העבודה החדשה"חשבתי שהשינוי יכול להוציא ממני דברים שנרדמו עם הזמן"
העבודה החדשה
"חשבתי שהשינוי יכול להוציא ממני דברים שנרדמו עם הזמן"
קרנית שרון אפק: בת 45 מנס ציונה, נשואה+3; בעבר: מנהלת לשכה; כיום: שוזרת פרחים
"עבדתי בחברה תעשייתית כמנהלת לשכה, עסקתי בתקציבים וחוזים וניהלתי עובדים. כיוון שאני שם המון זמן היו עיסוקים שהרבה מעבר לניהול משרד כללי, קיבלתי עוד סמכויות ועוד אחריות. הקורונה היתה תקופה חדשה שבה הילדים בבית בלי הפסקה. זה עורר תחושת פחד, לחץ, והתחבר לכך שגם אני כבר המון זמן באותו מקום, ובאיזשהו מקום כבר רציתי לעבור לדבר הבא.
“הקורונה היתה טריגר. ב־2020 התפטרתי. גיליתי אצלי משהו חדש, נטייה אמנותית ויצירה. הקמתי עסק של שזירת פרחים. לא היה לזה ביקוש כמו שרציתי אבל נהניתי מאוד”.
מה הקורונה שינתה בתפיסה שלך את העבודה?
"מקום עבודה או בית זה מערכת שצריך לתפעל. במקרה שלי, בעלי בעבודה מאוד תובענית עד שעות מאוחרות ואני מתפעלת את הבית כמעט לבד. ומכיוון שאני יצאתי לעבודה מוקדם בבוקר היתה לי אפשרות להגיע עד ארבע ולהשתלט על כל ענייני הבית. ופתאום חל שינוי דרסטי, הילדים כל הזמן בבית, הצרכים משתנים ואפילו מתגברים. אם זה ילד חולה, גם כשאחרים חלו זה עורר פחד. מצאתי את הגדולים מאוד מסתגרים, את רואה שמשהו משבש לך את הבית ואת רוצה לאזן את זה.
1 צפייה בגלריה
קרנית שרון אפק: "הקורונה היתה טריגר והתפטרתי. גיליתי אצלי נטייה אמנותית ויצירה. רציתי לעשות משהו עם האהבה שלי לפרחים"
( צילום: עוז מועלם)
“ממיינד־סט של קריירה ולחץ, עברתי ללחץ ולשינויים שהביאה המגפה, עם הקורונה שאין לה התחלה, אמצע וסוף וזה לא נגמר ולא נגמר. זה שיבש את כל האופן שחשבתי על השגרה שלי וחשבתי שיש לי את האופציה לנצל את המצב כדי לנסות משהו חדש. חשבתי שהשינוי יכול להוציא ממני החוצה דברים שנרדמו עם הזמן. רציתי לעשות משהו עם האהבה שלי לפרחים ויצירתיות, זה עיסוק שמאוד שימח אותי. הקטע של פרנסה ועבודה הגיע אחר כך. ראיתי שיש ביקוש, ואמרתי שאולי כן אעשה משהו שמסב לי נחת וגם יכול לפרנס. חשבתי שאפשר לעשות משהו שמאוד מאוד אוהבים וכן להתפרנס אבל לא תמיד זה מצליח, אז אמשיך לחפש את המקום המקצועי הבא שלי, אבל אני לא מתחרטת לרגע, כי יש דבר חדש שאני יודעת שאני טובה בו".
עם אילו תובנות יצאת?
"שמקום העבודה יכול להיבנות בהתאם ליכולות שלך ולא הפוך. שאנשים יכולים לעשות את הדברים שנכונים להם, בלוח הזמנים שלהם, בסביבה שלהם. יש בזה ויתורים, לפעמים מחיר של שכר, של ביטחון כלכלי, שזה משהו שנפשית כל אחד צריך להבין אם הוא יכול לעמוד בו. כרגע אני כן רוצה לשמר את העיסוק החדש שאני מאוד אוהבת, אולי בפחות שעות, אבל אולי גם אחזור לעבודה משרדית - אך בצורה שונה".
מה את חושבת על הקונספט של עבודה שבלונית במשרד כיום?
"הוא לא מת. אבל התחדד לי שהתפיסה של ללכת כל יום לעבודה, להיות 8־9 שעות ולחזור - היא היום תפיסה מוזרה. עבודה יכולה להיות באלף דרכים. ההייטק הראה שאפשר לעבוד גם מחוף הים.
“יש לנו כלים שמאפשרים לנו לעבוד מכל מקום. אם כבר אנשים היום לדעתי עובדים הרבה יותר מאשר קודם - זה אולי אפילו לרעה. לעבודה מהבית יש פוטנציאל להשתלטות על החיים. אני מאמינה שאחזור לעבודה משרדית אבל בתנאים אחרים. היום כולם מציעים סגנון עבודה היברידי, וזה יכול להתאים לי".
