ניתוח"המשק בבלימה, כמעט כל האינדיקטורים משקפים האטה בפעילות"
ניתוח
"המשק בבלימה, כמעט כל האינדיקטורים משקפים האטה בפעילות"
נתניהו הבטיח גירעון של 1%, הנתונים חוזים שהוא יהיה גדול פי 3 - יצוא ההייטק נבלם, ההכנסות מנדל"ן צפויות לרדת בחדות, האבטלה במגמת עלייה ותחזיות הגופים הפיננסיים הישראליים הן של האטה בפעילות הכלכלית; הפועלים: "האינפלציה, הריבית ואי־הוודאות הפוליטית יעיבו על הצמיחה. התוצר עבר למגמת התכווצות"
בשבועות האחרונים דובר ונכתב רבות על תרחיש של הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג על רקע ההשלכות הכלכליות ההרסניות של ההפיכה המשטרית שהממשלה הנוכחית מקדמת בריצת אמוק. לצד זה, סקירות הבנקים הגדולים בעולם ממשיכות להציג את היחלשות השקל ואת המשבר הפוליטי שמעיב על הכלכלה הישראלית.
ההסתכלות החוצה קצת השכיחה את המבט פנימה. בימים האחרונים החלו להתפרסם סקירות של גופים פיננסיים ישראליים, אשר במרכזם תחזיות קודרות על הפעילות הצפויה במשק הישראלי, שתעיב על הכנסות המדינה ממסים ולפיכך גם על הגירעון. חלק ממנהלי אותם גופים ביקשו שלא להזדהות מחשש לפגיעה בעתיד על ידי השלטון.
"האינפלציה, הריבית ואי־הוודאות הפוליטית צפויות להעיב על הצמיחה. התוצר עבר למגמת התכווצות". כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירה שהתפרסמה שלשום. בבנק הגדול במדינה מעריכים כי הירידה בהכנסות ממסים יחד עם האתגר הכרוך בעמידה בצד ההוצאות נוכח הסכמי השכר וההתחייבויות לחברי הקואליציה תגרום לגירעון שצפוי להיות גבוה באופן ניכר מ־1% מהתמ"ג, ויהיה כנראה סביב 3% או יותר.
תזכורת: לפי הערכות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, לראשונה זו תקופה ארוכה בשנת 2023 צפויה להירשם עלייה נומינלית מינימלית של כ־0.25% בהכנסות ממסים: מכ־436 מיליארד שקל לכ־437 מיליארד שקל, שפירושה ירידה ריאלית, בניכוי האינפלציה, של כ־3.5%. במצגת שהציגה גרינברג לשרים כבר ניכרת האטה חריפה בהכנסות ממסים - הן העקיפים והן הישירים החל ממחצית שנת 2022 שהחריפה בחודשים האחרונים על רקע המהפכה המשטרית. זו מוסברת על רקע הזינוק החד בריבית במשק (מחיר הכסף) שפגע בעיקר בנדל"ן ובהייטק, שעליו יורחב בהמשך.
"המשק נמצא בבלימה", כותב אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, כאשר הוא מציין כי "כמעט כל האינדיקטורים משקפים האטה בפעילות המשק". אחד הנתונים שמצוינים כמעט בכל הסקירות הוא היצוא, לרבות יצוא שירותים ויצוא הייטק. לפי כל פרמטר אפשרי, יצוא ההייטק — הקטר המרכזי של המשק - נבלם. כך נראה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) וגם לפי מרכיב היצוא במדד המשולב של בנק ישראל.
גם המדד המשולב של בנק ישראל וגם מדד הפדיון של המשק של הלמ"ס — מדדים מובילים מצוינים לפעילות המשק - מראים באופן חד־משמעי סימני האטה מובהקים. זבז'ינסקי מציין כי גם שיעור האבטלה במשק המשיך לעלות בחודש ינואר והגיע ל־4.3% לעומת כ־3.5% בלבד באמצע שנה שעברה.
החדשות הטובות הן כי גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה - כלומר יותר ישראלים נכנסו לשוק העבודה ולכן טבעי כי חלקם טרם מצאו עבודה, אך המגמה חיובית. הבעיה היא, כפי שז'בזינסקי מעיר, ששיעור האבטלה צומח מהר יותר לעומת שיעור ההשתתפות. יתרה מזו, העלייה במספר המובטלים בלשכת התעסוקה, במיוחד אקדמאים, מגבה נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס. נזכיר כי האבטלה היא המשתנה הכלכלי שמגיב אחרון, בפיגור, לזעזוע כלכלי. לראיה: בארה"ב שיעור האבטלה ממשיך לרדת ולא שינה מגמה.
"אם לא יהיו אירועים ביטחוניים ־ אני לא צופה בשלב זה חריגה ממגבלת ההוצאה שאושרה. מצד שני, ברמת אי־הוודאות השוררת כעת קשה מאוד לחזות את צד ההכנסות", מסביר אבישר כהן, סגן החשכ"ל לשעבר ומי שהיה האחראי במשך 35 שנה על חישוב הגירעון והתחזיות מטעם המדינה.
"בתחזית מוקדמת שלי הנחת העבודה היתה אפס גידול נומינלי בהכנסות וזה גם מה שהאוצר חוזה בשלב זה. עכשיו כל אחד והתחזיות שלו, ויש כאלו שפרסמו תחזיות של עד 4% - זה אומר נפילה במסים של 60-50 מיליארד שקל, כלומר קטסטרופה כלכלית וצמיחה שלילית עם 'גמישות מס' מטורפת. בינתיים לא הייתי הולך על תחזית כזאת קיצונית. נתוני ינואר היו טובים, נחכה לנתוני הרבעון הראשון כדי לראות לאן כל זה הולך", הוא מסביר.
כהן סיפק תחזית גירעון בטווח של 0.8% עד 1.8% (המבוססת על תחזית הצמיחה הנוכחית), כאשר הטווח הזה מכסה נפילה נומינלית בהכנסות של עד כ־20 מיליארד שקל ואין חריגה בצד הוצאות. כלומר, אם בסופה של 2023 ההכנסות יסתיימו ב־417 מיליארד שקל, אזי הגירעון יעמוד על כ־1.8% תמ"ג.
איך נוצרים פערים כאלו? המודלים של החיזוי הם "מלמעלה־למטה". כלומר, אין תחזית לכל סעיף וסעיף (נדל"ן, מע"מ, שוק ההון וכו') אלא מכניסים את הנתונים למודל והוא פולט את שיעור השינוי על כל הגבייה. אלא שבתקופות של שינויים דרמטיים - ממשבר הקורונה, לאופוריית פוסט־קורונה, ובחזרה להאטה חריפה - נרשמים שינויים חדים וישנן הפתעות.
לדוגמה, גביית המסים בנדל"ן: הממוצע הרב־שנתי בשנים 2020-2013 עמד על יותר מ־10 מיליארד שקל, ב־2021 זה זינק ל־20 מיליארד שקל וב־2022 זינק שוב ליותר מ־25 מיליארד שקל. ברשות המסים מעריכים כי תירשם ירידה דרמטית ל־18 מיליארד שקל אך עדיין מדובר ב־80% יותר מהממוצע הרב־שנתי ערב הקורונה.
וזה סעיף קטן. תארו לכם מה יעלה בגורל הניכויים (מס הכנסה יחידים) אחרי הנזק להייטק ששליש מהניכויים מגיעים מהענף. מה שברור כבר עתה הוא כי כהן, אשר לא פוסל שהגירעון בסוף שנה יהיה כפול מהחזוי על ידי האוצר, נמצא עמוק בתוך מחנה "האופטימיים". גוף פיננסי ישראלי ענק נוסף, שמבקש להישאר בעילום שם, הגיע לתוצאות דומות כמו של הפועלים ומיטב: צמיחה של כ־1%-0% וגירעון של בין 3% ל־5% תמ"ג בתרחיש "הסביר" החדש, שעד לפני כמה שבועות היה התרחיש הקיצוני ביותר.
"כ־80% מהאנשים שמזיזים את המשק חסמו את נתיבי איילון בסוף השבוע האחרון. נראה לך שהם חושבים על השקעה במשק? על גיוס עובדים? על לקחת עוד פרויקט? ממש לא. הם בדיכאון טוטאלי", הסביר כלכלן בכיר באחת מיחידות הממשלתיות שמעדיף גם הוא להישאר בעילום שם.
ההערכה הזו מתכתבת היטב עם סקר שפורסם שלשום ב"כלכליסט" שלפיו 90% מהיזמים השיבו כי אם יקימו היום חברה, זה יהיה מחוץ לישראל. מטבע הדברים, הדגש עד כה ניתן למשתנים הנומינליים או הפיננסיים - לרבות האינפלציה (שכבר הגיעה ל־5.4%), שער החליפין (פיחות של כמעט 8% בתוך חודש ימים שמובל על ידי זרים), המדדים בבורסה (פער תשואות מתחילת השנה של בין 8.6 ל־14.4 נקודות אחוז בין ת"א־90 לבין נאסד"ק ו־S&P 500) — כי הם הראשונים שנראים לעין.
אלא שלבנק ישראל, גוף עצמאי ומקצועי, יש כלים כדי להתמודד עם אותם זעזועים: הוא מעלה ריבית שבסוף תצנן את האינפלציה וגם מתערב בשוק המט"ח באמצעות מכירת דולרים בהיקף שיתברר בעוד כמה שבועות בדו"ח החודשי על יתרות מטח (בבנק ישראל סירבו להתייחס).
אך הבעיה הגדולה היתה ונותרה בצד הריאלי של הכלכלה: כלל הסיכונים הצבורים - הפיסקאליים (חשש מפריצת המסגרות), הפוליטיים (ההפיכה המשטרית) והגיאו־פוליטיים (התחממות מסוכנת בגזרה הפלסטינית) - מתחילים להתערבב ומייצרים שיקוי קטלני שעלול להעיב על משתנים ריאליים: תוצר, אבטלה, מסים וגירעון. כאמור, את הסימנים הראשונים כבר מתחילים לראות כעת.
