האינפלציה דוהרת אך פחות מהצפוי - עלתה ל-4.1% בשנה; התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור
האינפלציה דוהרת אך פחות מהצפוי - עלתה ל-4.1% בשנה; התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור
מדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-0.6% - ירידה קלה לעומת העלייה שנרשמה במדד אפריל. קצב העלייה במחירי הדירות ירד מ-16.3% בשנה ל-15.4%
יוקר המחייה בישראל מקבל היום (ד׳) ביטוי בנתונים רשמיים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.6% והביא את שיעור האינפלציה השנתי ל4.1%. מדובר בשיעור גבוה משמעותית מיעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%-1%), אך בעלייה נמוכה יותר מתחזיות האנליסטים, שציפו לעלייה של 0.7%. העלייה בחודש מאי באה לאחר עלייה של 0.8% במדד אפריל, אז עמד שיעור האינפלציה השנתי על 4%, ועלייה של 0.6% במדד מרץ.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים (13.8%), הלבשה והנעלה (2.2%), מזון (0.9%), תרבות ובידור (0.8%) ותחבורה (0.5%). בסעיף המזון בולטות בעיקר עליות במחירי הדגים (8.6%), קמח לבן (7.8%), טחינה (6.1%), בשר עוף והודו טחון (3.8%) ואורז יבש (3.5%). ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף ירקות טריים (0.7%).
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.8%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-3.4%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-2.5% כל אחד. בחישוב שנתי, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-4.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-4.0% ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-3.8%.
בארה״ב פורסמו ביום שישי האחרון נתונים מקבילים על המחירים מהם עולה כי האינפלציה עלתה לרמה שנתית של 8.6% – השיעור הגבוה ביותר שנרשם מאז 1981 – וגם שברה שיא חדש אחרי שהמדד הקודם לו ירד במקצת (ל-8.3%), כאשר מדד מאי מראה על האצה בקצב האינפלציה.
מבחינת בנק ישראל, העיניים נשואות כעת ל-4 ביולי אז תתקבל החלטת הריבית הבאה. התחזית המעודכנת של הבנק היא כי באפריל 2023 הריבית תגיע ל-1.5% (עומדת היום על 0.75%) והאינפלציה תעמוד על 3%. למרות שזו תחזית שפורסמה לפני חודשיים בלבד, אחרי החלקים הקשים של המלחמה באוקראינה, היא נראית לא עדכנית בכלל.
התמתנות בעליית מחירי הדיור
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום גם את נתוני מחירי הדירות. בחודשים מרץ-אפריל נרשמה עליית מחירים של 0.9%, ובכך הם השלימו עלייה של 15.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, מדובר בהתמתנות מינואר-פברואר, אז עלו מחירי הדירות ב-1.9% ונמדדה עלייה שנתית של 16.3%.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות ובהשוואה לתקופה הקודמת נרשמו עליות מחירים במחוזות הבאים: תל אביב (1.6%), דרום (1.1%), מרכז (1.0%), חיפה (0.9%), צפון (0.8%). ירידת מחירים נרשמה במחוז ירושלים בלבד (1.1%). בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (18.3%), תל אביב (15.3%), חיפה (14.1%), דרום (14.1%), ירושלים (12.7%), וצפון (12.4%).
במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-0.4% בחודשים אלה ובכך השלימו עלייה של 21.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהוות 22.2%, בהשוואה ל-15.4% בתקופה הקודמת (פברואר-מרץ 2022).
במדד מחירי תשומות הבנייה למגורים נרשמה עלייה בשיעור של 0.5% בחודש מאי 2022. ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.6%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים" - שעלה ב-0.9%. בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי מיזוג אוויר (4.8%), מלט (4.6%), ברזל לבניה (4.1%), צבעים (2.6%) ובטון מובא (2.1%).
הלמ"ס גם פרסמו את מדד מחירי השכירות (ללא שכירות ציבורית), שעלה ב-0.2% בחודש מאי. המדד מבוסס על מדגם של כ-17 אלף תצפיות המייצג את שלוש קבוצות אוכלוסיית שוכרי הדירות: הקבוצה הראשונה (כ-90% בהשוכרים) - שוכרים המצויים תחת חוזה, שבמקרה שלהם שכר הדירה נותר ללא שינוי או מוצמד לפי מנגנון הצמדה; הקבוצה השנייה (כ-8% מהשוכרים) - שוכרים שמחדשים חוזה שהסתיים. שכר הדירה לקבוצה זו עלה בכ-1%; הקבוצה השלישית (כ-2% מהשוכרים) - דירות בהן הייתה תחלופת שוכר, שם עלה שכר הדירה בכ-5%.
לטענת הלמ"ס, "העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים מצויה תחת חוזה, מידי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה הכולל גם את קבוצת מחדשי החוזה והשוכרים החדשים, שהן כ-10% אחוזים ממצבת השוכרים". לדבריהם, "מדד שכר הדירה איננו משקף את שיעור השינוי החודשי ברמת המחירים של שוק השכירות המופנה לשוכרים החדשים, או העוברים ממקום למקום, דבר שמביא לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין נתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים".
