו משתתף - אינו מחפש. לכן דו"ח שירות התעסוקה מציין ש"ייתכן כי הירידה בשיעור השתתפות המבוגרים מבטאת 'התייאשות' גבוהה יותר, מה שמעמיד קבוצה זו בפני סיכון גבוה להיפלט לצמיתות ממעגל העבודה ולמעשה לצאת לפרישה מוקדמת. המשמעות הכלכלית של הדברים, היא שמנת חלקם תהא רווחה כלכלית נמוכה יותר ותלות גבוהה יותר בתמיכות המדינה מזה".
דו"ח זרוע העבודה ביצע ניתוח מענין של שיעור התעסוקה במקצועות שמאפיינים מבוגרים (מקצועות שבהם יותר מ־60% מהמועסקים הם בני 45 פלוס), מתברר שחלה ירידה דרמטית של 36% בכמות מנהלי סניפי בנקים וביטוח בין 2012 ל־2019, ירידה של 33% במנהלים בתעשייה ושל 23% במרצים למדעי הרוח. לעומת, זאת חלה עלייה של פי 2.5 (153% תוספת) בכמות המועסקים כמרצים להנדסה, של 82% בחשמלאים, 46% של נהגי אוטובוס וגם 118% של פועלי ניקיון ופועלים לא מקצועיים.
