הצוואה ההדדית לא התקיימה והבן יירש רק כ-30% מהרכוש במקום 80%
הצוואה ההדדית לא התקיימה והבן יירש רק כ-30% מהרכוש במקום 80%
סכסוך ירושה בין אח לשתי אחיותיו הגיע עד ביהמ"ש העליון, על רקע פער בין צוואות שהותירו הוריהם המנוחים
לידיעת בני זוג שעורכים צוואות הדדיות: סכסוך ירושה בין אח לשתי אחיותיו הגיע עד ביהמ"ש העליון על רקע פער בין צוואות שהותירו הוריהם המנוחים. לפני כעשרים שנה ערכו ההורים צוואות הדדיות, בהן נקבע שכל אחד מהם מצווה לשני את עזבונו (רכושו), כאשר אחרי מות בן הזוג שנותר בחיים, יירשו הילדים בחלוקה של 80% לבן ו-10% לכל אחת משתי הבנות.
האב הלך לעולמו אחרי כשנה, והאם החליטה לשנות את החלטתה. היא הסתלקה מעיזבון בעלה (ויתרה עליו-ל.ד) וחתמה על צוואה שלפיה רכושה יתחלק שווה בשווה בין שלושת ילדיה. לאחר מותה, ביקשו הבנות מביהמ"ש לענייני משפחה לממש את צוואתה האחרונה ולחלק את הירושה בחלקים שווים. מנגד, הבן הגיש התנגדות וטען כי הדבר נעשה בחוסר תום לב ובאופן שסותר עקרונות בסיסיים כמו כיבוד רצון המת (שביקש להוריש לו 80% מהירושה) ועקרון ההסתמכות ההדדית של שני בני זוג שחותמים בחייהם על צוואות הדדיות. בית המשפט לענייני משפחה קבע שהצדק עם הבנות. בהמשך השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי קבע שלפי סעיף 50 לחוק הירושה, עם הסתלקותה של האם מעיזבון האב, היא למעשה שמטה את הקרקע תחת הסדרי חלוקת הירושה שנקבעו בצוואות ההדדיות. התוצאה היא חלוקת העיזבון בהתאם לכללי הירושה על פי דין, כלומר באופן שיוויוני.
מאחר וחלקו של הבן בעיזבון השתנה בעקבות הפסיקה מ-80% ל-33% בניגוד למה שנכתב בצוואות ההדדיות הגיש עו"ד של הבן, השופט בדימוס דניאל ארנסט, בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון במסגרתה ביקש להפוך את הכרעת המחוזי.
עו"ד ארנסט טען ביחס לפסיקת המחוזי כי פסק הדין מנוגד להלכה הקיימת, משנה את ההלכה ומנוגד לספריהם של מלומדים. עוד טען כי בצוואה ההדדית שנחתמה, קיימת הוראה האוסרת לבטל את צוואת האב, גם אם האישה רשאית להסתלק מחלקה ולהוריש את חלקה כרצונה.
כאמור, באופן חריג, ולאור חשיבות העניין, הסכים בית המשפט העליון לדון בבקשת רשות הערעור כערעור. הרכב השופטים בראשות השופטת יעל וילנר קיבל את הכרעת המחוזי ביחס לשאלה העקרונית אודות דינו של עיזבון בן הזוג הראשון (האב) לאחר הסתלקות בן הזוג השני (האם). שופטי העליון קבעו כי יש לחלק את העיזבון בהתאם לדין הכללי הקבוע בחוק הירושה, כלומר באופן שווה ביון הילדים.
למעשה, שופטי העליון קבעו כי הסתלקות (ויתור-ל.ד) בן הזוג שנותר בחיים, מצוואה הדדית הקובעת הסדר של יורש אחר יורש (בת הזוג ואחריה הילדים ) מובילה לכך שעיזבון בן הזוג הראשון יחולק לילדים, בחלקים שווים ולא בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואת בן הזוג הראשון במסגרת הוראת יורש אחר יורש. עוד קבע העליון כי במקרה זה לא נקבע בצוואות ההדדיות יורש חלופי שיבוא "במקומו" של המסתלק. "אם כן, בהתאם להוראת סעיף 50 לחוק הירושה, כל אימת שלא נקבע יורש חלופי באמצעות הסדר "יורש במקום יורש" – הוראת הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת, ובמקומה יחולו כללי הירושה על-פי דין", נקבע.
עו"ד דניאל ארנסט, בא כוח הבן מסר בתגובה: "הפועל היוצא מפסיקת העליון בנושא הינו, שצוואות הדדיות קיימות מאבדות את העיקרון היסודי שלהן – המחוייבות ההדדית של שני בני הזוג, במקרה שאחד מהם נפטר והאחר מסתלק מהעיזבון. ההמלצה המתבקשת מכך, היא לכל בן זוג שחתם עד היום על צוואה כזאת – למהר ולבדוק עם מומחה לדיני ירושה את התיקונים הנדרשים בצוואה כדי להבטיח חלוקת העיזבון על פי ההסכמות ההדדיות, גם במקרה של הסתלקות בן הזוג האחר מן העיזבון".
עו"ד בעז קראוס שייצג עם עו"ד ברק קראוס את הבנות מסר בתגובה: "פסק הדין של בית המשפט העליון עשה סדר בסוגייה שהייתה בספק מזה שנים רבות, בכל הנוגע למשמעות הוראת יורש במקום יורש בצוואה הדדית. כאשר פסק הדין מיישר קו עם גישת בית המשפט העליון שלא לאפשר יציאה מהקווים המאוד ברורים שמתווה חוק הירושה".
