העליון יכריע: האם הקלטת ילד נגד הורה היא ראיה חשובה - או ניצול מסוכן
העליון יכריע: האם הקלטת ילד נגד הורה היא ראיה חשובה - או ניצול מסוכן
בסכסוך בין שתי אמהות הוקלטה אחת מילדותיהן המשותפות כ”חימוש ראייתי”. סוגיית לגיטימיות ההקלטה תידון בעליון, גם במסגרת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שמבקש למנוע "פגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין ההורים לילדיהם"
הסיפור הנוכחי שמתגלגל כעת לבית המשפט העליון, אחרי בתי המשפט לענייני משפחה והמחוזי, מתאר בפסקי הדין סכסוך הורי כ"מפלצתי" ו"בעל עצימות גבוהה". ההורים הן שתי אמהות, ובתווך שתי ילדות קטינות. הסכסוך הקשה בין האמהות מתנקז לשאלה האם מותר להקליט את הקטינות לצורכי אחת מהן נגד זוגתה לשעבר. את השאלה הזו מבקש עו"ד ארתור שני, בא כוחה של האם שמתנגדת להקלטות, להבהיר בעליון. הן לעניין לגיטימיות ההקלטה והן במסגרת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שמבקש למנוע "פגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין ההורים לילדיהם". את בקשת רשות הערעור הגישו עוה"ד שני, עומר בללי, רונית א' זיסמן ודרור פרדו.
המלחמה היא בין שתי בנות זוג לשעבר שנישאו ב־2012 בנישואים אזרחיים בארצות הברית. בהסכמה משותפת, הובאו לעולם שתי הקטינות באמצעות תרומת זרע אנונימית. לאחר לידת כל אחת מהן הוכרה גם בת הזוג שלא הרתה וילדה כהורה נוסף במסגרת צו הורות פסיקתי. באוקטובר 2020 הותרו הנישואים ומאז הסכסוך בין האמהות הולך ומידרדר למלחמה חסרת פשרות, כולל השימוש של אחת האמהות בהקלטות כ"חימוש ראייתי", כדברי עו"ד שני.
הצגת הקלטות ילדים בבתי המשפט נתקלת לרוב בנזיפות קשות של שופטים. יש דרכים אחרות לשמוע ולהעיד ילדים — בלשכת השופט, באמצעות עובדת סוציאלית. והנה, פסק דינו של המחוזי במקרה זה מצדיק עקרונית הקלטת ילדים, במיוחד כשיש חשש להפעלת אלימות. אולם, האירוע הנוכחי החל בבית משפט למשפחה, שאינו מוסמך לדון בעבירות פליליות שהתרחשו בתוך המשפחה. עו"ד שני טוען שקביעת המחוזי כי ייתכנו מצבים שבהם הקלטת קטין היא הדרך היחידה להוכחת אלימות נגדו "מתבססת על הנחה שגויה, שכן אף בהליך פלילי, ערכה של ראיה בדמות הקלטת קטין שבוצעה על ידי בעל דין ולא על ידי גורם מקצועי ואובייקטיבי היא אפסית וחסרת משמעות".
ובנוסף, כותב שני בבקשת רשות הערעור: "לא יכולה להיות מחלוקת כי הקלטת ילד על ידי מי מהוריו והגשת ההקלטה לביהמ"ש במסגרת הליך משפטי המתנהל נגד ההורה האחר, למעשה משליכה את הקטין לתוך ליבת הסכסוך בין הוריו, אף שלא במודע, באופן המעלה חשש ממשי לפגיעה במוגנות הקשר בינו לבין ההורה האחר, מושא ההקלטה". שני מבקש כאן את הגנת נוהל הנשיאה חיות, שלמיטב הידוע עדיין לא הופעל מאז פורסם באוגוסט 2020. "נוהל הנשיאה", הוא כותב, "נועד לטפל בדיוק במקרים בהם קיים חשש לניכור הורי או לפגיעה במוגנות הקשר בין הקטין למי מהוריו".
סיפור הניכור ההורי הופך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בסכסוכי הורים המשתמשים בילדים ככלי לפגיעה הדדית במאבקי משמורת. נוהל הנשיאה נולד אחרי עתירה לבג"ץ שטענה כי רק שופט משפחה אחד בתל אביב, ארז שני (אין קשר משפחתי לעורך הדין), מתייחס לניכור הורי במאבקי משמורת ובכך נוצרת הפליית מתדיינים מול שופטים אחרים. אגב, עם מינויו של שופט המשפחה המוערך שאול שוחט למינוי זמני בעליון, נוצרה הזדמנות נפלאה לעשות קצת סדר בסוגיות משפחתיות שנופלות בין פסיקות סותרות.
עקרון טובת הילד קיבל מעמד בכורה במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי. "עירובו של ילד במאבק המשפטי בין הוריו, בדרך של הקלטת דברים הנאמרים מפיו כנגד ההורה האחר, מהווה ניצול ציני ומבזה של הילד ככלי לצרכיו האישיים של ההורה המקליט, הסותר נחרצות את עקרון היסוד הנ"ל, קל וחומר שאינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד", כותב שני, ומוסיף: "דרך המלך בסכסוכים בין הורים לילדים היא הרחקת הקטין ככל האפשר מעירובו בהליך המשפטי המתנהל בין הוריו. הורה הסוטה מדרך המלך ובוחר להקליט את ילדיו לצורך הליכיו המשפטיים כנגד ההורה האחר – עושה במובהק שימוש לרעה בהליכי משפט בדרך עשיית דין עצמי דרך דלתות אחוריות. פעולת ההקלטה כנגד ההורה האחר יש בה כשלעצמה כדי להסית את הילד, אף אם לא במודע".
שני מבקש מבית המשפט העליון לקבוע שאחת, אין להתיר הקלטות ילדים על ידי הוריהם לצורך "חימוש "ראייתי"; שתיים, הקלטה כזו פוגעת במוגנות הקשר; ושלוש, ההקלטה פוגעת בפרטיות של הקטין כאישיות עצמאית.
