סגור
בנימין נתניהו ו יצחק גולדקנופף
בנימין נתניהו ויצחק גולדקנופף (צילום: עמוס בן גרשום/לעמ)

ניתוח
נתניהו התחייב לחוק השתמטות? אז מה

איש במערכת הפוליטית לא מאמין ביכולת של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את חוק ההשתמטות, שיחזיר את ההנחות במעונות לאברכים. החלטת יהדות התורה לפרסם ברבים את ההתחייבות היא לא יותר מהכנה למשבר קואליציוני עתידי

ההתחייבות שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר אגודת ישראל ושר השיכון יצחק גולדקנופף לקדם את חוק הגיוס לא משנה את המצב הבסיסי – לקואליציה אין יכולת לקדם את החוק בתקופת מלחמה. אם ביטאון אגודת ישראל "המודיע" בוחר לפרסם בכותרת הראשית התחייבות שאין סיכוי שתקוים, לא נותר אלא להגיע למסקנה שלנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר, שהוא הבוס של גולדקנופף, היה חשוב שהקוראים יידעו שהיתה התחייבות ושהיא הופרה לקראת משבר קואליציוני צפוי וסירוב לתמוך בתקציב 2025.
תוקפו של חוק ההשתמטות האחרון פקע בסוף יוני 2023 וכתוצאה מכך כ־80 אלף תלמידי ישיבות משתמטים בניגוד לחוק. ביוני קבע בג"ץ שעל הצבא לפעול לגייס אותם. כן קבע שאין להעביר לישיבות תקציבים עבור תלמידים אלה. בעקבות ההוראה גם קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שאין להעניק לאברכים שאיבדו את מעמד דחיית השירות הנחה במעונות יום. "המודיע", ביטאון חסידות גור, דיווח ביום חמישי כי בפגישה שהתקיימה בין גולדקנופף לנתניהו, "בעקבות הוראה ברורה ממרנן ורבנן גדולי ישראל שליט”א, סוכם על האצת השלמת חוק הגיוס בימים הקרובים". לפי הדיווח, "החוק יכיר בחשיבות לימוד התורה ולומדי התורה ויסכל את הפגיעות בישיבות ובלומדי התורה".
ההתחייבות חסרת המשמעות ניתנה בעקבות איום של גולדקנופף שאם החוק לא יעבור עד ראש השנה – יהדות התורה לא תתמוך בתקציב. לאיום אולי יש משמעות, אבל ללוח הזמנים אין מאחר שעוד אין תקציב על השולחן. הפרסום ב"המודיע" אינו הוכחה שביהדות התורה מאמינים שהחוק יעבור. זו יותר אמירה של "אם החוק לא יעבור – אנחנו חופשיים לפתוח במשבר קואליציוני".
המצב הבסיסי הוא שיו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שחוק ההשתמטות תקוע בוועדה שלו, וכמה חברי כנסת מהליכוד התחייבו להעביר חוק שבאמת יחייב לגייס חלק מהחרדים. הם רוצים להעביר חוק עם יעד מחייב של 4,800 חרדים בשנה (כשליש ממחזור בני ה־18 החרדים, שעומד על 14 אלף). זה רחוק משוויון בנטל, אבל זה המספר שהצבא נקב כיכולת הגיוס שלו בכל שנה בשנתיים הקרובות ובג"ץ נתן לו מעין הכשר, כשציטט אותו. אין שום סיכוי שהחרדים יתמכו בחוק כזה. בינתיים הוועדה אפילו לא מעמידה פנים שהיא מקיימת תהליך חקיקה תכליתי. הדיון האחרון שלה בשבוע שעבר, למשל, עסק בדו"ח שקדי, דו"ח שעוסק באיך לגייס חרדים בלי להרגיז אותם. מחבר הדו"ח, האלוף (מיל') אליעזר שקדי, עצמו לא הגיע. חלק מהדיונים עוסקים בכלל בשירות האזרחי. לפחות בשלב זה לא נקבעו ישיבות נוספות של ועדת החוץ והביטחון בנושא חוק ההשתמטות.
גם השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי מש"ס, הבהיר מה הוא חושב על ההתחייבויות של נתניהו. "גם על חוק הרבנים, בדומה לחוק הגיוס, היו הבנה והתחייבות מלשכת נתניהו שזה יעבור, אבל ראינו שזה לא עזר. נקודת השפל של הקואליציה הזו זה שחוק הרבנים לא עבר". חוק הרבנים הוא החוק שמוכר בציבור כ"חוק הג'ובים" ונועד לאפשר לש"ס למנות בכפייה מאות רבנים ולהעניק לה רוב מוחץ בגופים הבוחרים על חשבון נציגי היישובים. ש"ס רואה בכישלון חוק הרבנים הוכחה לכך שהחרדים לא יכולים להעביר כלום בקואליציה הזו, אפילו לא ג'ובים. הממשלה הזאת היתה אמורה להיות ממשלת החלומות של החרדים והפכה לממשלת הסיוטים שלהם. המצב של החרדים כל כך גרוע שכבר לא נשאר להם הרבה מה להפסיד מפירוק הממשלה. הדבר העיקרי שמחזיק את הקואליציה הוא שכל השותפים רוצים להטיל את האחריות לפירוק על מישהו אחר. זה חשוב בעיקר לש"ס, שמתחרה על קולות הציבור המסורתי והדתי הספרדימול עוצמה יהודית והליכוד, אבל גם החרדים שתומכים בה ימניים מאוד ברובם.
חייבים לזכור שהליכה לבחירות אינה האופציה הראשונה שעומדת לפני יהדות התורה. אפשר, למשל, לעבור לתמיכה מבחוץ בממשלה או אם לא רוצים לוותר על כל המשרות, להישאר בממשלה ולא להצביע איתה. האיום המרכזי הוא כמובן אי־תמיכה בתקציב.
באוצר דיווחו בסוף השבוע שמתחדש השיח בין משרדי הממשלה על חוק שיכלול העלאת גיל הפטור משירות שעד אליו אסור לתלמידי הישיבות לעבוד מ־26 לאזור ה־40. זאת במקום להוריד אותו, כפי שהאוצר רוצה. המשמעות היא שהמדינה תכלא באמצעות החוק את בחורי הישיבות בכוללי האברכים עבור הרבנים ותמנע מהם לצאת לעבוד.
בלשכת ראש הממשלה מטילים את האחריות על תקיעת החוק על שר הביטחון יואב גלנט. שר העבודה יואב בן צור מש"ס נאבק בהחלטת היועמ"שית לבטל את ההנחה במעונות היום. בן צור סיפר ש"ראש הממשלה אמר לי שהבעיה המרכזית לכלל הגזירות בממשלה היא שאין חוק גיוס. הוא אמר: אם עושים את חוק הגיוס, אז פתרנו גם את נושא הסבסוד במעונות יום. מי שמקשה על חוק הגיוס הוא שר הביטחון, שלצערי לא מוכן לשתף פעולה". בפועל מי שמוזכר כמחליף אפשרי לגלנט הוא ח"כ גדעון סער מהימין הממלכתי. קשה לראות את סער מסכים לחוק השתמטות שייפסל בבג"ץ.
היום תשוב הממשלה ותדון בנושא ההנחות לאברכים במעונות היום. בישיבה בשבוע שעבר התחרו השרים בהשתלחויות ביועמ"שית, אבל לא קיבלו החלטה. הדילמה שעומדת בפני ש"ס היא האם להעביר החלטה חסרת משמעות שמעניקה הנחות לאברכים, אבל שממילא לא תיושם מאחר שהפקידים במשרדי הממשלה עדיין שומרי חוק ונשמעים ליועצת המשפטית, או להמשיך במצב הנוכחי שבו שר העבודה בן צור לא מפרסם את המבחנים להנחות לכלל ההורים ומחזיק אותם בני ערובה.