תקציב הביטחון הוגדל במפתיע ב-7.4 מיליארד שקל
תקציב הביטחון הוגדל במפתיע ב-7.4 מיליארד שקל
ועדת הכספים אישרה הערב העברות תקציביות בסכום כולל של 8.58 מיליארד שקל למשרדי הממשלה השונים, כשמרבית הכסף לביטחון. לשאלות הח"כים מדוע הכספים למערכת הביטחון לא נכללו בבסיס התקציב שאושר רק בחודש שעבר, נמסר כי ההחלטה התקבלה בשבועות האחרונים
ועדת הכספים אישרה היום (ה') 7.387 מיליארד שקל למערכת הביטחון כהרשאה להתחייב (מסגרת אשראי). העברת הכסף הוגדרה כמסווגת, והפירוט יינתן רק לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. חברי הכנסת שאלו מדוע הסכום הזה לא נכלל בבסיס תקציב המדינה, שאושר בכנסת רק ב-4 בנובמבר 2021, ועל כך השיבו כי החלטת התקצוב התקבלה רק בשבועות האחרונים.
מדובר בסכום גבוה יחסית, במיוחד לאור העובדה שלפני מספר חודשים סיכמו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ על הגדלת תקציב מערכת הביטחון ב-7 מיליארד שקל. בסיכום מסוף יולי 2021, ערב הדיון בממשלה על התקציב לשנים 2021-2022 נקבע שתקציב מערכת הביטחון לשנת 2022 יעמוד על 58 מיליארד שקל.
משרד הביטחון תבע אז תוספת תקציב של 9 מיליארד שקל, הכוללת 3 מיליארד שקל החזר בגין מבצע "שומר החומות" והכנסת 6 מיליארד שקל לבסיס התקציב של מערכת הביטחון לשנת 2022. בסופו של דבר הוסכם כאמור על תוספת של 7 מיליארד שקל
ערב סיום שנת התקציב 2021 אישרה היום ועדת הכספים העברות תקציביות בסכום כולל של 8.58 מיליארד שקל - שההעברה למשרד הביטחון היא חלק מהן. הסיבה לדחיפות היא שבאמצע השבוע הבא יסגור החשב הכללי באוצר את המערכת התקציבית לביצוע שינויים בתקציב.
בין ההעברות התקציביות שאושרו:
רשויות מקומיות: כ-543 מיליון שקל. התקצוב מיועד למענקים ותקציבי סיוע לרשויות מקומיות – תגבור תקצוב הרשויות הדרוזיות בכרמל, בגליל ובגולן בהתאם להחלטות הממשלה. עוד מיועד התקצוב למימון תוכניות הבראה לרשויות, למענקים ביטחוניים לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון עבור מענקים לתקציב השוטף של רשויות אלה במסגרת הסכמים קואליציוניים. עוד נועד התקציב לתוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה. עוד מיועד התקצוב לשיפוי קליטת דיור ברשויות, לשיפור השירות וההון האנושי בהן, לפיתוח אשכולות לשיתוף פעולה אזורי בין רשויות ולצרכים נוספים.
שינוי פנימי בתקציב משרד הבינוי והשיכון: כ-27 מיליון שקל - התקצוב מיועד לסיוע בשכר דירה הניתן לקשישים.
המשרד לביטחון פנים: 482 מיליון שקל - מתוכם 137 מיליון שקל לשכר, קניות, גמלאות, של רשות הכבאות והצלה, השב"ס והמשטרה. בין שאר השינויים בתקציב, חלקו מיועד לבינוי וטכנולוגיה למתקני השב"ס בעקבות בריחת האסירים מכלא גלבוע. סכום של 34 מיליון שקל מיועד ברובו לפעילות ארגוני ביטחון הפנים להתמודדות עם נגיף הקורונה, וכ-1.5 מיליון שקל מיועדים ליישום החלטת הממשלה לטיפול בתופעת הפשיעה במגזר הערבי. 211 מיליון שקל מיועדים להעברת תקציב עלויות השכר ותקציב הארגונים של יחידת משמר הגבול תחת פיקוד צה"ל לתקציב השוטף של משטרת ישראל.
משרד החוץ: כ-30 מיליון שקל - התקצוב מיועד עבור יישום הסכמי אברהם, בהתאם להחלטת ממשלה מיולי, והקמת נציגויות באבו דאבי, דובאי, רבאט ומאנמה, וכן לפרויקטים מדיניים בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית ויישום הסכמים בין משרד החוץ למשטרת ישראל ומשרד ראש הממשלה.
משרד העלייה והקליטה: 70 מיליון שקל - בהרשאה להתחייב (מסגרת אשראי) מיועד למרכזי הקליטה.
משרד הרווחה: 17 מיליון שקל - עבור תגבור שירותי הרווחה ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגולן, בגליל ובכרמל בהתאם להחלטת ממשלה מנובמבר.
משרד המשפטים: 10 מיליון שקל - במסגרת הסכמים קואליציוניים, התקציב המיועד לשימושים שונים.
משרד התחבורה: 6 מיליון שקל – התקצוב עבור הנגשת אמצעי התחבורה הציבורית השונים ברכבים ובתחנות, סובסידיה לתחבורה הציבורית בהתאם להחלטות ממשלה שעניינן הסכמים קואליציוניים.
רשויות הפיקוח: 4 מיליון שקל - התקצוב עבור רשות הטבע והגנים לשם יישום החלטת ממשלה מאפריל 2018 בנושא סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים ושיקום ההיאחזות הישנה בעין גדי.
משרד הפנים: כ-5 מיליון שקל - עבור התמודדות עם נגיף הקורונה ולתקציב המשרד לשירותי דת עבור פיתוח בתי עלמין ושירותי הדת השוטפים של העדות הלא יהודיות והיהודים הקראים.
משרד הפנים: 37 מיליון שקל - לפעולות אגפי המשרד השונים.
הוצאות פיתוח אחרות, כ-5 מיליון שקל, הכוללות את פרויקטי מורשת ירושלים ופרויקטי מורשת מוחשית ובלתי מוחשית.
משרד הכלכלה והתעשייה: כ-48 מיליון שקל. התקצוב, חלקו בהרשאה להתחייב, מיועד למענקי מחקר ופיתוח של הרשות הלאומית לחדשנות וכן עבור מו"פ של האיחוד האירופי ושיתופי פעולה של הרשות לחדשנות עם משרדי ממשלה אחרים.
