פרשנותמוטב מוקדם: מה עומד מאחורי העלאת הריבית החדה של בנק ישראל
פרשנות
מוטב מוקדם: מה עומד מאחורי העלאת הריבית החדה של בנק ישראל
בבנק אימצו את גישת ה-Front Loading - ומעדיפים להעלות את הריבית באופן אגרסיבי בשלב מוקדם, ובהמשך למתן את ההעלאות, וזאת כדי להשפיע במהירות על ציפיות האינפלציה; מצבו הטוב של המשק הישראלי הקל על ההחלטה
העלאת הריבית החדה היום, בשיעור של 0.75% ל-2.75%, ומסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחריה סיפקו לנגיד אמיר ירון הזדמנות להסביר באופן נרחב מה עומד מאחורי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל.
ראשית, הנגיד הבהיר כי מדד אוגוסט השלילי לא גרם לוועדה המוניטרית להוריד את הרגל מהגז, מכיוון ש"אנו רואים בעדכוני האינפלציה האחרונים תהליכים נוספים של האצת מחירים המונעת גם מביקושים למוצרים ושירותים מקומיים. אני מדגיש זאת חרף נתוני המדד הנמוך יחסית שנרשם באוגוסט. זו תצפית אחת והמדיניות שלנו מתואמת לתהליך מתמשך".
שנית, בנוגע לעצם המדיניות המוניטרית, השתמש הנגיד כמה פעמים במונח Front Loading. המונח לא תורגם לעברית, והופיע באנגלית בהודעות הרשמיות של הבנק. הנגיד השתמש לתיאור המונח בביטוי "הקדמה והאצה של העלאות הריביות". המשמעות היא כי הבנק המרכזי מעדיף לבצע העלאות ריבית אגרסיביות בשלב מוקדם, ובהמשך למתן את קצב ההעלאות.
במילים אחרות, אם הבנק המרכזי צופה שהוא יצטרך להעלות את הריבית ב-3% בסך הכל, הוא לא יעלה אותה בשיעורים שווים לאורך כל התקופה, אלא יבצע העלאות גדולות בתחילת הדרך, ובהמשך הדרך יעבור להעלאות מתונות.
ההיגיון מאחורי מדיניות זו, לדברי ירון, הוא שההעלאות המהירות בתחילת הדרך משפיעות במהירות על ציפיות האינפלציה, ובעיני הוועדה המוניטרית "עיגון ציפיות האינפלציה בתוך יעד המחירים הוא אחד הפרמטרים המרכזיים למדיניות המוניטרית ולפעילות תקינה של הכלכלה".
בתשובה לשאלות עיתונאים אמר הנגיד: "אנחנו לא רוצים להגיע למחוזות של האינפלציה במדינות באירופה, ולכן נקטנו מדיניות של Front Loading. מדיניות כזו נותנת אפקטיביות באופן מהיר יותר, ומאפשרת לנו להימנע מללכת בעתיד לריביות גבוהות יותר ומלגרום למצב שבו האינפלציה מתבדרת".
מאחורי המדיניות הזו מסתתרת בשורה טובה לאלו שחוששים מהעלאות הריבית החדות: ההעלאות הבאות צפויות להיות מתונות יותר. הערכה זו מקבלת חיזוק מהערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל שלפיה בעוד שנה מהיום (עוד שמונה החלטות ריבית, ש"ט) הריבית תעמוד על 3.5%. גם ירון רמז לכך ואמר כי "אנחנו חושבים שזו תחילת הסביבה של הריסון האינפלציוני". להערכתו, תהליך העלאות הריבית יסתיים ב"שלוש פלוס אחוזי ריבית, צריך להגיע לסביבה של ריביות ריאליות חיוביות".
הנגיד הזכיר כמה פעמים כי מכיוון שמצבו של המשק בישראל איתן, הרי שהיתה לבנק המרכזי יכולת להעלות את הריבית בהתאם לאינפלציה. או במילים אחרות, לדילמה המסורתית בין אינפלציה לאבטלה לא היה משקל מרכזי בהחלטת הבנק.
לדברי ירון, "ממקומי כנגיד בנק ישראל ומתוך הסתכלות מאקרו כוללת, אני יכול לומר שהכלכלה הישראלית נמצאת במקום טוב, ודאי ביחס לכלכלות של משקים מתקדמים אחרים. המשק הישראלי איתן ונמצא ברמת פעילות גבוהה, ושוק העבודה הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה".
הנגיד התייחס כמה פעמים לשוק הדיור, הן בגלל עליית מחירי הדיור שהגיעה לשיא שנתי של כ-18%, והן מאחר שהעלאת הריבית החדה תומכת בצינון מחירי הדיור. לדבריו, "מחירי הדיור הם לא רק סוגיה כלכלית, אלא גם סוגיה חברתית מהותית. עליית המחירים בשנה האחרונה היא בעיה למשק ולחברה בישראל". עם זאת הוא ציין כי יש התפתחות חיובית בצד ההיצע בדמות האצת קצב הבנייה וגם התקררות בשוק המשכנתאות.
ירון חזר על עמדתו שלפיה אין מקום להטלת מגבלות נוספות על נוטלי משכנתאות: "המפתח הוא בצד ההיצע. לרפורמות בצד ההיצע אין מחיר פגיעתי (בשונה מהעלאות ריבית או מגבלות על לווים, ש"ט). צריך לזכור שישראל היא בנקודת פתיחה מאוד-מאוד מחמירה מבחינת יחס החזר להכנסה ויחס מימון לערך הנכס".
בנוגע להשפעת הסערות הפיננסיות בעולם (בריטניה ושווייץ) על יציבות המערכת הפיננסית בישראל אמר הנגיד: "אין ספק שהתנודתיות בשווקים מגבירה את סיכוני היציבות באופן כללי. ברור מה קרה בבריטניה, ובאופן כללי בוודאי שאנחנו כל הזמן עוקבים ומנטרים. החשיפה של המוסדות הישראליים לגופים האלה היא מאוד קטנה, ולכן המצב פה מבחינת יציבות פיננסית הוא טוב".
בנוגע להיחלשות השקל שעשויה לגרום להאצת האינפלציה, סבור ירון כי בשל התנודתיות בשוק המט"ח קשה לקבוע מה צריך לעשות בנושא: "ההחלטה שלנו הושפעה בעיקר מכך שראינו שהאינפלציה מתפרסת על הרבה סעיפים ושיש עלייה בביקושים, ומכך שיש למשק את היכולת לספוג את הריבית הזו. נכון ששער החליפין משפיע על המחירים, לא התחמקתי מזה, וציינתי את זה בדבריי, אבל כרגע אנחנו בעין הסערה בשווקים, שערי החליפין מונעים מאוד מהירידות, ויכולות להיות תנודות בכיוון ההפוך. בשנה האחרונה היינו גם בדולר ששווה 3.2 שקלים".
הנגיד התייחס לכך שהבנקים נמנעו מלהעלות את הריבית על הפיקדונות בעו"ש ואמר: "כמעט בכל מחזור של העלאות ריבית נוצר פער בין פיקדונות הזכות והחובה, אנחנו רואים את זה בכל העולם, אפילו בארצות הברית, שם יש שוק עם אלפי בנקים. עם זאת אני רוצה לראות את המעבר בין ריבית בנק ישראל לריבית על הפיקדונות בעו"ש בצורה חדה ומהירה יותר".
