פרשנותאיראן על הכוונת: כך תשפיע תקיפה ישראלית על שוק הנפט העולמי
פרשנות
איראן על הכוונת: כך תשפיע תקיפה ישראלית על שוק הנפט העולמי
תפוקת הנפט של איראן מוערכת ב-3.5 מיליון חביות ביום, כ-4% מהביקוש העולמי. במקרה של תקיפה ישראלית, סעודיה והאמירויות יכולות לפצות על אובדן התפוקה האיראנית. החשש העיקרי: איראן תנסה לפגוע במתקני הנפט שלהן או לשבש את הפעילות במצרי הורמוז, שם עוברים כ-20% מתצרוכת הנפט העולמית היומית
בניסיון לשדר עסקים כרגיל, ביקר אתמול שר הנפט האיראני מוחסן פקנג'אד במתקני הנפט והגז המרכזיים במדינה. בין השאר ביקר השר במחוז עסלוויה, מרכז חשוב לתעשיית הגז והנפט של איראן, ובאי חארג' שבמימי המפרץ הפרסי, המשמש כטרמינל הייצוא הראשי של איראן לנפט.
השר האיראני טען כי ביקורו שגרתי ושהוא "לא מודאג" מהאיומים הישראלים, ושכל מטרת ביקורו היא "לתמוך במורל של העובדים". עם זאת, קשה לנתק את עיתוי הביקור מהקשרו, כשהעיתונות העולמית עוסקת בקדחתנות בימים האחרונים בהשלכות האפשריות על שוק האנרגיה במקרה שישראל תתקוף את מתקניה של איראן לאחר מתקפת הטילים על ישראל בשבוע שעבר.
החשש בעולם הוא פחות מדאגה למגזר הנפט האיראני, אלא בדרכי התגובה שלה בתסריט של מתקפה ישראלית. תפוקת הנפט האיראנית נמצאת אמנם בהתאוששות, אך לפי הערכות היא נעה סביב 3.5 מיליון חביות ביום, כאשר כמחצית מהנפט מיוצא. לטענת איראן, הכנסותיה מייצוא הנפט בשנה שעברה הגיעו לכ-35 מיליארד דולר – הכנסה חשובה כדי להשאיר את ראשה של הכלכלה האיראנית מעל המים.
חשוב להדגיש כי יש להתייחס בזהירות לכל הנתונים המתפרסמים באיראן ומחוצה לה לגבי תעשיית הנפט, שכן רובם ככולם מבוססים על הערכות ועל האיראנים לא ניתן לסמוך כי יפרסמו נתונים בשקיפות. עקב הסנקציות הבינלאומיות שמתמקדות בין השאר במגזר האנרגיה האיראני, גם אם הן הוקלו בעצימת העין של האמריקאים בשנתיים האחרונות, איראן מסתירה את נתוני האמת ומשתמשת בשיטות שונות כדי לעקוף את ההגבלות.
התפוקה האיראנית, גם אם נניח שבפועל גבוהה יותר ומגיעה לכ-4 מיליון חביות ביום, מהווה כ-4% מהביקוש העולמי לנפט. בתסריט הקיצוני ביותר שתקיפה ישראלית תעצור כליל את המשך התפוקה, מה שלא סביר, זוהי רמת תפוקה שהשוק העולמי יכול להתמודד עמה.
בקרב יצרניות הנפט יש יכולת תפוקה עודפת שכיום לא מנוצלת. שכנותיה של איראן ושותפותיה לאופ"ק – סעודיה והאמירויות – יכולות במקרה הצורך ותוך תקופה קצרה יחסית להזרים יחדיו לשוק עוד 4.5 מיליון חביות, וכך לפצות על אובדן התפוקה האיראנית.
אבל כאן טמון גם שורש הבעיה: הקרבה הגיאוגרפית של שתי המדינות הללו לאיראן מאיימת על אפשרות זו. אם מתקני הנפט שלה יותקפו, איראן יכולה לנסות לפגוע במתקני הנפט של המדינות השכנות כדי להזיק לשוק הנפט העולמי כפי שעשתה ב-2019 בסעודיה. איראן יכולה לשבש את אספקת הנפט לשוק העולמי ממדינות אלה גם ללא ירי, אלא באמצעות ניסיון לסגירת מצרי הורמוז או מיקושו. במקרה כזה ארה"ב תפעל לפתיחת המצרים, אולם מאחר שעוברים בהם כ-20% מתצרוכת הנפט העולמית היומית, כל שיבוש שם צפוי להזניק את מחירי הנפט בצורה ניכרת, גם אם לתקופה קצרה.
במקרה שתפוקת תעשיית הנפט האיראנית תיעצר או תיפגע, סין צפויה להיות הנפגעת העיקרית. נכון להיום, סין היא היבואנית העיקרית של הנפט האיראני ולפי הערכות היא מייבאת כ-90% מייצוא הנפט של איראן, קרי למעלה מ-1.4 מיליון חביות ביום.
בשל הסנקציות, הייצוא האיראני לסין מתנהל באמצעות מה שמכונה "צי צללים" - כלומר מכליות שמשייטות ללא הפעלת מערכות האיתור והמעקב שלהן. מהמכליות היוצאות מהאי חארג', הנפט האיראני נפרק למכליות קטנות יותר במדינות כמו מלזיה, בנגלדש, האמירויות, עומאן ועוד, ובאמצעותן הוא מגיע לסין כביכול מהמדינות שלעיל ולא מאיראן. איראן מוכרת לסין את הנפט בהנחה גדולה ביחס למחירי השוק, ובתמורה מקבלת תשלום באמצעות המטבע הסיני. בשל אי סחירותו העולמית של המטבע הסיני, איראן רוכשת באמצעות ייצוא הנפט סחורה בשוק הסיני או צוברת יתרות מט"ח במטבע הסיני.
מי שעוד צפויה להיפגע קשות משיבוש תנועת הנפט במפרץ היא הודו. בשנים האחרונות צמצמה הודו את ייבוא הנפט שלה מאיראן בשל הסנקציות הבינלאומיות ורצונה לשמור על יחסים קרובים עם ארה"ב. עם זאת, התלות של ההודים בנפט מאזור המזרח התיכון (המפרציות ועיראק) רק הולך וגובר בשנים האחרונות - נכון להיום, למעלה מ-45% מייבוא הנפט של של הודו מקורו במזרח התיכון. במקרה של שיבוש שרשראות האספקה מהמפרץ בשל העימות הישראלי-איראני, הודו תמצא עצמה בבעיה, לפחות זמנית.
