כנס הקיץ של הכנסת: תקציב תחילה, חוקים פרסונליים והפיכה משטרית אחר כך
כנס הקיץ של הכנסת: תקציב תחילה, חוקים פרסונליים והפיכה משטרית אחר כך
הישרדות הקואליציה תלויה בשלושה חוקים: בלי חוק התקציב הכנסת תתפזר אוטומטית; לוין ורוטמן לוחצים על רוב לקואליציה בוועדה למינוי שופטים; והממשלה צפויה לבקש מבג"ץ עוד ארכה לחוק הגיוס
בראש סדר העדיפויות של הממשלה יעמוד עם תחילת כנס הקיץ של הכנסת שייפתח מחר בעיקר תקציב המדינה לשנים 2023–2024, אותו עליה לאשר עד ל־29 במאי.
1. התקציב הכרחי להישרדות. כשלושה שבועות בלבד נותרו לוועדות הכנסת לדון בתקציב ובחוק ההסדרים הנלווה אליו, לפני החזרתם למליאה לקריאה שנייה ושלישית. החוק מחייב את אישורם עד סוף מאי, כאשר אי העברתו יוביל לפיזור אוטומטי של הכנסת ולהקדמת הבחירות. סקרי המנדטים האחרונים, שחוזים התרסקות של הקואליציה הנוכחית מ־64 מנדטים כיום ל־52–50 מנדטים צפויים לאחד את השורות בממשלה לצורך אישור התקציב, חרף חילוקי דעות בנושאים שונים, כמו סביב ההפיכה המשטרית.
לצורך העברת התקציב קיימו ועדות הכנסת השונות דיונים גם בזמן הפגרה ומליאת הכנסת צפויה לדון בתקציב כבר בשבוע שמתחיל ב־21 במאי 2023, בשבוע בו חל חג השבועות. בקואליציה ערים לתרגילי הפיליבסטר שצפויים מהאופוזיציה ולא רוצים להגיע לדקה האחרונה של אישור התקציב.
2. מחכים להכרעת נתניהו. המחאה נגד ההפיכה שנכנסת לשבוע ה־18 גרמה לקואליציה להקפיא זמנית את מהלכי החקיקה המרכזיים הקשורים לבית המשפט במטרה לתת זמן להידברות עם האופוזיציה בשיחות בבית הנשיא. לצידם הוכנסו להקפאה זמנית גם "חוק הגיוס", "חוק המתנות" (שיכשיר העברת 5 מיליון שקלים ויותר לנתניהו) ו"חוק דרעי 2" (שנועד להחזיר את אריה דרעי לממשלה).
לפי שעה לא מקדמים חוקים אלה להצבעה, בין היתר מתוך הערכה שאין רוב לחקיקתם. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו נמצא בין הפטיש לסדן ועל כן "החליט לא להחליט", כלומר לדחות את המשך החקיקה, חרף הלחץ הכבד מצד תומכי ההפיכה, שהובילו את הפגנת התמיכה מול הכנסת ביום חמישי האחרון. בזמן ההפגנה נתניהו פירסם הודעה שבה הביע "התרגשות אדירה" מהמחאה בעד ההפיכה, אך עדיין לא ברור כיצד יגשר בין האיומים הרבים על הכלכלה לבין הלחצים מכיוון שר האוצר בצלאל סמוטריץ שקרא בהפגנה "העם רוצה רפורמה והוא יקבל. אני מבטיח לכם לא נוותר" ושר המשפטים יריב לוין, שיצא בהתקפה חריפה נגד בית משפט.
אבן הנגף המרכזית במו"מ היא דרישת יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין לרוב של הקואליציה בועדה לבחירת שופטים, כאשר במקביל תולים בליכוד תקווה לבחירתו מחדש של אפי נווה לראשות לשכת עורכי הדין. נווה נחשב לתומך של ההפיכה ובמבנה הנוכחי של הוועדה מחזיק בכוח למנות שני נציגים מהלשכה, מה שיאפשר – בחבירה אליו – להשתלט על הוועדה גם בלי לשנות את החוק ולבחור את מחליפיהן של נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון הפורשות באוקטובר. באמצע יוני תבחר הכנסת את נציגיה לוועדה והקואליציה תקדם את מועמדיה.
למרות האופטימיות שמשדרים הצדדים למו"מ, במערכת הפוליטית לא ממהרים להמר על מתווה מוסכם בין הצדדים, כאשר סקרי הבחירות, בהם בני גנץ נוסק ונתניהו ולפיד נחלשים, עשויים להשפיע על התוצאה הסופית.
3. מוקש חוק הגיוס החדש. המחאה הציבורית הרחבה נגד חוקי ההפיכה המשטרית גרמה לדחיית חקיקת "חוק גיוס" חדש בקריאה השנייה והשלישית. יהדות התורה אמנם מתנה את העברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים בחקיקת חוק גיוס חדש, אך בקואליציה טוענים שכעת לא ניתן להעביר את החוק. וזאת, בעקבות המחאה נגד החוק שאותו דורשים החרדים ומתן הפטור הגורף מגיוס בצד הורדת גיל הפטור מ־26 ל־21.
הליכוד הציע בשבוע שעבר ליהדות התורה וש"ס לדחות את מהלכי החקיקה, כאשר אחת האפשרויות היא דחייה כוללת והשנייה מדברת על אישור בקריאה הראשונה בלבד של החוק כבר בתקופה הקרובה. יהדות התורה הודיעה שתתייעץ עם הרבנים, ובש"ס נוטים לתמוך בהצעה.
השורה התחתונה היא שהממשלה תפנה בקרוב פעם נוספת לבג"ץ כדי שיאריך שוב את תוקפו של החוק הגיוס הקיים, שבוטל על ידו כבר ב־2017 והוארך זמנית רק בשל מערכות הבחירות החוזרות ונשנות, עד יולי 2023. הממשלה צפויה להודיע שהיא מגבשת מתווה חדש וההערכה היא שבלית ברירה בג"ץ יאלץ לדחות שוב את סיום תוקפו של החוק הקיים. אם בג"ץ לא יעשה כן, החרדים יחלצו לחוקק במהירות חוק גיוס חדש, אחרת יאיימו בהפלת הממשלה.
