"הסיכוי שהממשלה תעלה מיסים באקלים הנוכחי הוא נמוך"
"הסיכוי שהממשלה תעלה מיסים באקלים הנוכחי הוא נמוך"
הוצאות המדינה לשנת 2023 נמצאות בסימן עלייה בעוד הצפי להכנסות בסימן ירידה. כתוצאה מכך, עולה החשש למציאת פתרון לאיזון תקציבי באמצעות העלאת מיסים מגוונים. לקראת פורום בכירי תחום המיסוי של Duns 100 לשנת 2023 ועל רקע המשברים הכלכליים בישראל ובעולם, מתייחסים כמה מבכירי תחום המיסוי בישראל לכמה מסוגיות המפתח בשוק במיסוי במדינה
המשק הישראלי נמצא בימים אלה במצב עדין. הוא אמנם מתמודד עד כה בצורה טובה יחסית עם האתגרים המקומיים והגלובליים, אולם חילופי השלטון והסערות הפוליטיות והמשפטיות המגיעות בעקבות הרפורמה המוצעת בבתי המשפט, מייצרים אתגרים חדשים המצטרפים לאתגרים הנגזרים מהאטה במשק והחשש ממיתון גלובלי שישפיע גם על ישראל. ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית של המשק הישראלי והירידה בהכנסות המדינה ממיסים שתיגרם כתוצאה מכך, יחד עם הבטחות קואליציוניות שעשויות לגרום ל'בור תקציבי', גורמות לחשש מהעלאת מיסים, אם לא בטווח הקצר, אזי בטווח הבינוני והארוך.
לקראת פורום בכירי תחום המיסוי של Duns 100 לשנת 2023 מתייחסים כמה מעורכי הדין המובילים בענף למדיניות המיסים הרצויה שהמדינה צריכה לאמץ בתקופה זאת. עורכי הדין מסבירים גם מה היא מדיניות המיסים הנדרשת בעת הזאת בענף הדיור, באיזה אופן צריכה המדינה להתערב בסיוע לעסקים הנמצאים בסכנת קריסה בעקבות המשבר הכלכלי, וגם – האם החוק לצמצום השימוש במזומן שנועד להילחם בהעלמת מס והלבנת הון אכן משיג את מטרתו.
לכתבה התראיינו עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף) במשרד גולדפרב זליגמן, עו"ד ורו"ח תהילה ששון, בעלים ומייסדת במשרד 'תהילה ששון ושות' משרד עו"ד, ועו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co.)
הממשלה החדשה: עושה רושם שקיום הבטחות הבחירות וההסכמים הקואליציוניים יצריכו השקעת כספים מרובה כאשר אחד ממקורות המימון האפשריים והמשמעותיים הינו גביית מיסים. האם לדעתך אנחנו נמצאים בפתחן של גזירות כלכליות הכוללות העלאת מס? איזו מדיניות מיסוי כדאי לממשלה לאמץ על רקע התקופה הכלכלית המאתגרת בה אנו נמצאים?
עו"ד ירון סבר: "שנת 2023 צפויה להיות מאתגרת במיוחד. בניגוד לשנתיים האחרונות נראה שלאור הנפילות בשווקים והאינפלציה הגואה בישראל ובמדינות אחרות, חוסר הודאות לגבי גביית המיסים יהיה מאוד משמעותי בשנה הקרובה. כשמצרפים לכך את ההבטחות למפלגות השונות אכן עולה השאלה – מאיפה יבוא הכסף? אני מתקשה לראות את הממשלה עושה מהלך של העלאת מיסים לאור האווירה הציבורית וסוגיית יוקר המחיה. יותר סביר שחלק מהוצאות הממשלה המתוכננות יידחו או יבוטלו אם גביית המיסים תיפגע. אין ספק בעיני שחוסר הודאות צריך להכתיב ריסון בהוצאות הממשלה".
עו"ד ורו"ח תהילה ששון: "מימון יעדי הממשלה על ידי גביית מיסים יכול להתבצע באמצעות כלים נוספים שקיימים בידי רשות המיסים ולא בהכרח באמצעות גזירות כלכליות הכוללות העלאת המס. העלאת נטל המס יכולה לגרום לפעולה הפוכה ולפגוע בעסקים הנמצאים כבר היום בתקופה מאתגרת, התזרים הפנוי יפחת ומעסיקים יאלצו לפטר עובדים. העובדים לא ישלמו מס ויפלו כנטל על המדינה שתשלם להם דמי אבטלה.
רשות המיסים צריכה לאמץ את גישת המקל והגזר. מצד אחד, לייצר הרתעה משמעותית במשק - הוספת עובדים מקצועיים שייבדקו את הדיווחים הניתנים לרשויות המס, ומצד שני, לתת הטבות המס שיגדילו את התזרים הפנוי כך שבסוף היום ישולם יותר מס, כלכלת המדינה תשגשג ויועסקו יותר עובדים. לשם כך הממשלה צריכה לתת הטבות נרחבות יותר בחוקי העידוד השונים, כמו למשל, החזרת חוק האנג'לים ועידוד בעלי מניות לחלק דיבידנדים בשיעורי מס מוטבים. כמו כן, כפעולה מיידית יש לשקול את החזרת נוהל 'גילוי מרצון' אשר יעמיק את גביית המיסים בטווח המיידי ויכניס עוד אנשים לרשת המס".
עו"ד ד"ר זאב הולנדר: "כלכלת ישראל צומחת. כתוצאה מכך קיים עודף בגביית מיסים המאפשר לממשלה לממן תכניות פיתוח וסיוע. על רקע זה אני לא חושב שהממשלה תבחר להעלות מיסים.
בנוסף, מדיניות המיסוי של מדינת ישראל היא נבונה ומאזנת בין צרכי המדינה - ביטחון וסיוע חברתי - לבין הנטל המוטל על היחיד כתוצאה מהטלת המס. יש לזכור, כי מדיניות מיסוי צריכה להבחין בין יחידים לבין חברות. בתחום מיסוי החברות, ישראל מתחרה מול מדינות אחרות, ושיעור מס החברות בה, 23%, הוא סביר לחלוטין, הן בהשוואה לארה"ב (21%) והן בהשוואה לבריטניה (19%). שיעורים אלה מצביעים על כך שמס החברות בישראל דומה לזה הנהוג בעולם. כמובן שיש גם מדינות אשר מטילות מס חברות בשיעורים נמוכים יותר, אולם באופן כללי מס החברות בישראל הינו תחרותי. בנוסף, ישראל מעניקה הטבות משמעותיות לחברות מייצאות, אשר משלמות מס חברות בשיעורים נמוכים, ודי בכך.
באשר למיסוי יחידים, לאור עודפי המס הגבוהים, ראוי היה לשקול הפחתה של נטל המס על יחידים, אולם כנגד שיקולים כלכליים עומדים גם שיקולים חברתיים. לכן, שיעור מס מקסימלי של 47%, המותיר בידי העובד את מרבית הכנסתו, בנסיבות שבהן המדינה מעוניינת לתת יותר לשכבות סוציו אקונומיות חלשות ובעלות הכנסה נמוכה, הוא צודק ונכון, ולא נראה כי יש מקום להפחית את שיעור המס השולי המכסימלי.
לסיכום, התקופה הכלכלית המאתגרת בה אנו נמצאים נובעת מתהפוכות כלל עולמיות, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, מגפת הקורונה וסיבות נוספות, שגרמו לעליית מחירים מואצת כלל עולמית, שהחזירה למשחק הכלכלי את מחלת האינפלציה הגבוהה. למזלנו, מסיבות שונות, האינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה לעולם המערבי ועומדת על כ- 5.5% לשנה. לפיכך, מצבנו טוב בהרבה ממרבית הכלכלות המערביות. בנק ישראל מטפל בתופעה בדרך של העלאת שיעורי הריבית. דווקא בתקופה כזו צריכה להיות רגישות להעלאת שיעורי המס, כיוון שעסקים רבים נאלצים ממילא להתמודד עם עלויות ריבית גבוהות יותר. קרוב לוודאי שהעלאת שיעורי הריבית תביא להאטה בצמיחה וייתכן גם למיתון, גם אם רך יחסית. לכן, לאור אי הוודאות הקיימת, איני תומך בהעלאת שיעורי המס, לא על יחידים ולא על חברות".
משבר הדיור: אילו שינויים ריאליים בתקנות וחוקי המס בישראל יוכלו לסייע לצינון מחירי הדירות למגורים? האם יש למדינה אינטרס לסייע בהורדת מחירי הדיור בתקופה זאת שבה ממילא נכנסים פחות מיסים בעקבות ההאטה במכירת הדירות?
עו"ד ורו"ח תהילה ששון: "ניתן לבצע שינוי בחוקי המס לצינון במחירי הדירות אך זו לא בהכרח הדרך הנכונה לטפל במשבר הדיור. לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בעשורים הקרובים יש להגדיל את היצע הדירות ולא להקטין את הביקוש. רכישת דירות מגורים עבור משפרי דיור ואף עבור משקיעים אינה מילה גסה, דירות מגורים הן אלטרנטיבה לפנסיה לאנשים שחסכו לאורך חייהם ושאינם רוצים להשקיע בשוק ההון. דירות המגורים הנרכשות ישמשו אלטרנטיבה למגורים למשפחות שאין להן את ההון הראשוני לרכוש דירות מגורים.
רשות המיסים מעודדת השקעה בדירות מגורים לתקופה ארוכה באמצעות הטבות במס לקרנות ריט ובאמצעות חוק עידוד השקעות הון אשר עבר שינוי מהותי עם הסדרת השכירות המוסדית. בנוסף מעודדת רשות המיסים התחדשות עירונית באמצעות הטבות במס בחוק מיסוי מקרקעין ועליה להמשיך לפעול בכיוון זה".
עו"ד ירון סבר: "השאלה הזאת נשאלת רבות בשנים האחרונות. כולנו רואים ששינויים בחוקי המס מכתיבים שינוי התנהגות. מצד שני ברור שזה לא הגורם היחיד שמשפיע על התנהגות הציבור כשמדובר בשוק הדיור. האינטרס של הממשלה במקרה זה מוכתב לא רק מחשיבה כלכלית נטו, אלא במידה רבה משיקולים פוליטיים. אני סבור שאם שיעורי הריבית ימשיכו לטפס, זה יהיה הגורם המרכזי בצינון שוק הנדל"ן באופן כללי".
בתקופת הקורונה לקחו רשויות המס חלק משמעותי בכל הקשור לסיוע לעסקים שנפגעו מהמגפה העולמית. כיצד כעת, רגע לפני תקופה המסתמנת כמאוד מאתגרת מבחינה כלכלית, יכולה המדינה - באמצעות רשות המיסים - לסייע לעסקים?
עו"ד ד"ר זאב הולנדר: " ככל שהאינפלציה תימשך ושיעורי הריבית יועלו ע"י בנק ישראל, זה בלתי נמנע שתהיה האטה בצמיחה הכלכלית במהלך 2023 ואילך. בהחלט יתכן שלא תהיה ברירה למדינה והיא תיאלץ לסייע לעסקים שייקלעו לקשיים. אחת הדרכים לעשות כן הינה באמצעות מערכת המס, וזאת במספר דרכים:
• הקטנת שיעור המקדמות - מקדמות המס הן נטל חודשי על עסקים והן נקבעות בדרך כלל על פי מחזור העסקים מהשנה הקודמת. הפחתתן תאפשר לעסק לממן פעילות באמצעות הכסף שלו חלף נטילת הלוואות מהבנקים, אשר יתייקרו משמעותית לעומת תקופות קודמות.
• בתחומי פעילות אשר עשויים להיפגע, על המדינה לשקול הקמת קרן למתן מימון לעסקים בתנאים נוחים יותר מאלה הניתנים בבנקים.
• המדינה צריכה לשקול גם אפשרות לסייע לעסקים קטנים, שבתקופות מיתון והאטה נפגעים יותר מגופים גדולים ומבוססים שיש להם יכולת התמודדות גם בתקופות קשות.
• אפשרות נוספת היא, כי המדינה תשקול דחיה כזו או אחרת בתשלומי מס לעסקים אשר נקלעו לקשיים בתזרים המזומנים, וזאת במטרה לסייע להם עם התזרים השוטף.
צריך לזכור, כי בסופו של דבר הבסיס לכלכלה ולצמיחה הם עסקים, בעיקר הקטנים. אמנם בישראל הכלכלה נשענת על ההייטק, אך זהו ענף שפחות נפגע לעומת עסקים מסורתיים גם בתקופת האטה, ולכן אני סבור שראוי כי משרד האוצר יהיה עם היד על הדופק בשנה הקרובה על מנת לבחון את המצב העסקי במשק במטרה לסייע למשק ולעסקים להתמודד עם האפשרות של האטה משמעותית בכלכלה, ולא לפעול רק כמי שמגיב למשבר . זאת, הן באמצעות דחיית תשלומי מע"מ והן באמצעות דחיית מקדמות, וייתכן אף באמצעות צעדים משמעותיים יותר, בהתאם לעוצמת ההאטה, שאין כל ספק כי תבוא בעוצמה כזאת או אחרת".
עו"ד ורו"ח תהילה ששון: "רשות המיסים יכולה לסייע לעסקים במישרין ובעקיפין.
במישרין - באמצעות מתן מענקים ותמריצים לעסקים במטרה לתת להם עמדת פתיחה טובה יותר מול השוק הגלובלי, ובאמצעות הפחתת הרגולציה, כך לדוגמא, קביעה מראש של "מסלול ירוק" כך שמי שעומד בתנאיו לא צריך לפנות לרשות המיסים לקבלת אישורים ספציפיים.
ובעקיפין - גידול בצריכת משקי הבית, לשם כך יש לרווח את שיעורי המס החלים על היחידים ולעודד בעלי מניות בחברות לחלק דיבידנדים על ידי הפחתת שיעור המס על חלוקת הדיבידנד".
עו"ד ירון סבר: "המדינה לצערי מתנהגת באופן מאוד ציני לגבי אותם מענקים שניתנו לעסקים בתקופת הקורונה וכעת משקיעה משאבים רבים בהחזרת רבים מאותם מענקים לידיה, ולא תמיד מסיבות מוצדקות. משרדנו עוסק בכך רבות ואנו רואים מקרים קשים מאוד של עסקים ששרדו בעזרת אותם מעניקים אבל דרישה כעת של החזר המענקים עלולה למוטט אותם בסופו של דבר. אני מצפה מהמדינה לפעול במקרים כאלה בהגיון ולבחון כל מקרה לגופו ולא לפעול באגרסיביות ללא הצדקה. לדעתי הטעות במקרה הזה היא להטיל על גוף שעוסק באופן רגיל בגביית כספים מהציבור, ולגרום לכך שבמובן מסוים 'יהפוך את עורו' ויעסוק במתן הטבות כספיות".
החוק לצמצום השימוש במזומן: האם העדכון שהקטין את סכומי הכסף המזומן המותרים לשימוש והעברה אכן משיג את מטרתו?
עו"ד ירון סבר: "הניסיון שלנו מראה שצמצום השימוש במזומן משיג את מטרתו, המלחמה בהון השחור, באופן מצומצם ביותר. ההשפעה העיקרית היא על עסקים גדולים ומסודרים שאכן משנים את אופן הפעולה שלהם, כך שיש בהחלט השפעה מסוימת בשטח. יחד עם זאת, לא נראה שהחוק הזה, ואכיפתו המוגבלת מאוד, באמת גורמים לשינוי בעסקים קטנים רבים או נותני שירותים כאלה ואחרים, שמהווים חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית במשק. נראה ששינוי משמעותי יותר ידרוש פעולות חינוכיות על-פני זמן. זה לא סוג של שינוי שאפשר לדעתי לבצע בטווח זמן קצר".
עו"ד ורו"ח תהילה ששון: "מדברי ההסבר לחוק לצמצום השימוש במזומן עולה כי מטרתו לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה בישראל, להיאבק בפשיעה ובהלבנת הון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.
הכלכלה הופכת להיות יותר דיגיטלית ולכן גם כך השימוש במזומן הולך וקטן. על מנת לעמוד במטרות החוק בעידן הדיגיטלי יש להסדיר ולטפל באלטרנטיבה הדיגיטלית לחוק, תשלום באמצעים מבוזרים - מטבעות קריפטוגרפים".
d&b – לדעת להחליט
