דעההאם הפד המתין עם הריבית הגבוהה זמן רב מדי?
דעה
האם הפד המתין עם הריבית הגבוהה זמן רב מדי?
היום נוטים "להאשים" את הפד שהמתין עם הריבית גבוהה מדי זמן רב מדי. ובכן, לא שיש לו הרבה ברירה. ריסון מוניטארי נועד למתן ביקושים מקומיים ואלו עדיין לא התמתנו מספיק, גם אחרי נתוני יולי. מה לעשות שלריסון האינפלציה יש מחיר ואף בנק מרכזי לא פועל בתנאי מעבדה
הבנק הפדראלי של ארצות הברית עולה שוב לכותרות. האם דוח התעסוקה החלש שפורסם ביום שישי בארצות הברית מעיד על ריבית שנותרה גבוהה מדי זמן ארוך מדי? האם התגובה הסוערת של השווקים הייתה במקום?
לפד חשוב מאוד להדהד מסרים ואחד החשובים הוא שמדיניות מוניטארית לא נקבעת לפי נתוני חודש בודד – מפתיעים ככל שיהיו. זה נכון תמיד – ובטח כשמדובר בדוח התעסוקה. בטור זה ניווכח מדוע.
בואו נחזור אחורה לחודש מרץ 2023. 146,000 (בלבד) מקומות עבודה חדשים דווחו על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של עבודה בארצות הברית, מחצית מתוספת מקומות העבודה בחודש פברואר ו-30%! מהתוספת של חודש ינואר.
אנו יודעים זאת היום, אלא שהנתון שפורסם במקור, ב-7/4 (יום ו'), עמד על 236,000, כמעט 60% יותר.
הפרסום נפל במקרה על יום שישי הטוב ווול סטריט הייתה סגורה, אבל ביום שני השוק בקושי הגיב. ואם כבר, אז הפוך למה שקרה הפעם. לדוגמא, האג"ח נפלו ותשואת הפדיון ל-10 שנים עלתה תוך יומיים מ-3.8% ל-4%.
אז הנתונים מיום האחרון והנתון של מרץ 2023 היו בדיעבד די דומים וחלשים באותה מידה. גם בגרסתה המקורית הייתה תוספת המשרות בשעתה הקטנה ביותר מאז דצמבר 2020.
אז למה הפעם הגיבו שוקי המניות בירידות חדות והאג"ח עלו ואילו אז המניות עלו קלות והאג"ח דווקא ירדו?
יש לכך מספר הסברים אפשריים.
ראשית, שיעור האבטלה היה אז נמוך יותר (3.5% לעומת 4.3%).
שנית, צמיחת השכר השנתית הייתה מהירה יותר (4.2%+ לעומת 3.6%+).
שלישית, הציפיות היו לתוספת נמוכה יותר מהנתון בפועל.
והאינפלציה? זו עמדה על 5% והיום רמתה 3%. נכון, ירידה של ממש, אך עדיין רחוקה מרמת היעד של 2 אחוזים ועם עליות גבוהות מדי במחירי השירותים והמוצרים הלא סחירים.
אז, כהיום, לא מדובר באינפלציה שמאותתת על מיתון קרוב.
כלומר, המספרים עצמם והציפיות שקדמו להם לא יצרו בשעתם תחושה פתאומית שהמשק קרב למיתון, או שתרחיש הנחיתה הרכה יורד לפתע מסדר היום. הם לא נתנו סיבה לחשוב שהפד עומד להוריד ריבית, בטח לא במסגרת ישיבת חירום ולא בשיעור כפול של חצי אחוז שמדברים היום בשוק.
אבל רגע. מה היה קורה אם השוק היה יודע בזמן אמת שהתוספת "האמיתית" הייתה קטנה בהרבה?
האם כן היינו חווים את התגובה הנוכחית? אני מניח שכן.
ושאלה נוספת: האם נתון חלש אומר משהו לגבי החודשים הבאים? האם ידעתם שבחודשים אפריל ומאי 2023 התאושש שוק העבודה לכדי תוספת של 291,000 מקומות עבודה, בממוצע? אני לא שולל תפנית כזו גם הפעם.
כי זאת יש לדעת – דוח התעסוקה החודשי תנודתי מאוד וכפי שנוכחתם לדעת – נתון לתיקונים חדים מאוד, משני כיוון ממש, בדיעבד. לא בכדי מדגיש הפד כי לא ייקבע מסמרות לפי נתון חודשי אלא לפי תהליכי התכנסות.
היום נוטים "להאשים" את הפד שהמתין עם הריבית גבוהה מדי זמן רב מדי. ובכן, לא שיש לו הרבה ברירה. הריסון המוניטארי נועד למתן ביקושים מקומיים ואלו עדיין לא התמתנו מספיק גם אחרי נתוני יולי.
ואם בנתוני יולי עסקינן, הניסיון מראה – אין לקפוץ למסקנות. מה לעשות שלריסון האינפלציה יש מחיר ואף בנק מרכזי לא פועל בתנאי מעבדה.
הכותב הוא רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, בנק מזרחי טפחות
