דוח המבקרנזקי ההפרטה: משרד הרווחה מוציא חצי מיליארד שקל בשנה על שירותים שאינו מקבל
דוח המבקר
נזקי ההפרטה: משרד הרווחה מוציא חצי מיליארד שקל בשנה על שירותים שאינו מקבל
דו"ח מבקר המדינה מגלה כי מי שמרוויח שירותי הרווחה הם הספקים ולא הציבור או המדינה. חלק מהעמותות שמספקות שירותים למשרד צוברות עודפים בשווי 200% מהמחזור. המבקר: "חשש לפגיעה בקופה הציבורית"
משרד הרווחה מוציא יותר מחצי מיליארד שקל בשנה על שירותים שאינו מקבל. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא התשלומים לשירותי הרווחה המופרטים. המבקר קובע כי מדובר ב"חשש לפגיעה בקופה הציבורית". עוד מתברר שהרווח של הספקים גדול פי 2.3 מזה שנקבע מראש.
הדו"ח החמור מעיד על התוצאות הקשות של המצב בו שירותי הרווחה הם השירות המופרט ביותר בישראל בהיקף של כ-90% מפעולות משרד הרווחה, כאשר המדינה תורמת במקרים רבים לרווחת הספקים יותר מאשר לרווחת האזרחים. בשנת 2022 הוציא משרד הרווחה כ-36% מתקציבו על רכישת שירותים חברתיים חוץ-ביתיים במיקור חוץ (כ-3.5 מיליארד ש"ח) ששולמו ל-254 מפעילים.על פי תעריף משרד הרווחה, המפעילים אמורים להרוויח 3.8% אך המבקר מצא כי שיעור הרווחיות עומד על 9.7% ושוויו כ-106 מיליון שקל, מה שבא כמובן על חשבון מקבלי השירותים.
המבקר ניתח את הדו"חות הכספיים של העמותות שלפחות מחצית מהכנסותיהן מקורן בהפעלת מסגרות חוץ-ביתיות עבור משרד הרווחה (67 עמותות). 38% מהעמותות צברו יתרת עודפים העולה על 100% ממחזור ההכנסות של העמותה ומסתכמת בכ-725 מיליון שקל. בקרב 20% מהעמותות יתרת העודפים עולה על 200% ומסתכמת ב-393 מיליון שקל.
הדבר מתאפשר בין היתר מפני שהמשרד אינו מקזז כספים למפעילים על שירותים שלא סיפקו. נוהל אכיפה מאפשר למשרד הרווחה קיזוז כזה אולם אף שמשרד הרווחה ער למחסור בהיקף כוח האדם שמפעילי המסגרות מקצים (לדוגמה מחסור של 42% בעובדים סוציאליים), הוא אינו מקזז כספים לספקים. התוצאה: משרד הרווחה משלם למפעילים 512 מיליון שקל על משרות שאינן מאוישות. לדברי המבקר, הדבר "מצביע על חשש לפגיעה בקופה הציבורית".
המבקר קובע שמדובר ב"העלמת עין מצד משרד הרווחה כלפי מפעילים המפירים את החוזה שנחתם עימם, ומצביעים על תלותו במפעילים אלה. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, מאפשר משרד הרווחה למפעילים לתת שירות באיכות נמוכה יותר למקבלי השירותים, ללא הפעלת סנקציה כלפיהם". בשנים 2020-2022, עצר המשרד כ-40 השמות במסגרות בשל הפרות הסכמים על ידי מפעילי המסגרות. זו היתה הסנקציה העיקרית שננקטה, ולא הוטלו קנסות כספיים על מפעילי מסגרות.
יש גם בעיית פיקוח קשה. מפקחי המשרד מבקרים במסגרות חוץ-ביתית 2-3 פעמים בשנה במקום 13-18 על פי המלצת הצוות הממשלתי לטיוב שירותם חברתיים. למפקחים גם אין מושג למה התחייבו הזוכים במכרזים, ולפיכך אינם יכולים לבדוק האם הספקים עומדים בהתחייבויותיהם.
המבקר מצא גם שהמכרזים של משרד הרווחה "אינם מייצרים בפועל מצב של תחרות ממשית, שכן בכ-60% מהמכרזים כל הצעה שעוברת את תנאי הסף זוכה במכרז". אחת התוצאות היא ששוק השירותים החברתיים החוץ-ביתיים נשלט באופן כמעט מוחלט על ידי מפעילים ותיקים. 89% מהתשלומים עבור שירותים אלה (3.1 מיליארד שקל) משלם משרד הרווחה למפעילים שיש להם ותק של 17 שנה ויותר.
