המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"
המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"
המבקר מתניהו אנגלמן התייחס במכתבו לראש הממשלה להיערכות הישראלית למתקפת חמאס: "ניכרים כשלים רבים בטיפול הממשלה בעורף". כן ציין כי "פינוי הפצועים והחללים בוצע ברובו ע"י אזרחים ומתנדבים", ולא היה תיאום בין גורמי ההצלה השונים
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התחייב במכתב ששלח היום (ב') לראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ביקורת המדינה תהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של הגורמים הנוגעים בדבר מכלל הדרגים" בכשלי ה-7 באוקטובר. לדבריו, "פעילותה המקיפה של ביקורת המדינה תחל בעיתוי שאקבע. ככל שתוקם ועדת חקירה, ייבחנו גבולות הגזרה בין תחומי הפעילות של ביקורת המדינה לבין תחומי האחריות של ועדת החקירה".
למכתב המלא - לחצו כאן
המבקר מציין שבפגישות עם ארגוני ההצלה עלה גם ש"פינוי הפצועים והחללים בוצע ברובו ע"י אזרחים וע"י מתנדבים ממד"א, איחוד הצלה וזק"א אשר שמו נפשם בכפם ואף שילמו על כך בחייהם. מתנדבים פירטו בפני כיצד הם עצמם חילצו פצועים תחת אש. עלה כי בשעת הלחימה לא היה תיאום בין מד"א לארגוני הצלה אחרים דוגמת איחוד הצלה ומפעילי אמבולנסים פרטיים. היעדר התיאום עלה גם בנוגע להפעלת מסוקי פינוי הפצועים". בשל כך נרשם "כשל בפינוי תחת אש כאשר פצועים רבים דיממו למוות בשעה שזעקו לפינוי ללא מענה. נדרש לקיים תחקיר יסודי".
לדברי המבקר, "ניכרים כשלים ופערים רבים בטיפול הממשלתי בעורף. ממיפוי הליקויים והפערים השונים עולה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל. חלק מן הליקויים עלו בדו"חות מבקר המדינה בעבר, לדוגמה בתחומי המיגון, המקלוט ופינוי האוכלוסייה, בטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום בחינוך ולמידה מרחוק ועוד".
בין הליקויים שגילה המבקר במהלך סיוריו באתרי המפונים, אותם הציג גם בפורום המנכ"לים של משרדי הממשלה: היעדר תוכנית סיוע לתושבי קווי העימות, מחסור בתקצוב ממשלתי בחירום למשרדים האזרחיים, ליקויים מתן מידע והסברת פעולות הממשלה לציבור, כשל באספקת שירותי חינוך ובריאות הנפש למפונים בבתי המלון, מחסור חמור ברכבי אמבולנס ממוגן ירי, פערי מיגון בבתי החולים בדרום ובצפון, ובעיה החמורה בכיתות הכוננות, במיגון ובמקלוט ועוד.
לדבריו, "ההיערכות הממשלתית לחירום אמורה הייתה להיות כוללת, מפורטת, מתורגלת ומוכנה להפעלה. זהו הרף המצופה אשר בהתייחס אליו יש לבחון את כלל הפערים והכשלים המסתמנים בתפקוד המערכות האזרחיות בחודש הראשון למלחמה. זהו גם הרף המצופה ממדינה שהיערכותה לחירום היא נדבך הכרחי ויסודי בעמידתה למול אתגריה הביטחוניים המורכבים". המבקר מדגיש ש"החודש הראשון של תקופת החירום אינו אמור להתאפיין בתהליך הדרגתי ואיטי של התארגנות ממשלתית, אלא בהפעלה מהירה של תוכניות ומערכים מוכנים".
לדברי המבקר, "הפערים והסוגיות המובאים במסמך אינם בגדר דו"ח ביקורת. עם זאת, בעת חירום חריגה זו, וכאשר הסיכונים והאתגרים עדיין מתדפקים על דלתנו, זו תמונה מצב בעלת משקל משמעותי". בנושא המחדל הצבאי, המבקר כותב כי "משרד מבקר המדינה יערוך ביקורת מקיפה ונוקבת במועד שאקבע לצורך בחינת הכשלים המדיניים והביטחוניים שאפשרו למחבלי החמאס לטבוח ולפגוע באופן אכזרי בכ-1,400 אזרחי ישראל ובכוחות הביטחון ולחטוף 239 ילדים, קשישים, נשים וגברים השוהים עתה ברצועת עזה".
לדבריו, "הביקורת תבחן את פעילותם של כלל הדרגים - הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי על ציר הזמנים בתקופה שלפני פרוץ המתקפה הנתעבת, במהלך ימי המתקפה ובפעולות שננקטו לאחריה. עם זאת, הבהרתי כי בעת הזו חובתנו לתמוך בצה"ל ובכוחות הביטחון". לכן הביקורת מתמקדת בינתיים בנושא הטיפול בעורף.
בין הכשלים שמתאר המבקר:
"היעדר יישומה של תוכנית סיוע כלכלי לציבור לאחר כחודש ימים מפרוץ המלחמה הוא כשל מהותי, בפרט בתקופה בה מאות אלפי אזרחים מיישובי קווי העימות בדרום ובצפון פונו או התפנו מיוזמתם מבתיהם, בהם אלפים אשר חוו את המתקפה הרצחנית על בשרם". לדבריו, "הדבר נכון במיוחד לגבי עצמאים מהצפון והדרום".
אנגלמן מתריע ש"בהיעדר תוכנית ממשלתית לסיוע כלכלי נזקקו מפונים רבים לגיוס תרומות לצרכי קיום יום-יומי. ואכן, בכל אתר שכזה ניגשו אליי מפונים וציינו בבושת פנים כי אין להם מקורות כספיים מספקים לכיסוי הוצאות שוטפות ולהחזר המשכנתה שכן מקור פרנסתם נגדע באחת. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי בשילוב עם מציאות פינוי התושבים מביתם יצרה מצב בו מאות אלפי אזרחים הופכים לאוכלוסייה נזקקת בתקופה זו".
המבקר מסביר ש"מערכת התקצוב והבקרה הממשלתית הקיימת בשגרה אינה מתאימה למצב חירום מתמשך בעורף. ניכר פער משמעותי במתן מענה לצרכים המשתנים בתנאי אי הוודאות בעורף ועל כן גדלה החשיבות לגיבוש מנגנון לתקצוב פעולות הממשלה בחירום עבור המשרדים האזרחיים". הוא מציין ש"משרדי ממשלה ספורים בלבד העבירו תקציבי חירום לרשויות המקומיות וזאת בהיקף כספי מצומצם ביותר בהיקף כולל של 57 מיליון שקל בלבד". זאת למרות שמשרד הפנים לבדו הביטח להעביר מיליארד שקל.
לדבריו, "בסיורים שקיימתי הצביעו ראשי הרשויות המקומיות על פער משמעותי של היעדר תקצוב ממשלתי לפעילותן בחירום - אי הקצאה של תקציב, עיכוב בהעברת תקציב שכבר הוקצה ונטל בירוקרטי מיותר, זאת אף שחלף כחודש ממועד תחילת המלחמה. הדבר רלוונטי בפרט לרשויות שמצבן הכספי אינו יציב וכן לרשויות שקלטו אלפי מפונים ובשל כך הוצאותיהן גדלו. גם לא יושם מנגנון לביטול תשלומי הארנונה ביישובי העימות ושיפוי הרשויות".
אין גורם שמנהל את המשבר, אין מסביר אזרחי
המבקר קובע במכתב ש"קיים חוסר בגורם מנהל שירכז את פעילות משרדי הממשלה בשטח ויתאם ביניהם. תוכניות פינוי האוכלוסייה מקווי העימות שהוכנו במשך שנים ע"י גורמי המדינה ותורגלו ברשויות המקומיות התגלו בזמן אמת כלא רלוונטיות כך שבפועל הפינוי נוהל באופן שונה לגמרי".
עוד הוא מציין ש"אין ריכוז נתונים מתכלל (דשבורד) לגבי הטיפול הממשלתי בעורף האזרחי . דוגמה בולטת לכך היא פערי המידע ברמה המדינתית לגבי ריכוז ותיעוד היקף המפונים המצויים באתרים השונים, בהיבטי חינוך (כגון: מספר הילדים המשולבים במוסדות החינוך), בהיבטי רווחה וצרכים מיוחדים ועוד. פערים במידע האמור מקשה על מיקוד המאמץ בפערים המהותיים הדורשים טיפול מיידי".
ביקורת קשה במיוחד יש לו בנושא כישלון ההסברה והעברת המידע. "היעדר מתן מידע לאזרחי ישראל באופן סדור בדבר כלל פעולות הממשלה לטיפול ותמיכה בעורף מהווה ליקוי משמעותי. האתגר הייחודי המשלב פינוי מאות אלפי אנשים מביתם מגביר את הצורך המיידי ב'דובר אזרחי' - גורם אחד וקבוע שיספק מידע על בסיס יומי ויבצע הסברה לציבור לגבי פעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים - בפרט לגבי הסיוע בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה". היעדר גוף כזה "גורם לפגיעה של ממש באמון הציבור בממשלה".
הכישלון של מערך בריאות הנפש
"המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים בלבד", קובע המבקר. לדבריו, "המערך שהיה קריטי למתן מענה טיפולי ראשוני התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו. נדרשת תוכנית חירום לאומית מתוקצבת למתן מענה מקיף לתחום בריאות הנפש ברמה המדינתית".
יש מחסור כבוד באמבולנסים ממוגנים בצפון ובדרום: "נכון להיום, מוצבים רק שני רכבי אמבולנס ממוגן ירי בגזרת הדרום. מומלץ לבצע רכש חירום מידי של רכבי אמבולנס ממוגני ירי. ברשות מד"א 22 רכבי אמבולנס ממוגני ירי והם בני קרוב ל-20 שנה ומשמשים בגזרת יו"ש".
יש גם פערי מיגון קשים בבית חולים בדרום.:"למשל, בבי"ח סורוקה, קיימים נכון להיום רק כ-10 חדרי ניתוח ממוגנים מתוך כ-20 חדרי ניתוח. בית החולים ביצע ביום שבת של ה-7 באוקטובר ניתוחי חזה בפצועי הירי בחדרי לידה".
