שאלות ותשובותהאם רפורמת היבוא תוריד את יוקר המחיה?
שאלות ותשובות
האם רפורמת היבוא תוריד את יוקר המחיה?
פחות בירוקרטיה ביבוא והרבה יותר היצע – זו הבשורה של משרד הכלכלה עם השקת הרפורמה בתקינה שתצא לדרך ב־1 ביוני. מה ירוויחו הצרכנים ומי ידאג לטיב המוצרים המיובאים? כלכליסט עושה סדר
רפורמת היבוא היא הרפורמה הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בישראל בתחום התקינה. את הרפורמה מוביל משרד הכלכלה במטרה להוריד את יוקר המחיה. מה כוללת הרפורמה ומתי נראה את השפעתה על הצרכנים? שאלות ותשובות:
מה כוללת הרפורמה ביבוא?
עיקר הרפורמה הוא הסרה של חסמים בירוקרטיים ליבואנים תוך מעבר למודל יבוא חדש ומקל, שבמסגרתו יבואן יצהיר כי מוצר שייבא עומד בתנאיו של תקן בינלאומי ולפיכך לא יחויב להעביר אותו לבדיקה במכון התקנים או במעבדת תקינה פרטית כפי שנדרש עד כה.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי משוכנעת כי ההקלות ייצרו תנאי שוק שבהם יבואנים חדשים וקטנים יוכלו לייבא לארץ בזול ובפשטות, ירחיבו את היצע המוצרים לצרכן ויחוללו תחרות שתוביל להורדת מחירים משמעותית. "צמצום חסמים בירוקרטיים ליבואנים והמעבר למודל שבו הם מצהירים על המוצר בהתאם לתקנים בינלאומיים במקום לבדוק כל פריט בכניסה לישראל, צפויים להקל משמעותית על היבואנים", אומרת ברביבאי. "אני מצפה שהחיסכון שלהם וקיצור התהליכים יתורגמו בסופו של דבר ליתרון במחיר לצרכן".
כמה כסף הצרכן ירוויח בזכות הרפורמה?
עדיין לא ברור, וייתכן שיידרשו כמה חודשים כדי להבין את היקף ההוזלה לצרכן. במשרד הכלכלה מדברים על הוזלה בסיסית של לפחות 10% בעלויות היבוא, בעיקר בשל ביטול החובה להעביר כל פריט מיובא לבדיקה מדגמית במכון התקנים או במעבדה פרטית. בנוסף, הרפורמה צפויה לשחרר עומסים כבדים במסופי המכס ובנמלים שבהם מצטברות כמויות עצומות של סחורות עד לקבלת אישור תקינה המאפשר את הפצתן. לבדיקות התקינה ולאחסון הסחורות בנמלים יש מחירים שהיבואנים נדרשו עד כה לשלם, סכומים שמוערכים במיליוני שקלים מדי שנה. במשרד הכלכלה מאמינים בתבונתו של הצרכן, שידרוש רמת מחירים סבירה יותר נוכח ההקלות שיקבלו היבואנים במסגרת הרפורמה. בכוונת המשרד לבחור קבוצה של מוצרים ולבחון את קצב הורדת המחירים לצרכן.
על כמה מוצרים מיובאים תחול הרפורמה?
מדובר בשינוי במאות תקנים שחלו עד כה על אלפי מוצרים – מאופניים, משקפי שמש וקונדומים ועד מיטות, עגלות לתינוק וסירי לחץ. נקבעו שלושה מסלולים מרכזיים שעל בסיסם יעשה ייבוא הסחורות, תוך ניהול סיכונים מחושב.
הקבוצה הראשונה מתייחסת למוצרים שלגביהם קיימת רגישות בטיחותית גבוהה. מוצרים אלה יהיו חייבים לעבור את הליכי התקינה הרגילים במכון התקנים או במעבדה פרטית. מתוך 244 תקנים קיימים שמשתייכים לקבוצה זו, יישארו בה 110 תקנים בלבד.
הקבוצה השנייה כוללת 172 תקנים, ויבוא של תוצרת המשתייכת אליה ייעשה באמצעות בדיקה מדגמית של המוצרים המיובאים. הקבוצה השלישית היא של מוצרים שהיבוא שלהם ייעשה על בסיס הצהרת היבואן שהמוצרים עומדים בדרישות הבטיחות.
הרפורמה כוללת גם ערוץ יבוא חדש שבמסגרתו יבואן יוכל לייבא לארץ מוצרים שאין להם תקינה ישראלית אך קיבלו אישור תקינה בחו"ל. לפי מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא, ההליך יאפשר יבוא פשוט, קל וזול של אלפי מוצרים שכיום לא נמצאים על המדפים בישראל.
כיצד המדינה תפקח על טיב המוצרים שייובאו?
משרד הכלכלה מרחיב את מערך המפקחים שלו שיבדוק את המוצרים המיובאים בשווקים ובבתי עסק. מדובר בכ־50 מפקחים שיהיו כפופים לאגף התקינה של המשרד. עד כה היו באגף 9 מפקחים בלבד. במשרד הכלכלה מבטיחים לנהוג ב"יד קשה" כלפי יבואנים שיפרו את האמון בהם וזאת באמצעות סנקציות מינהליות ואף פליליות.
יש מוצרים שעליהם הרפורמה לא תחול?
בהחלט, וזאת אחת הנקודות הבעייתיות ברפורמת היבוא שתצא לדרך ב־1 ביוני. הרפורמה לא נוגעת, למשל, ביבוא של מוצרי טואלטיקה – שוק שנחשב ריכוזי מאוד בישראל ומתאפיין ברמת מחירים גבוהה לעומת אירופה וארה"ב.
ב־1 בינואר 2023 צפויה לצאת לדרך גם רפורמת התמרוקים שאמורה להקל ביבוא של שמפו, דאודורנט, סבון, קרמים ועוד. מדובר ברפורמה שנמצאת תחת סמכות משרד הבריאות, שנוהג בגישה שמרנית וזהירה מאוד בכל הקשור לתקינה של מוצרים מיובאים בנימוק של שמירה על בטיחות ובריאות הציבור. במשרד הכלכלה מאמינים כי הרפורמה בתקינה תדרבן גם יבואנים שמתעניינים ביבוא של מוצרי טואלטיקה להיכנס לשוק, לייבא מוצרים ולהרחיב את ההיצע באופן שיוריד את המחירים.
