סגור
יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו
יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: עמית שאבי)

אדלשטיין, האדמו"רים והיועמ"שית יעמדו בדרך: השבוע הקריטי של חוק ההשתמטות

שר הביטחון כ"ץ והחרדים הבטיחו להציג השבוע נוסח חדש של חוק ההשתמטות אבל בקואליציה מעריכים שהסיכוי לחקיקתו קלוש. המשוכות שבדרך: אדלשטיין, ח"כים מהקואליציה, האדמו"רים, היועמ"שית ובג"ץ. בינתיים מקדמים חוקי הפיכה 

השבוע הקרוב הוא קריטי לראש הממשלה בנימין נתניהו ולקואליציה. במהלך השבוע ינסו שר הביטחון ישראל כ"ץ והחרדים להציג נוסח של חוק גיוס שיענה גם על דרישות האדמו"רים להמשך ההשתמטות ואי־הטלת סנקציות אישיות, וגם על דרישות יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וח"כים בליכוד ובציונות הדתית לחוקק חוק אפקטיבי, שבאמת יביא לגיוס החרדים.
בפגישה שנערכה ביום חמישי בין כ"ץ, אדלשטיין והשר לשעבר אריאל אטיאס, המייצג את החרדים, הפעילו כ"ץ ואטיאס לחצים על אדלשטיין לקדם את החוק, אלא שהטיוטה המעודכנת טרם הונחה על שולחן הוועדה. הוסכם שבתוך שבוע יוגש לה נוסח מעודכן על מנת שתחל לדון בו רק בשבוע הבא. יצויין, כי לא נקבעו דיונים בחוק השבוע.
בעיצומו של משבר חוק הרווחים הכלואים בשבוע שעבר בכנסת, הבטיחו בקואליציה שהנוסח של חוק יוצג כבר ביום רביעי הקרוב. בקואליציה כבר השלימו עם העובדה שכל נוסח שיוצג בפני ועדת חוץ וביטחון לא יעבור את המשוכות הרבות, ולפי שעה הסיכויים שיחוקק חוק גיוס קלושים ביותר.
המשוכה הראשונה היא אדלשטיין והוועדה. אדלשטיין אמר שהוא מסרב לחוקק חוק שיגרום להמשך ההשתמטות ומעוניין בחוק שיביא לצמצום בנטל. הוא דורש שבספירת החרדים המתגייסים כדי לעמוד ביעדי הגיוס ייכללו רק מתגייסים לשירות קרבי או תומכי לחימה, בעוד כ"ץ ואטיאס רוקחים חוק שיאפשר למתנדבים בזק"א ובמד"א להיכלל במכסה. אדלשטיין לא יאפשר להעביר בוועדה שלו חוק שלא עונה על צורכי מערכת הביטחון, והוא זוכה לגיבוי של הייעוץ המשפטי של הוועדה. בעמדתו של אדלשטיין תומכים ח"כים מהקואליציה, ובהם שר הקליטה אופיר סופר, אוהד טל (הציונות הדתית), אלי דלל, דן אילוז, ומשה סעדה (ליכוד). בליכוד ובציונות הדתית דורשים גם להטיל סנקציות אישית וכלכליות על אברכים שלא יתגייסו. בכנסת מעריכים שאין רוב לחוק שלא יטיל סנקציות כבדות על המשתמטים.
המשוכה השנייה היא הרבנים ביהדות התורה ובש"ס. בקרב הרבנים יש התנגדות גורפת להטלת סנקציות אישיות על המשתמטים או סנקציות מוסדיות. התחרות בין האדמו"רים האשכנזים לרבנים הספרדיים רק מחריפה, והספרדים חוששים שעיקר המכסות יאוישו על ידי אברכים ספרדים.
המשוכה השלישית היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהבהירה בסוף השבוע כי יעד גיוס האברכים שסוכם בין כ"ץ לחרדים, 4,800 בשנה, "אינו תואם את צורכי הצבא או את ערך השיוויון". לעמדתה, על מערכת הביטחון להציג במשך השנה את תוכנית הגיוס לשנה הבאה ואת "הצעדים שיינקטו להגדלת היקף המועמדים לשירות ביטחון מתוך החברה החרדית". עוד דורשת היועמ"שית כי כל חרדי בן 16.5 יקבל צו התייצבות ולא תהיה דחיית שירות אוטומטית. כך, מי שלא יתייצב ייחשב כעבריין.
בקואליציה אומנם נוהגים לצפצף על עמדותיה של בהרב מיארה, אבל מודעים לכך שהתעלמות מחוות דעתה, שמגובה על ידי הייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון, תהיה לרועץ.
המשוכה הרביעית היא בג"ץ. שופטי בית המשפט העליון ידרשו בסופו של דבר להכריע בסוגיית ההשתמטות. אי חקיקת חוק גיוס יוביל לעתירות לגייס את החרדים. אם בסופו של דבר יהיה חוק ידונו שופטי בג"ץ באפלייתם של החרדים.
יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף הכריז שאם לא יהיה חוק השתמטות, תקציב המדינה לשנת 2025 לא יאושר. לפיכך, כפי שנחשף בכלכליסט, הדיונים וההצבעות על התקציב נדחו לסוף מרץ.
עד לשבוע שעבר העריכו בקואליציה שאם חוק ההשתמטות לא יעבור, הכנסת תתפזר לנוכח אי השגת רוב בעד התקציב, והבחירות ייערכו ביוני. אלא שבשבוע שעבר חלה תפנית בעלילה: הצלחתו של נתניהו להעביר את החוק למיסוי רווחים כלואים למרות התנגדות של כמה ח"כים מהקואליציה, גרמו לבכירים בה לחשב מסלול מחדש. לטענתם, יש לנסות ולהעביר את תקציב 2025 בלי תמיכתה של אגודת ישראל ובלי חוק ההשתמטות. מדובר במהלך מורכב: אי חקיקתו של חוק השתמטות מהווה בעיה קשה לחרדים מפני שלא יתאפשר המשך סבסוד המעונות לילדי אברכים משתמטים ותישלל מהם את קצבת האברך. מצד שני, ההשתמטות תונצח ויימנעו יעדי גיוס חרדים וסנקציות.
בקואליציה מזכירים שיו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (דגל התורה) שהכין את חוק הרווחים הכלואים בוועדה שלו וכן יו"ר ש"ס אריה דרעי תמכו בשבוע שעבר בחוק הזה ולכן הם לא ימהרו לפזר את הקואליציה. הסיבה לכך היא שבסקרים האחרונים נתניהו בראשות גוש ימין־חרדים לא מצליח להרכיב קואליציה ולכן עדיף להם שהתקציב יאושר.
בכירים בקואליציה אומרים כי נתניהו "מרגיש על הסוס" ולא ימהר לפזר את ממשלתו. הוא מעודד מההצלחות של צה"ל ומצפה לגיבוי לאחר השבעתו בעוד כשבועיים של דונאלד טראמפ. אם בסיועו של טראמפ נתניהו יצליח להביא חלק מהחטופים, הדבר יסייע לו פוליטית. כעת, לא בוער לנתניהו להקדים את הבחירות באמצעות אי אישור התקציב, והשאלה היא האם החרדים יתמכו בתקציב בלא חוק השתמטות.
במקום לאשר את התקציב עד סוף מרץ 2025 נתניהו יכול לשנות את החוק המחייב את פיזור הכנסת לנוכח אי אישור התקציב. הוא כבר עשה את זה ב־2020 כשלא רצה לחוקק תקציב דו שנתי, שהיה מאפשר את הרוטציה בראשות הממשלה עם בני גנץ. בכל מקרה, נתניהו יקבל את ההחלטות ברגע האחרון.
התסבוכת הפוליטית סביב חוק ההשתמטות לא מונעת את המשך החקיקה הפרטית של חוקי ההפיכה המשטרית. ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר היום הצעת חוק שלפיה הכנסת היא שתבחר את נשיא בית המשפט העליון.
מאז אוקטובר 2023 מסרב שר משפטים יריב לוין לבחור נשיא לעליון לפי "שיטת הסניוריטי. בג"ץ הורה לו להציג עד 16 בינואר את מועמדו והוא יקיים השבוע שני דיונים בהסתייגויות נגד מינויו של מ"מ נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
במקביל, ועדת החוקה תמשיך השבוע בחקיקתו של החוק להחלשת לשכת עורכי הדין שהוגשה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד).