סגור
בני גנץ ו גיא כספי
בני גנץ וגיא כספי (צילומים: : קובי קואנקס, אוראל כהן)

הפרקליטות סגרה את תיק החקירה בפרשת המימד החמישי

החקירה נפתחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה משנת 2019 בחשד למצגי שווא של עובדי החברה מול המשטרה לגבי היכולות של מערכת הבינה המלאכותית ששיווקה לה בפטור ממכרז. בין הנחקרים שהתיק נגדם נסגר: גיא כספי, מנכ"ל ומבעלי המניות בחברת אבטחת הסייבר דיפ אינסטינקט

פרקליט המדינה, עמית איסמן, הורה על סגירת תיק החקירה בחשד לעבירות מרמה מול משטרת ישראל בפרשת "המימד החמישי", כך עולה מהודעת משרד המשפטים. במסגרת הפרשה רשות התחרות חקרה באזהרה 15 מעורבים בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה - כל הנהלת חברת מודיעין הסייבר שקרסה ועובדים בה. כמו כן נגבו עדויות משוטרים.
בכיר הנחקרים בפרשה היה גיא כספי, מנכ"ל ובעל מניות (27%) בחברת אבטחת הסייבר באמצעות בינה מלאכותית דיפ אינסטינקט (Deep Instinct). כמו כן נחקרו שני מייסדים נוספים של המימד החמישי - דורון כהן, ששימש כמנכ"ל חברת הסייבר שקרסה, ויואל נאמן, אחיינו של שר המשפטים המנוח יעקב נאמן ומייסד ושותף במימד בעברו.
במרכז החקירה עמד חשד להצגת מצגי שווא למשטרה במסגרת התקשרות בפטור ממכרז להטמעת מערכת בינה מלאכותית ב־2014. שווי ההתקשרות כ־50 מיליון שקל על פני כמה שנים.
במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא "מערך הרכש במשטרת ישראל", במסגרתו תוארו בין היתר כשלים הנוגעים להתקשרות בין משטרת ישראל לבין המימד החמישי, שהיו"ר שלה בתקופה הרלוונטית היה ח"כ בני גנץ. מדובר בהתקשרות שנועדה לבחון התאמה של פלטפורמה טכנולוגית של בינה מלאכותית בעבודת המשטרה והטמעתה.
"בעקבות הכשלים שפורטו בדו"ח המבקר התקבלו כמה פניות אצל היועץ המשפטי לממשלה, בעקבותיהן נפתחה בדיקה שבהמשך הפכה לחקירה פלילית", נמסר בהודעת משרד המשפטים. "תחילה נוהלה החקירה על ידי משטרת ישראל, אך בהמשך החליט היועמ"ש דאז כי החקירה תבוצע על ידי רשות התחרות. במסגרת החקירה נחקרו באזהרה 15 חשודים עובדי חברת המימד החמישי וכן נגבו עדויות מגורמי משטרה שונים".
החשד הראשון שעמד בבסיס החקירה היה הצגת מצג שווא שיווקי, שהתבטא בכך שעובדי החברה הציגו למשטרה נתונים שגויים הנוגעים לפרק הזמן בו החברה פעילה, למספר הלקוחות שהתקשרו עם החברה ולמידת המוכנות של המוצר.
"בעניין זה הוחלט ביחס לחשוד המרכזי – סמנכ"ל המכירות של החברה – כי הראיות שנאספו בחקירה אינן מבססות קשר סיבתי בין הנתונים השגויים לבין התקשרות המשטרה עם המימד החמישי, ואף לא בין הנתונים השגויים לבין הסיווג הסופי של הפטור ממכרז", נכתב בהודעה. "בנוסף הנתונים השגויים אינם עולים כדי מצגי שווא ברף הנדרש במשפט פלילי. לגבי החשודים הנוספים שנכחו בפגישה בה הוצגו הנתונים השגויים, לא ניתן להוכיח במידה הנדרשת במשפט פלילי את מודעותם למסירת הנתונים השגויים".
החשד השני שעמד במרכז החקירה היה הצגת מצג שווא טכנולוגי, לאחר שעובדי החברה הציגו לכאורה בפני אנשי המשטרה יכולות פענוח אלגוריתמיות כאילו הן נעשו בצורה אוטומטית ועצמאית על ידי מערכת מבצעית מלאה. בפועל הייתה התערבות אנושית בדרך של מיון ראשוני אנושי של קובצי המידע.
"גם ביחס לחשד זה לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לכך שהיכולות הטכנולוגיות שהציגו החשודים למשטרה עולות כדי מצג שווא ברף הנדרש במשפט פלילי, בין היתר משום שנראה כי המערכת פעלה בצורה אוטומטית ברמה כזו או אחרת", נמסר בהודעה. "בנוסף, הראיות לא איפשרו להראות באופן חד-משמעי מהו המצג המדויק שהציגו אנשי המימד החמישי למשטרה בשלב בדיקת היכולות, וממילא לא ניתן להוכיח אם אכן היו פערים בין היכולות עצמן לבין מה שהוצג לגביהן.
"לכך התווספה העובדה שלא הייתה הגדרת ציפיות ברורה מצד המשטרה באשר ליכולות הטכנולוגיות שעל חברת המימד להציג טרם ההתקשרות עמה. היעדר הגדרה כאמור העלה קושי אינהרנטי בהוכחת מודעותם של החשודים לציפיות המשטרה ולקיומו של מצג שווא".
עו"ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת את יואל נאמן, מסרה: "אנו שמחים ומברכים על החלטת הפרקליטות המוצדקת לסגור את תיק החקירה בעניינו של יואל נאמן ועל כך שהפרקליטות הגיעה לכלל מסקנה שלא היה בסיס לטענה כלפיו, כפי שאנו סברנו מתחילת הדרך. אנו מודים לפרקליטות על עיתוי סגירת התיק לפני החג".