בניגוד לעמדת היועמ"שית: בג"ץ דחה העתירה נגד מינוי אודליה מינס למ"מ יו"ר הרשות השנייה
בניגוד לעמדת היועמ"שית: בג"ץ דחה העתירה נגד מינוי אודליה מינס למ"מ יו"ר הרשות השנייה
מינס, שהיתה המועמדת של שר התקשורת שלמה קרעי, מונתה לתפקיד לאחר פרישתו של עדן בר טל בתחילת אוגוסט - למרות התנגדות היועמ"שית. השופט סולברג: "הגם שהתהליך שקדם לקבלת ההחלטה בישיבת הממשלה לא היה מיטבי, לא מצאתי כי נפל בו פגם 'היורד לשורש ההליך'"
בג"ץ דחה את העתירה נגד מינוי ד"ר אודליה מינס, מועמדתו של שר התקשורת שלמה קרעי, למ"מ יו"ר הרשות השנייה. מינס מונתה לתפקיד לאחר פרישתו של עדן בר טל בתחילת אוגוסט. המינוי נעשה בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים נעם סולברג, גילה כנפי שטייניץ וח'אלד כבוב. את העתירה הגישה התנועת לאיכות השלטון.
התנגדות היועצת המשפטית לממשלה למינויה של מינס נבעה משתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא הליך המינוי עצמו. מינויה של מינס בממשלה עלה רק בישיבת הממשלה עצמה, ולא לפני הדיון כפי שנהוג בדרך כלל. כמו כן, המינוי נעשה למרות חוות דעת משפטית במשרד התקשורת המתנגדת למינוי.
במכתב ששלחה באוגוסט בנושא כתבה היועמ"שית: "תהליך קבלת ההחלטה בממשלה אף הוא פגום. הצעת ההחלטה האמורה לא הופיעה על סדר היום של ישיבת הממשלה והיא הונחה על שולחן הממשלה תוך כדי ישיבתה".
בפסק הדין מתח השופט סולברג ביקורת על האופן שבו מונתה מינס, אך טען שהכשלים באופן המינוי אינם מצדיקים את פסילתה: "הגם שהתהליך שקדם לקבלת ההחלטה בישיבת הממשלה לא היה מיטבי כלל וכלל, לא מצאתי כי נפל בו פגם 'היורד לשורש ההליך', ואשר מצדיק את פסילת ההחלטה".
הסיבה השנייה להתנגדות למינוי מינס הייתה אי עמידתה בתנאי הסף לתפקיד יו"ר הרשות השנייה באופן קבוע. בין היתר, יו"ר הרשות השנייה נדרש בניסיון ניהולי בכיר של חמש שנים לפחות, אך למינס אין ניסיון מסוג זה. חוסר הניסיון הניהולי הוביל לחוות הדעת במשרד התקשורת (ולאחר מכן של היועמ"שית) המתנגדים למינוי.
השופט סולברג טען בפסק הדין כי מאחר שמדובר במינוי של מ"מ מבין חברי המועצה הקיימים בלבד, הדרישה לעמידה בתנאי הסף למינוי קבוע אינה הכרחית: "במישור הסמכות, סבורני כי בין אם עומדת ד"ר מינס בתנאי הכשירות הקבועים בחוק החברות הממשלתיות לצורך מינוי קבוע, בין אם לאו - ואיני מכריע בשאלה זו - בהיותה חברת מועצה, היה השר רשאי למנותה לתפקיד ממלאת מקום יושב ראש המועצה".
השופט סולברג מתח גם ביקורת על כך שהיועמ"שית לא איפשרה לקרעי לקבל ייצוג נפרד בעתירה נגד מינויה של מינס.
הרשות השנייה היא הגוף המפקח על ערוצי הטלוויזיה המסחריים, והאחראי על מתן הרישיונות לשידור חדשות. בתחילת אוגוסט עזב את התפקיד עדן בר טל, לאחר הרעה בתנאי שכרו. היו"ר החדש נדרש להיבחר מבין חברי מועצת הרשות השנייה.
מינס חברה במועצת הרשות השנייה מ-2018, ומשמשת מרצה למשפטים במכללת קריית אונו. בעבר כתבה מאמר בו התנגדה לרגולציה בשוק התקשורת בישראל; לדבריה, ההתערבות הרגולטורית בשוק התקשורת פוגעת בחופש הביטוי.
לאחר פרסום הדברים אמר שר הפנים משה ארבל: ״אני קורא למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה כולו לשבת שבעה נקיים וללמוד לעומק את החלטת בג״ץ מהערב בעניינה של הגב׳ מינס. קשה לצערי שלא לראות ניסיון השתלטות של עמדות לא מקצועיות מטעם מי שאמורים להיות חפים לחלוטין מאג׳נדה פוליטית״.
