פרשנותצעדי האוצר מכוונים נגד ההסתדרות, האם היא תעמוד בלחץ?
פרשנות
צעדי האוצר מכוונים נגד ההסתדרות, האם היא תעמוד בלחץ?
שר האוצר סמוטריץ' מעריך שיו"ר ההסתדרות בר דוד חלש ולא יוכל להתנגד לגזירות הכלולות בתוכנית הכלכלית ל-2025. הוא עשוי לגלות שהפגיעה הקשה בכיסי העובדים היא צעד אחד רחוק מדי
הפרסום המלא של "התוכנית הכלכלית לשנת 2025" מבהיר כי אחת מדמויות המפתח להעברת התקציב הוא יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד. הטיוטה הנוכחית מטילה על שר האוצר "להתייעץ" עם ההסתדרות כדי שהלה יסכים לכמה מהלכים מתוכננים. הראשון הוא הגדלת ההפרשות לפנסיה של עובדי המגזר הציבורי הזכאים לפנסיה תקציבית מ־2% ל־7%, מהלך שיכניס לקופת המדינה כ־700 מיליון שקל. הטיוטה גם מטילה על הממונה על השכר באוצר "להמשיך בהידברות" עם ההסתדרות כדי שתסכים לדחות העלאות שכר במגזר הציבורי שיצטברו לחיסכון של 3 מיליארד שקל בשנה.
לפי הטיוטה, שר האוצר גם יצטרך "לנהל משא ומתן" עם ההסתדרות כדי לקבל את הסכמתה להקפאת ההצמדה לאינפלציה השנה, כך שהפנסיה התקציבית תקטן בכ־4%. מהלך זה אמור לחסוך כ־900 מיליון שקל בשנה. עד כאן ספרנו 4.6 מיליארד שקל, שכולנו מבינים שתלויים בהסתדרות ובעומד בראשה.
עם זאת, אם מסתכלים על המציאות, הרי שיש עוד שורה ארוכה של מהלכים שיהיה צורך לקבל את הסכמת ההסתדרות להם. כך לדוגמה הטיוטה מציעה להקפיא את השכר הממוצע, וממילא גם את שכר המינימום, למשך כשלוש שנים, ובנוגע למגזר הציבורי יש כוונה להפוך את הקפאת שכר המינימום לפרמננטית. כלומר, לשנות את ההגדרה של שכר המינימום ל־40% מהשכר הממוצע. בנוסף, יש הקפאות מדרגות מס ונקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי – הקפאות אלו לבדן מוערכות בכ־10 מיליארד שקל.
מעבר לכך, יש את ההצעות למסות קרנות השתלמות החל מהשנה השביעית ולצמצם את הטבות המיסוי על הפקדה ומשיכה פנסיונית, מהלכים שהיקף התרומה הפיסקלית שלהם יחד מגיע ל־3 מיליארד שקל נוספים. לסיכום: ההסתדרות היא בעלת עניין ישיר – והפעם בית הדין לעבודה יסכים על כך – בכ־17 מיליארד שקל מחבילת הצעדים הדרמטיים של משרד האוצר לתקציב 2025.
בר־דוד וההסתדרות לא מסתירים את מה שהם חושבים על הצעות האוצר. הם מעבירים שלושה מסרים במקביל. ראשית, יש יחסי עבודה טובים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועם הממונה על השכר אפי מלכין. שנית, ההצעות של האוצר לא יצירתיות ו"לא יתרחשו". שלישית, "הוכחנו שאנו יודעים לגלות אחריות תקציבית כשצריך, אם הממשלה תגלה אחריות, גם אנחנו נהיה שותפים".
מנגד, סמוטריץ' מעריך כי השביתה של ההסתדרות בראשית ספטמבר, שהסתיימה בהוראת בית הדין לעבודה לסיימה, החלישה את בר־דוד, שכעת נתפס כדמות יותר פוליטית. על כך אומרים בהסתדרות: "הוא מוזמן לנסות אותנו". נזכיר כי זמן לא רב אחרי השביתה הציג סמוטריץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו את הצעדים. נתניהו היה סקפטי לגבי היכולת להעביר את הצעדים בהסכמת ההסתדרות, וסמוטריץ', שעוד היה מדושן עונג מכך שהביא לסיום השביתה, אמר ש"אם לא נגיע להסכמות, נוכל להעביר בכוח, ונעביר גם איסור שביתה ואיסור התאגדות". ונתניהו הגיב – ספק ברצינות, ספק בציניות, ספק בהסכמה, ספק בזלזול – "אם פוגרום, אז פוגרום".
נתניהו צודק. המהלכים הנוכחיים הם בבחינת "פוגרום" על ההסתדרות. הם מפרים עקרונות ארוכי שנים וחלקם מוגזמים וסקטוריאליים מדי. יש להסתדרות מספר דגלים אדומים. אחד מהם הוא פגיעה בפנסיות. דגל אדום שני הוא פגיעות פרמננטיות שאינן רוחביות. לדוגמה, המהלך שנועד להקטין את הפנסיה של מקבלי פנסיות תקציביות. מבחינת ההסתדרות הוא בלתי אפשרי, כי למרות שמדובר בשכבה שחלקה חזקה למדי, הרי שמדובר במהלך פרמננטי, קיצוץ של 4% , והוא מוטל על קבוצה ספציפית בעלת מאפיינים כלכליים מגוונים. נוסיף לכך את העובדה שמסביב לשולחן הממשלה והכנסת יושבים לא מעט בכירים שזכאים לפנסיה תקציבית, כנראה שזה יהיה מהלך קל לטירפוד.
ציפייה שהממשלה תיכנס מתחת לאלונקה
אבל זה ממש לא רק הפנסיות התקציביות, זה גם קרנות ההשתלמות, וגם ההקפאה הפרמננטית של שכר המינימום במגזר הציבורי. אלו דברים שההסתדרות תחוש מחויבת להילחם עליהם. ככלל, ההסתדרות תבקש לשנות מהלכים פרמננטיים כך שהם יהיו זמניים בלבד. מעבר לדגלים האדומים של ההסתדרות, יש גם את התנאי שההסתדרות חוזרת עליו, וזה שהממשלה תגלה "אחריות". גילוי האחריות של הממשלה בשלב הזה הוא לא רק סיסמה, אלא פרקטי למדי. ההסתדרות תצטרך לראות כי מהלך החקיקה של "מיסוי רווחים כלואים" מתקדם. מדובר במהלך מיסוי שמכוון נגד האחוזון העליון. ההסתדרות תדרוש לראות כי הממשלה מטילה גזירות גם על החזקים, ולא רק על מעמד הביניים. הדרישה של ההסתדרות הופכת להגיונית למדי, כשמביאים בחשבון שהקפאת שכר המינימום היא בעצם הטבה כלכלית למעסיקים. החלק השני שההסתדרות תצטרך לראות הוא שהפוליטיקאים עצמם מוכנים לשלם מחיר, אם בדמות סגירת משרדים מיותרים, ואם בדמות ויתור על כספים קואלציוניים.
ולסיום, חוץ מהדגלים האדומים ומהתנאים, יש גם טקטיקה. הרבה טקטיקה. התרחיש הגרוע ביותר מבחינת בר־דוד הוא להגיע להסכמות על פגיעות מרחיקי לכת בעובדים, ואז לגלות שהחרדים מפילים את הממשלה בגלל סוגיית הגיוס, זו תהיה חזרה מפוארת על הביטוי 'לאכול את הדגים המסריחים ולהיות מגורש מן העיר'. לכן, ההסתדרות לא יכולה להגיע להסכמות מלאות לפני שהיא רואה שהממשלה אכן הולכת לקראת תקציב. מצד שני, לאוצר יהיה קל בהרבה לקדם את התקציב אחרי שיהיו הסכמות עם ההסתדרות, נכון לעכשיו, לא נחתם שום סיכום תקציבי בין משרד האוצר לאחד ממשרדי הממשלה הגדולים וזאת למרות שנותרו רק חמישה ימי עבודה עד להצבעה על התקציב בממשלה. את הקוביה ההונגרית הזו ייאלצו לפתור באוצר עד ליום האחרון של החודש.
