משרד הביטחון דוחף להגדלת הנהנים מתוספות הרמטכ"ל
משרד הביטחון דוחף להגדלת הנהנים מתוספות הרמטכ"ל
ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר החליטו להחיל את התוספת - שחוקיותה עומדת בספק - גם על מי שמקבל פנסיית גישור. העלות השנתית הצפויה: 400 מיליון שקל. בכך מוותרת המדינה על האפשרות לעשות סדר בהוצאות הביטחון
משרד הביטחון מנסה לקדם מהלך שלפיו תוספת הרמטכ"ל — הנחשבת לבלתי חוקית ושופטי בג"ץ צפויים להכריע לגביה — תינתן לא רק לבעלי פנסיה תקציבית, אלא גם לעובדים עם הסכם של פנסיה צוברת (פנסיית גישור). כך נודע לכלכליסט.
לפי האומדנים, העלות הישירה השנתית של תוספת הרמטכ"ל למי שבמסגרת פנסיית הגישור תהיה 400 מיליון שקל לשנה, בנוסף לעלות של 1.1 מיליארד שקל לבעלי הפנסיה התקציבית, כך שבסך הכל מדובר בעלות שנתית של 1.5 מיליארד שקל. תקציב הפנסיות של צה"ל, המגיע מתקציב הביטחון, צפוי לעמוד השנה על 8 מיליארד שקל.
בימים האחרונים חשפה מערכת הביטחון את מודל הפנסיה החדש, שאישרו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן בפני כמה כתבים צבאיים, וכך נחשף "הפרויקט החדש" שצה"ל מנסה לקדם בעולם הפנסיות. כעת מנסים אנשי מערכת הביטחון לעגן את השינוי בחוק.
במסגרת הנכונות של בנט וליברמן לקבל את מלוא הדרישות של מערכת הביטחון, לרבות תוספת נטו של 7 מיליארד שקל לתקציב 2021, הם בעיקר ויתרו על סדרת רפורמות שהאוצר מקדם כבר שנים. אחד המאבקים העיקשים של האוצר הוא הפסקת תשלום תוספת הרמטכ"ל, שמשפטני הגופים השונים של המדינה קבעו כי היא ניתנת באופן גורף, ולכן באופן בלתי חוקי. נהוג היה שתוספת הרמטכ"ל ניתנת רק למקבלי פנסיה תקציבית, ולא לאלה שב־2008 הצטרפו להסכם פנסיית הגישור. במסגרת ההסכמות בין גנץ, ליברמן ובנט הם הכשירו את התוספת הזו (שמגיעה בממוצע ל-9%), אלא שההסכם שהתגבש מעניק את התוספות גם למקבלי פנסיית הגישור (בשיעור של 8%).
פנסיית הגישור היא הפנסיה שמקבלים אנשי קבע מגיל 42 (גיל הפרישה מצה"ל) ועד גיל הפרישה האמיתי (67), שעל פי החישוב לפי מחירי 2015 יכולה להגיע לכ־5 מיליון שקל לפורש. לפי צה"ל, הפנסיה הממוצעת עומדת עתה על כ־19 אלף שקל בחודש, ולפיכך מדובר על כ־6.7 מיליון שקל עבור 25 שנות שירות. תוספת הרמטכ"ל גם למקבלי פנסיית הגישור מרחיקה עוד יותר את צה"ל מהיעד שהיה צריך להגיע אליו - 12 אלף שקל בחודש. ההסכמות האלה מביאות למעשה לביטולו של הסכם כחלון־יעלון שניסה לעשות סדר בהוצאות הביטחון של ישראל.
כתוצאה ממתן תוספות רמטכ"ל גם לאלו בהסדר של פנסיה צוברת, החבות האקטוארית של המדינה כלפי צה"ל תגדל בתוך עשור בכ־15 מיליארד שקל. בשבוע שעבר פרסם החשב הכללי באוצר את הדו"חות הכספיים של ישראל, שלפיהם החבות האקטוארית של צה"ל זינקה בכ־60 מיליארד שקל תוך שנתיים, חצתה את רף הרבע טריליון שקל רק עבור גמלאים, ועומדת כעת על 260 מיליארד שקל. כאשר מוסיפים את העובדים הפעילים, הסכום מזנק ל-366 מיליארד שקל.
מדובר צה"ל מסרו: "הנושא נמצא בשיח ותיאום בין משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד המשפטים והוא צפוי להגיע לאישור הממשלה".
